גלית בן-שמחון: "אני רוצה הרבה כסף ומהר"

בכתבה על ערוץ בריזה שפורסמה במוסף 7 ימים טענת שאת גאון בשיווק. איך מתבטאת גאונותך?

"זו היתה פליטת-פה, כי המראיינת, אריאנה מלמד, היא חברה שלי, ובין חברים מדברים חופשי. אבל האמת היא שאני טובה מאוד בשיווק. תראה, כל אחד חושב שהוא מבין בשיווק. בכל החברות שעבדתי, כל המנהלים היו בטוחים שהם מבינים בשיווק. אבל שיווק זה תחום מורכב, וצריך לדעת את המחקרים, צריך להבין אותם, וגם צריך תחושה טובה. כדי להיות מנהל שיווק טוב צריך להכיר באמת את הלקוח שלך ולדעת מה הוא רוצה, וזה דורש ממך להכיר את עצמך, וזה חלק מבגרות. צריך שיהיה לך ביטחון עצמי, צריך שתהיה מסוגל לאהוב את עצמך, גם את החולשות שלך, את החוזקים, את הפחדים שלך. אם אתה מכיר את עצמך, ובטוח בעצמך, ואתה לא מסלף את המציאות, יש לך תכונות שמתאימות לשיווק. רוב האנשים הם מניפולטורים כלפי עצמם, ולכן גם כלפי אחרים. מובן שגם צריך ללמוד ולקרוא מחקרים כל הזמן. תכונה חשובה נוספת היא חוש הומור. בעולם העסקים מחפשים אותך ומקנאים בהצלחות שלך, ואם אתה מבין מאיפה נובעת הביקורת, מאיזה סוג של חוסר ביטחון עצמי, אתה תדע בעזרת הומור להתמודד עם זה יפה.

הרבה פעמים היו לי עימותים עם אנשים, ואמרתי להם: 'זאת אני. דפוקה. זה מה יש. מה לעשות? ללכת לקחת פרוזק?'"

למה החלטת, באמצע הזינוק בקריירה שלך, לפרוש לדרך עצמאית?

"אני כבר שלוש שנים ביס, ואני בונה את עצמי כבר שנים למשהו שיהיה שלי. הבנק הישיר הראשון, חברת הביטוח הישיר אי-איי-ג'י, להקים את יס, וכל העיסוק שלי במכירה ישירה או בשירותים ישירים - כל אלה היו בנייה עצמית שלי למשהו שיהיה פעם שלי. תמיד עבדתי בשביל אחרים. בגילי, תיכף 39, עם הניסיון והבגרות שלי, עם האופי היזמי וחסר-המנוח שלי, עם האומץ שלי, עם האמונה שלי ללכת על דברים שמרגשים אותי, זו החלטה טבעית. אני יודעת שאני גם בשיא שלי ביס, ולכן אני יכולה כעת למנף את ההצלחה שלי בשביל עצמי".

קצת לא אופנתי היום להקים סטארט-אפ טכנולוגי.

"דווקא היום, אחרי שהאינטרנט הכזיב, יש לי הזדמנות להיות ראשונה. כך יהיו לי פחות מתחרים, ילכו איתי אנשים עם חזון ואנשים שמאמינים ביכולות שלי. אני נפגשת עם המון אנשים, גופי השקעה, קרנות ושותפים אסטרטגיים, והתגובות נפלאות. הקבוצה היחידה שאיתה סגרתי ועליה אוכל לספר היא קבוצת 'שחר', שמספקת את השירותים לחברות הביטוח בארץ - אינסטלציה וחשמל, ביקור רופאים. הבעלים הם 'פי-בי', שזה הבנק הבינלאומי הראשון ומשקיעים פרטיים. זו קבוצה שצמחה יפה בשנים האחרונות, ויש להם מערך שירות ולוגיסטיקה נפלא, השירות שלהם תמיד מעולה עם 95% שביעות רצון, ואני צריכה, למיזם החדש שלי, מערך חזק ותומך של לוגיסטיקה וסניפים.

מדובר במול (קניון) וירטואלי, כמו פורטל אינטרנט, רק שהוא בטלוויזיה, ומותאם אליך אישית. ממש כמו אמזון. אתה תראה סרט, תידלק על פיצה, תלחץ עם השלט על טייק-אוויי, ואז יעלו התפריטים, אתה תרכיב לעצמך את הפיצה, תעשה 'אנטר', והפיצה תגיע אליך הביתה עם שליח. דוגמה אחרת: אתה מחפש מתנה לאמא שלך ורוצה להשקיע בזה סכום של 150 שקל, אבל לא יודע מה לקנות לה. תיכנס למול הווירטואלי שלנו, והמערכת תמליץ לך מה מתאים, לפי שאלות מסוימות שהיא תשאל אותך (מין מקבל המתנה, גילו, דרגת הקרבה אליך וכדומה). המערכת תסרוק אם המתנה נמצאת אצלה במלאי, ותוך יום או יומיים המתנה תגיע לאמך. כך זה יעבוד עם מוצרים ושירותים אחרים, כמו חבילות נופש וטיול. היתרון הוא שטלוויזיה יש בכל בית, ואינטרנט נמצא רק בכשליש ממשקי הבית. אנחנו נשרת את לקוחות יס ואת לקוחות הכבלים, ואני רק אספק את הפלטפורמה. למעשה, מדובר במועדון לקוחות גדול, שהוא צופי הטלוויזיה. ההשקעה במיזם נעה בין 3 ל-5 מיליון דולר, ולפי התוכנית העסקית, היא תחזיר את עצמה בתוך שלוש שנים".

איזה יתרון יש לך מול חברות המספקות את הטכנולוגיה עצמה, כמו חברת DSN?

"זו חברה טכנולוגית, וייתכן שאקח חברה כזו או אחרת כשותפה, אבל אני לא חברה שמפתחת טכנולוגיה, אלא חברת שירותים, המקימה פלטפורמה באמצעות כלים טכנולוגיים. בסופו של דבר אני חברת שירותים, המקימה ומנהלת מועדון לקוחות גדול מאוד".

מה היה השיקול המרכזי שלך בעזיבת יס ובהקמת המיזם החדש? כסף, אתגר, ניהול?

"כסף, אני רוצה הרבה כסף ומהר; אתגר, תחושה של חופש, והעובדה ששנים אני חולמת על משהו שיהיה שלי".

יש לך אופי של יזמית, וכאן דרוש אופי של מנהל. את לא חוששת?

"לא חוששת. ואני יודעת שלא אכשל. אין לי קושי לנהל. ובכל מקרה, אם יהיה לי קשה, וגם אם לא, אחרי שלוש שנים אמנה מנכ"ל אחר במקומי ואלך ליוזמה אחרת. לא צריך להתחתן לכל החיים".

מאיפה הדחף הזה לעשות כסף?

"אני אוהבת לחיות, לבלות, לצאת, לבזבז כספים על עצמי, על חברי ועל משפחה. כסף זה אמצעי לחיות, לבלות, לעשות כיף. אני אדם עם ז'ואה-דה-וי (שמחת חיים, בצרפתית). חוץ מזה, אחוז מסוים מהמחזור שלי ילך לטובת הקהילה. אני מתחייבת שכל רכישה של לקוח, הוא יוכל להחליט לאן תלך התרומה שלי: לאיידס, נשים, ילדים. אני אתקשר להודיע ללקוחות שכך וכך כסף עבר לזה ולזה. זו מחויבות שלי. אנשים צריכים לדעת שהם חיים במעגל, וכדי לקבל צריך לתת, ומי ששומר לעצמו ולא נותן - לא יקבל. זו תובנה שלי שמבוססת על ניסיון, שרק במקומות שבהם הייתי מוכנה לתת - קיבלתי פי-אלף יותר בפרגון, באהבה ובכסף. אני אדם שמאמין בקארמה ובגלגול נשמות, ואני יודעת שאדם מקבל מתנות רק אם הוא יודע להשתמש בהן. הידיעה הזו תשפר את איכות החיים בישראל".

בינתיים מספר הילדים שמצטרפים למעגל העוני הולך וגדל. מה דעתך על הפערים החברתיים-כלכליים במדינה?

"הפער נובע מזה שהחברה צריכה לעבור שוק. לא התפכחנו. זה תהליך איטי. החברה הישראלית והעולמית סובלת. הסיבה: אנחנו עושים משהו לא טוב. והחובה שלנו, של היותר מודעים והיותר ערים, זה לנסות לצמצם פערים חברתיים, לתרום יותר, לתת מהכסף שלנו בחזרה לחברה. עשירים רבים שאני מכירה נותנים. אנשים חושבים שאם יתנו - לא יהיה להם. אני רוצה לאמץ את המודל של מקימת 'באדי שופ', שאומרת שהיא הצליחה רק בזכות זה שהיא תורמת".

אז לדעתך צמצום הפער צריך להיעשות בדרך של נדבה?

"זה צריך להיעשות בדרך של חינוך ובדרך של תהליך, וכל תהליך הוא איטי. אני מאמינה בניו-אייג', ולכן אני מאמינה בהתפתחות אישית ובהגברת המודעות. ברגע שתהיה מודעות - אנשים יבינו ויתנו".

כלומר, העניים והמקופחים צריכים לחכות עד שאנשים שיש להם יקבלו מודעות?

"אז מה אתה מציע?"

אולי זו חובתה של המדינה, ולא משהו שצריך להיות תלוי בטוב לבם של העשירים והעשירות?

"אני חברת מפלגה רשומה במרצ, אבל אני לא מאמינה גדולה בפוליטיקאים. מה עוד שגדלתי בבית פוליטי, של משפחת בן-שמחון המרוקאית מאשדוד (אביה, שאול בן-שמחון, היה פעיל פוליטי במפא"י שנים רבות - ד.ג), וראיתי מה עשו לאבא שלי, כך שיש לי רתיעה ברורה מפני פוליטיקה".

אולי צריך ללמוד בעניין הזה מש"ס, ולא ממרצ?

"אני לא יכולה להזדהות עם ש"ס ועם רטוריקה דתית. אולי אם היתה קמה מפלגה של נשים, נשים חילוניות מודרניות, היא היתה מצליחה לעשות משהו. בכל מקרה, אני נגד מאבק ומלחמה, אלה בדרך-כלל כלים של גברים, והם לא תמיד כלים יעילים. בכלל, כעס, זעם ומרירות אינם כלים יעילים בחיים. אני מאמינה בתהליכים, בשינויים שנעשים שלא באמצעות כפייה, כי אנשים מתנגדים לכפייה".

יש כלים פוליטיים, כמו מיסוי, העדפה מתקנת, תקציבים לחינוך.

"אני בעד מיסוי כבד על עשירים. אני אמא חד-הורית ומשלמת 60% מס, אבל הבעיה היא שהפוליטיקאים יתנו את הכסף למטרות שהם מבינים, ואני לא יכולה לדעת לאן הכסף הולך. הבעיה היא הפוליטיקאים, ולכן הפוליטיקה לא נראית לי דרך ראויה להיאבק בעוני. הדרך שלי היא דרך של שכנוע וחינוך, שבה אדם יבין שזה טוב בשבילו לתרום ולתת. מובן שאני בעד העדפה מתקנת ובעד כספים לחינוך ולפריפריה. כאשר אני מטיילת ביפו ורואה את העוני וההזנחה, מתכווץ לי הלב". בשלב הזה עומדות דמעות בעיניה של בן-שמחון.

חשבת להצטרף לגוף מחאה, כמו הפנתרים השחורים בזמנו?

"אני בעד הידברות. צריך להגיע למודל או להסכמה לאומית רחבה, שבה כלכלנים ידברו עם פוליטיקאים ויגיעו להבנה מה לעשות. בכפייה, בחוקים, במלחמה, לא מצליחים, רק בשיתוף פעולה. אני מאמינה בנשים, בתנועה של נשים, כי לנשים יש יותר מודעות לסביבה ולקהילה. אני מבינה נשים ויודעת את כוחן".

מה דפוק בשיטה? מה מקבע את הפערים ואת המצוקה?

"מי שטוב לו, ויש לו כסף, רוצה לקבע את השיטה. אנשים רבים בארץ ובעולם הם קמצנים ותאבי בצע. אין להם מודעות אישית ולא חברתית, הם עושים מיליונים ולכן אין להם עניין בשינוי. הם רק לא מבינים, שרוב העשירים לא נהנים מהכסף שלהם, ורק עשיר עם מודעות ונתינה יכול ליהנות מכספו. מצד שני, צריך לזכור שאנחנו מדינה צעירה. אני אדם אופטימי מאוד ואני יודעת שיהיה טוב, זה רק שאלה של תהליך ושל הבשלה".

טענו נגדך שאת מעדיפה לקבל נשים לעבודה על פני גברים.

"אני מתחברת יותר לנשים, כי נשים הן אינטליגנטיות יותר ומוצלחות יותר כמנהלות וגם כעובדות. נכון שיותר קשה לנהל נשים. גבר הוא טיפוס של יס-מן (אומר הן) מטבעו. הוא יצור צייתן. תנחית לו הוראה והוא יבצע בלי לערב רגשות. אשה היא אותנטית יותר ונאמנה לעצמה ודעתנית, וקשה להנחית עליה פקודות בלי להסביר מדוע, מה שכל-כך קל לעשות לגברים. נשים מנתחות יותר, ולכן ההחלטות שלהן יותר טובות. הן מתייחסות לסביבה שלהן, בעוד שגברים עושים ניתוח רציונלי חסר רגש. אצל נשים יש שילוב של הרגש, ולכן ההחלטות שלהן יותר מדויקות".

על-פי הקריירה הארוכה שלך כאשת שיווק, את יכולה לאפיין את המנהל-הגבר הישראלי?

"מעטים המנהלים הגברים שהם מוכשרים. רובם קיבלו את התפקיד לא כי הם ראויים, אלא בפרוטקציה ובפוליטיקה. לרובם יש המגבלות האופייניות לגברים: הם מוגבלים כי הם עובדים מהאגו, מתוך עמדה של חוסר ביטחון וחוסר מודעות עצמית, ולכן הם עסוקים באיך ההחלטות שלהם נראות. הגברים פחות מחוברים לעצמם, פחות אותנטיים, ורובם אינם ישרים והגונים עם עצמם, ולכן אינם ישרים והגונים עם אחרים".

מה את יכולה לומר לבחורה בת 21 מערד שרוצה להשתלב בעולם העסקים ולהגיע גבוה כמוך. מה היא צריכה לעשות, ממה היא צריכה להיזהר?

"היא צריכה לדעת שהכול אפשרי. מה שהיא רוצה - היא יכולה להשיג. היא טובה ואין מישהו שיותר טוב ממנה. שתאמין בעצמה, שתסמן מטרה, ותכפיל אותה, כי אנחנו נורא קשים עם עצמנו וביקורתיים עם עצמנו. היא צריכה לכוון לכוכבים. ממה להיזהר? לא לחשוב שהיא לא מספיק טובה, לא ליפול למניפולציות של אנשים חלשים שיגידו לה ככה, לקרוא הרבה ספרים, בעיקר ספרים רוחניים של ניו-אייג'. צריך ללמד את זה בבית-ספר, אפילו ללמוד בודהיזם. זה נותן הרבה כוח לאנשים. המדינה לא נותנת כוח לאנשים, והשילוב של מזרח רחוק ומערב נותן יותר כוח והופך את האדם ליותר מאושר".