גלישה עיוורת

אריה גמליאל (51), עיוור מלידה וגולש ותיק באינטרנט, מתקשה ליהנות מאתרי האינטרנט הישראליים, ולא בגלל מוגבלותו. תוכנה המשמשת כקוראת מסך מתרגמת עבורו מטקסט לקול את כל הלחצנים, הסמלים והתפריטים בסביבה הגרפית המורכבת של חלונות. כאמצעי משלים, נעזר גמליאל בצג ברייל, שמסייע לו לעבוד ביישומי חלונות, לגלוש באינטרנט ולהשתמש בדואר אלקטרוני.

עם זאת, מאחר שרוב אתרי האינטרנט הישראליים לא לוקחים כלל בחשבון אנשים בעלי מגבלות – גם גולשים כמו גמליאל, שמשתמשים בציוד עזר מתוחכם, מתקשים להפיק מהם את המירב.

"חוויית הגלישה שלי לא צריכה להיות שונה מזו של כל אדם אחר", אומר גמליאל, "בתנאי שהאתרים ברשת ייכתבו מראש, כך שיהפכו לנגישים לתוכנות המיוחדות ש'קוראות' את המסך".

מודעות נמוכה לפיתוח אתרים

נתוני האו"ם מלמדים, כי אחד מכל 10 בני אדם בעולם מוגבל מסיבות שונות. על פי סקר שערכה ביולי חברת TNS טלסקר, כמיליון וחצי ישראלים גולשים באינטרנט.

אפשר לשער לפיכך, כי כ-150 אלף מהם מוגבלים מסיבות כלשהן. חלקם סובלים מבעיות ראייה (עיוורון, ראייה מוגבלת ועיוורון צבעים). אחרים סובלים ממוגבלויות מוטוריות (למשל, קושי להשתמש בעכבר או במקלדת), ממוגבלויות שמיעה או מוגבלויות קוגניטיביות (בעיות קריאה, דיסלקציה או בעיות זיכרון).

לבד מהתוכנות המשמיעות לגולש טקסט כתוב, עומדות לרשות הנזקקים לכך גם תוכנות המתרגמות תכנים לשפת ברייל, תוכנות שמגדילות חלקים נבחרים במסך (כמו זכוכית מגדלת המובנית בחלונות) ועכברים ומקלדות מיוחדים.

עם זאת, ישראל עדיין לא הכירה בכך שחשוב לאפשר לגולשים המוגבלים הללו נגישות נוחה וקלה לרשת. כמעט כל האתרים בעברית - ובכלל זה רוב אתרי הממשלה - אינם נגישים לאנשים בעלי מוגבלות. אין תקנים לבניית אתרים נגישים בעברית והמודעות של מפתחי האתרים לצורך לפתח אתרים כאלה נמוכה.

ומה אומר החוק בעניין? כלום. אין חוק שמחייב רשויות ובתי עסק לפתח טכנולוגיה מתאימה ולאפשר נגישות לאינטרנט למשתמשים מוגבלים.

גלישה בשדה מוקשים

סקירה שפורסמה בפברואר באתר טכנולוגיית המידע הממשלתי מפרטת את מגוון הבעיות שבהן נתקלים מוגבלים בעת הגלישה. כך, למשל, רוב הגולשים הבריאים יבינו בנקל כי לוגו של חברה, שנמצא בראש עמוד אינטרנט, מהווה קישור לאתר החברה, וצריך פשוט להציב עליו את סמן העכבר, ולהקיש עליו.

עיוורים, כמובן, אינם יכולים לראות זאת. תוכנת העזר שבה הם משתמשים סורקת את תכני האתר ומתרגמת אותם מטקסט לקול. תוכנה כזו אינה מסוגלת לסרוק אתרי אינטרנט שמשתמשים במסגרות (FRAMES). כאשר היא תיתקל בתמונה, ללא טקסט שמבאר אותה, היא תקריא לעיוור את שם הקובץ בלבד. לרוב, שם זה הוא חסר משמעות. אם מפתחי האתר לא יגדירו טקסט חלופי, שמתאר את הלוגו הגרפי - בעלי המוגבלות לא יידעו כי במקום שבו נמצא הלוגו קיים קישור.

וזו לא הבעיה היחידה הנוגעת לקישורים: תוכנות העזר מציגות בפני המשתמש רשימה מרוכזת של כל הקישורים בדף שבו הוא מבקר. אם במקום שבו מופיע הקישור יש תמונה ומתחתיה כתוב "לחץ כאן" או "לפרטים הקש כאן" - הגולש העיוור לא יבין לאן מוביל אותו קישור.

לדברי ניר דגן, פעיל בקבוצת נגישות לבעלי מוגבלויות של איגוד האינטרנט הישראלי, יש עוד מכשולים שהופכים את חייהם של גולשים ישראלים מוגבלים לקשים יותר מאלו של עמיתיהם בחו"ל: "אתרים ישראלים רבים עדיין משתמשים בקידוד של עברית ויזואלית - עברית הפוכה (שגורמת לדפדפני אינטרנט שפותחו עבור השפה האנגלית, להציג את התוכן בעברית). תוכנות הקריאה של בעלי המוגבלות מתקשות לקרוא אתרים שנכתבו בשיטה הזו".

תוכנות הקריאה מתקשות להתמודד גם עם ה-HTML הדינמי, ואפילו עם עברית לוגית או תוכנות פלאש.

C3W: מה כן צריך לעשות

W3C, גוף בינלאומי הקובע תקנים טכנולוגיים לאתרי אינטרנט, הסכים על תקנים מפורטים לפיתוח אתרי אינטרנט נגישים למוגבלים. כך, למשל, נקראים מפתחי האתרים להקפיד על ניווט עקבי וברור לכל המשתמשים, לספק טקסט חלופי לגרפיקה, להשתמש בשפה בהירה (וגם מנוקדת, באתרים בעברית) ולהימנע מההסתמכות על צבע בלבד לשם העברת מידע.

בנוסף, מציעים המומחים למפתחי האתרים לספק גירסה נוספת של האתר ללא שימוש במסגרות, להציג טקסט ברוחב המסך של המשתמש, לדאוג שהטקסט יהיה גדול דיו (או לאפשר למשתמש לשלוט על גודלו דרך הדפדפן), לשלב קישורים בדפי אינטרנט גם ברשימה נפרדת מחוץ לטקסט, ולהוסיף את רשימת הקישורים של האתר בראש הדף.

אגב, רוב ההצעות האלה עשויות לסייע גם לסתם גולשים בריאים, ולייעל את הדפדוף שלהם באתרים.

20 אלף שקל לתוכנה

חברת תשר מקיבוץ געש מובילה בשוק הטכנולוגיות המסייעות בשפה העברית ומשווקת תוכנות קוראות מסך, שמקריאות לגולש את תכני האתר בקול או מתרגמות את התכנים לשפת ברייל, וכן צגי ברייל, מדפסות ברייל, תוכנות שמגדילות את האותיות על המסך, עכברים מיוחדים, מקלדות מיוחדות ועוד.

"הגלישה בתוכנות 'קוראות המסך' באתרים עבריים קשה יותר מגלישה באתרים בלועזית", אומר גמליאל, "הבעיה היא, שהטכנולוגיה המסייעת לגלישה מאוד יקרה. Virgo, למשל, תוכנה קוראת מסך בעברית (זמינה גם בגירסה בערבית) שמשווקת תשר עולה כ-20,000 שקל, כולל תצורה לפלט קול או ברייל. גולש שירצה לרכוש גם צג ברייל עשוי להוסיף עוד כ-20,000 שקל".

יוצאים למאבק

גמליאל מציין בסיפוק, כי בשנה האחרונה מודעים יותר ויותר גורמים ממלכתיים ובענף ההיי טק לצורך בנגישות אתרי האינטרנט לבעלי מוגבלות ופועלים בכיוון.

בתחילת השנה הקים איגוד האינטרנט הישראלי את קבוצת "המשימה נגישות באינטרנט לבעלי מוגבלות". בקבוצה משתתפים נציגי ממשלה, ארגונים מסחריים מפתחי טכנולוגיות, גופים אקדמיים וארגונים נוספים.

עד כה קיימה קבוצת המשימה, שבראשה עומדת נאווה גלעד, רק ישיבה כללית אחת. במהלך החודשים האחרונים עסקו חבריה בעיקר בתכנון המדיניות ולא בפעילות מעשית.

מדינות רבות בעולם אישרו בשנים האחרונות חוקים, שמחייבים אתרי אינטרנט ושירותים מקוונים להיות נגישים לבעלי מוגבלות. גופים ישראליים הפעילים בתחום קידמו הצעה לתיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שקיבלה הכנסת ב-1998.

החוק המקורי קובע עקרונות שוויוניים כלליים במימוש זכויות ובמתן שירותים לבעלי מוגבלות, ואוסר להפלותם בגלל מוגבלותם, אם הם כשירים לבצע תפקיד מסויים.

בעידן המידע, חוסר יכולתם של בעלי מוגבלות לגלוש באתרי אינטרנט עלול למנוע מהם להשתלב בחברה, ופוגע בשוויון ההזדמנויות שלהם בתחומי חיים רבים.

התיקון לחוק מתייחס לכל היבטי הנגישות (למקומות ציבוריים, לשירות ציבורי, למידע, לתקשורת ולאינטרנט), ולכל סוגי המוגבלות. הצעת התיקון כוללת גם פרק שמסדיר את זכותם של אנשים עם מוגבלות לשירותי אינטרנט נגישים.

התיקון לחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה בדצמבר 2000, וההצעה נדונה כעת בוועדת העבודה והרווחה, לקראת הגשה לקריאות שנייה ושלישית.

התיקון לחוק צפוי להרחיב את היקף הסבסוד ברכישת טכנולוגיות מסייעות, ועשוי להטיל על מעסיקים לממן טכנולוגיות כאלה עבור עובדים בעלי מוגבלות.

דבר אחד בטוח: הגולשים המוגבלים ייאלצו להמשיך במאבק עוד זמן רב, עד שיגיע היום המיוחל, בו אוטוסטרדת המידע תהיה פתוחה לרווחה גם בפניהם.