שתף קטע נבחר

נבחרת סנגל

יש להם רוצח סדרתי בהרכב, אבל לאריות מסנגל שיופיעו בפעם הראשונה בטורניר גמר גביע העולם, אין באמת הרבה מה למכור. כמו שזה נראה כעת, סנגל תסתפק בכבוד שבהופעה בטורניר. רושם היא לא תשאיר שם

סנגל היא הנבחרת האפריקנית היחידה במונדיאל הקרוב, שמעולם לא היתה קודם לכן בטורניר הגמר של גביע העולם. האריות, שהגיעו למעמד המכובד בעזרת המאמן הצרפתי, ברונו מטסו, מתבססים על היסודות המקצועיים שהניח המאמן הקודם, הגרמני פטר שניטגר, וכן על הכריזמה והקסם המיוחדים השולטים בנבחרת הזו. וכן, למרות בית קשה יחסית, הם מאמינים כי הם מסוגלים להעפיל לשלב שמינית הגמר. סך הכל, מדובר בנבחרת לא רעה מבחינה אינדיבידואלית, שרוב שחקניה מסשחקים באופן קבוע בליגה הצרפתית.

היסטוריה: צנועה, אפילו מאוד

כאמור, ההיסטוריה של הכדורגל הסנגלי היא אינה דבר מפואר במיוחד, ורובה ככולה מסתכמת בטורנירים מקומיים. ההישג הכי גדול שלה עד היום היה חצי גמר אליפות אפריקה ב-1990. סך הכל, היא העפילה לאליפות אפריקה שבע פעמים בלבד (1965, 1986, 1990, 1992, 1994, 2000, 2002). בטורניר מקומי, אמילקאר קאברל, היא זכתה שבע פעמים, אך אין זה קנה מידה. בעבר שיחקו בה שחקנים מצוינים דוגמאת יארים דיאגנה, לואיס גומיס, בודאקאר סאר, סולימן סאנה וג'ולס בוקאנדה, אך הם היו מפורסמים בעיקר בסנגל עצמה.

שחקן דומיננטי: הרוצח הסדרתי

השחקן הבולט ביותר בסנגל הוא החלוץ איהאדג'י דיוף שמשחק בלאנס הצרפתית. דיוף, המכונה בסנגל "רוצח סדרתי", עקב כושר הכיבוש הקטלני שלו, אחראי לתשעה מתוך 14 השערים שהבקיעה סנגל במוקדמות. בתחילת עונת 01-2000 עבר ללאנס מראן, מעבר שרק עשה טוב ליכולת המשחק שלו. עד אז, היה דיוף שחקן אינדיבידאולי בעל יכולות טכניות מבריקות, בלאנס הוא הפך לשחקן קבוצתי יותר. אבל סנגל לא תוכל לבנות רק עליו, אם היא באמת רוצה לעשות משהו במונדיאל. עוד בסגל נמצאים קלידו פאדיג'ה מקלאב ברוז', הנרי קמארה מנוישאטל השוויצרית ושחקנים מוכשרים נוספים שיצטרכו לתת כתף, כדי לא להפוך את החלום הסנגלי לדבר קצת משפיל.

תסריט אופטימי: עד לרבע הגמר

סנגל מצליחה להפתיע. היא אמנם מפסידה לצרפת, אך מצליחה להשיג ניצחון על דנמרק או אורוגוואי ועולה לשלב שמינית הגמר. בשמינית היא מקבלת את נבחרת אנגליה הנפוחה והמתנשאת ומלמדת את מולדת הכדורגל שיעור בחוכמת משחק. כמעט כל שחקני הנבחרת מקבלים הצעות מאנגליה. אכן תסריט אופטימי, אולי אופטימי מדי.

תסריט פסימי: בום טראח והביתה

פחד הבמה הורג את חדוות המשחק של האריות. הם לא מצליחים להשיג ניצחון, שלא לומר נקודה, אולי מצליחים להשיג שער של דיוף, שגורם לקבוצות בכירות בפרמייר ליג להתחיל להתעניין בכישרון, אבל בסוף הן קונות את מילאן אוסטרץ' ודברים אחרים.



לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום איי פי
אל-האדג'י דיוף. כוכב נבחרת סנגל
צילום איי פי
מומלצים