שתף קטע נבחר

היהודים הגדולים של הרוק

האמא היהודיה רצתה אותם רופאים, אבא ביקש שילמדו לבר המצווה, אבל הם העדיפו לפלרטט עם הגיטרה. ארי קטורזה על היהודים הגדולים של הרוק: לו ריד (רבינוביץ), בוב דילן (צימרמן), בק (דייויד קמבל), ג'ואי רמון ועוד רבים

"קודם ניקח את מנהטן, ואז ניקח את ברלין", שר ליאונרד כהן בלהיטו המפורסם. אבל במקרה של יהודי אמריקה אפשר היה לטעון כי קודם הם כבשו את הוליווד, אחר כך גם את ניו-יורק. מזה מאה שנה שאנשי עסקים, מנהלים, מלחינים, תמלילנים וזמרים יהודים לוקחים חלק של כבוד בתעשיית המוזיקה האמריקנית. בהתחלה היו אלה ארווינג ברלין, ג'ורג' גרשווין ואחרים, אבל בחצי המאה האחרונה הנהיגו שורה של יוצרים יהודים את האליטה האמנותית של הרוק האמריקני. בוב דילן, פול סיימון, לו ריד וליאונרד כהן הם רק חלק מהשמות הבולטים, אבל הרשימה עצומה.
גם בכל הקשור לאנשים שמעצבים את התעשייה, יהודים נוטלים חלק פעיל: החל מהשדרן אלן פריד, שנתן לרוקנרול את שמו בשנות ה-50, דרך בריאן אפשטיין, האמרגן הבריטי של הביטלס, וכלה בגיא עוזרי, האיש שעובד לצד מדונה ואחד האנשים הכי חזקים בתעשייה נכון להיום. מחד, סיפורם של היהודים של הרוק רצוף בסאגות על משברי זהות והסוואת שמות; מאידך, כמו כל מיעוט, היהודים עזרו לבני עמם. להלן, מתוך מאות האמנים היהודים שתרמו מכשרונם לרוקנרול, רשימת 25 האמנים היהודים הכי חשובים בהיסטוריה של הרוק (הסדר כרונולוגי, כמובן, ולא על פי החשיבות):

1. ג'רי וקסלר

בן למשפחת מהגרים עם אב אורתודוכסי מפולין ואם רפורמית גרמנית, שהיה למפיק מוזיקלי ואחראי אמנים ורפרטואר בחברת "אטלנטיק", ולאחד האנשים הכי חשובים בהתפתחות מוזיקת הנשמה האמריקנית. אביו עבד כמנקה חלונות בניו-יורק ודאג שבנו יזכה לחינוך יהודי וישנן תורה לבר המצווה. אמו, לעומת זאת, דאגה שילמד רפואה. ג'רי העדיף להפנות את מרצו לג'אז ששמע בהארלם, והיה לנביא הסול האמריקני, כשחיבר את הגוספל למסורת הקלאסית גרמנית-יהודית שינק בביתו. בין האמנים שחייבים לו את הקריירה שלהם (או חלק ממנה): וילסון פיקט, דאסטי ספרינגפילד וארית'ה פרנקלין. רגע השיא בקריירה: ארית'ה פרנקלין עם "מעולם לא אהבתי גבר", שנת 1967.

2. ג'רי ליבר ומייק סטולר

שני צעירים יהודים מלוס-אנג'לס שנפגשו בנעוריהם על רקע אהבתם לתרבות השחורה והלטינית. בתחילת שנות ה-50, אחרי שיצאו עם הבנות השחורות הכי יפות בשכונה, הם החלו להגיש למיטב הזמרים האפרו-אמריקניים שירי R&B מלוטשים שהפכו אותם לצמד כותבים עם קבלות. הפריצה הגדולה באמת התרחשה כאשר אלביס פרסלי גילה את "כלב ציד", אותו כתבו במקור לביג מאמא טורונטון, והפך אותו ללהיט עולמי. הם היו לצוות הכותבים והמפיקים הבכירים של "אטלנטיק", איתם חתמו על חוזה שהעניק להם עצמאות חסרת תקדים בתולדות המוזיקה הפופולרית האמריקנית.
הרגע הגדול בקריירה: בן אי קינג עם "עמוד לצידי", שנת 1962.

3. דוק פומוס

אחד מכותבי השירים האמריקניים הכי גדולים בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה. נולד בשנת 1925 כג'רום סולון פלדר בברוקלין, ניו-יורק, וסבל בנעוריו ממחלת הפוליו שהותירה אותו נכה. בשל כך גם זכה לכינוי "Doc" (רופא). הוריו קיוו שיהיה רואה חשבון או רופא, אך הוא נמשך לבלוז של ג'ו טרנר. כדי לקבל עבודה, שינה את שם משפחתו לפומוס (כפי שברנדרד שוורץ, שחקן צעיר בן גילו של פומוס, היה לטוני קרטיס), והיה לכותב רית'ם אנד בלוז מבוקש שהגיש קלאסיקות גם לריי צ'ארלס. הוא היה היהודי הראשון שנכנס להיכל התהילה של הריתם אנד בלוז. חברו הטוב, לו ריד, אמר עליו: "הוא היה כותב שירים דגול, משורר, פילאנטרופ, מהמר וכוכב נוצץ". ריד הקדיש לפומוס, שנפטר ב-91', את האלבום "קסם ואובדן". רגע השיא בקריירה: השיר "Save the Last dance For Me", בביצוע הדריפטרס.

4. פיל ספקטור

ספקטור מתאים לדמות היהודי הגלותי: נמוך, נמושה, חיוור ועם אמא חונקת, שבילה את נעוריו על רקע הגולשים המוזהבים של קליפורניה. כנקמה על טראומות הילדות, ספקטור יצר את הצליל הכי גדול, אפוקליפטי ומרהיב של תקופתו. בשנת 1966, כשהוא רק בן 25, פרש על רקע כשלון עבודותיו עם אייק וטינה טרנר, אך חזר כעבור שלוש שנים להפיק את "שיהיה" של הביטלס, וגם עבד בצמוד לג'ון לנון וג'ורג' הריסון לאחר פירוק הלהקה. וקוריוז: בתור יהודי מבית טוב, הוא הפיק את אלבום חג המולד הגדול בכל הזמנים. הרגע (האומנותי) הגדול בקריירה: אייק וטינה טרנר עם "River Deep Mountain High", שנת 1966.

5. קרול קינג

מי שנולדה בשנת 1942 כבת חסודה למשפחת קליין שינתה את שמה כדי להצטייר ככותבת שירים כל-אמריקנית. למרות השורשים היהודיים, קינג, לבדה או עם בעלה ג'רי גופין (יהודי גם הוא), ניחנה בקול שחור להפליא וכתבה כמה משירי הנשמה הגדולים של המוזיקה האמריקנית. קינג היתה המצליחה הגדולה ביותר של צוות הכותבים היהודיים שעבד עבור המוציא לאור היהודי דון קרישנר, ביניהם ניל סדקה, בארי מאן וסינטיה וייל, ואלי גרינוויץ' וג'ף בארי.
רגע השיא בקריירה: האלבום "Tapestry", שנת 1971.

6. בוב דילן

כותב השירים הגדול של דורו, אגדה בחייו ואחד האמנים הכי מסקרנים ואניגמתיים של המאה שעברה. מי שנולד כרוברט צימרמן וגדל בבית חנוונים במינסוטה, שינה את שמו והיה במהרה לכהן הגדול של תרבות הנגד של הסיקסטיז. הוא ניסה להתקבל פעמיים לקיבוץ ישראלי אך נדחה; תרם כספים לרב כהנא; התנצר בסוף שנות ה-70 אבל חזר ליהדותו; כתב את אחד השירים הכי פרו-ציוניים (“Neighborhood Bully"), ואף ערך טקס בר מצווה לבנו בכותל. בעשור האחרון רכש בית בירושלים ואף תמך בחב"ד. את להיטו "כמו אבן מתגלגלת", ששינה את פני המוזיקה הפופולרית לנצח, הוא הקליט בעזרת הגיטריסט מייקל בלומפילד, הקלידן אל קופר והבסיסט הארווי ברוקס. כולם יהודים. רגע השיא בקריירה: האלבום "Highway 61 Revisited", שנת 1965.

7. פול סיימון

יחד עם חברו היהודי ארתור גרפונקל (חבר לשעבר במקהלת בית הכנסת של פול, שגם שר בבר המצווה שלו), יצר סיימון את הצמד "תום וג'רי", שהקליט להיט כושל אחד בשם "Hey School Girl". רק ב-1964, כשקפצו על גל הפולק האמריקני והקליטו את "צלילי השקט", שכנע אותם המפיק השחור תום וילסון להציג את עצמם בשמם היהודי והאמיתי. סיימון טוען עד היום כי למוצאו אין שום קשר ליצירתו, וכראייה לכך כתב את אחד משירי הגוספל הגדולים בכל הזמנים – "גשר על מים סוערים" – הפופולרי מאוד דווקא בכנסיות האפרו-אמריקניות. רגע השיא בקריירה: סיימון וגרפינקל, האלבום "גשר על מים סוערים", שנת 1970.

8. ג'ון פיליפס, מישל פיליפס וקאס אליוט (האמהות והאבות):

בתקופה קצרה שנמשכה שלוש שנים תיעדו ג'ון פיליפס, אשתו היפה מישל, קאס אליוט השמנה (אלן נעמי כהן בשבילכם) ודני דוהרטי את הרוח המופלאה של קליפורניה על גבי שורה של להיטים נצחיים. ההיסטוריה של הלהקה רצופה סיפורים מדהימים ומסמרי שיער על יחסי זוגיות, בגידות וסמים שלא תמצאו באופרות הסבון הכי נבזיות. כראיה - עד ליום מותו ב-2001 סירב ג'ון לדבר עם מישל בשל משקעי העבר. קאס האומללה הלכה לעולמה ממנת יתר ב-1974.
רגע השיא בקריירה: השיר "קליפרוניה חולמת", שנת 1965.

9. לו ריד

השם ריד, במקרה ספציפי זה, מקורו ברבינוביץ'. כבן למשפחה יהודית בורגנית קלאסית מלונג איילנד, נשלח לואיס, שאובחן כילד בעייתי, לטיפולים במכות חשמל ששינו את חייו לעד. ריד הוא אולי משורר הרחוב הכי גדול של ניו-יורק, אבל, ככל הנראה, לא ירש ולו דבר מהגן היהודי למסחר. הוא נחשב עד היום לכוכב הרוק הכי פחות מתוגמל בכל הזמנים, והוא עוד בנו של רואה חשבון מצליח. רגע השיא בקריירה: האלבום "מחתרת הקטיפה וניקו", שנת 1967.

10. ליאונרד כהן

כבן למשפחת סוחרים יהודים מכובדת ממונטריאול (סבו היה מזכיר בית הכנסת), העדיף ליאונרד כהן את עולם הספר על פני המסחר הכל כך אופייני לבני עמנו. בילדותו – תחזיקו את עצמכם חזק – הוא בילה שלוש פעמים בשבוע בלימודי תורה בחדר. בשנת 1967 הקליטה ג'ודי קולינס את שירו "סוזן", וכהן, שהסתמן עד אז כסופר יהודי אינטלקטואל מבטיח, עשה הסבה מקצועית למוזיקה, ליתר דיוק - לפולק לירי עדין ומשובח. יותר מכל בני דורו, שמר כהן ביצירתו על קשר עם המורשת היהודית, עם תפילות בית הכנסת ואף ניגן בפני חיילי צה"ל ב-1973. מי היה מאמין שדווקא הוא יפלרטט בעשור האחרון עם בודהיזם. רגע השיא בקריירה: אלבום הבכורה "השירים של ליאונרד כהן", שנת 1968.

11. ניל דיאמונד

בן לעקיבה ורוז דיאמונד (דיאמנד בשבילכם), הוא כמעט והגשים את חלומה של האמא היהודייה והיה לרופא, אלא שהעדיף להפוך לכותב שירים ולאחד האמנים האמריקניים הכי פופולריים בשלושים השנים האחרונות, כשהוא משלב בין קיטש, פופ ודרמה. השנה הגיע למקום העשירי ברשימת האמנים בעלי ההופעה הרווחית ביותר. דיאמונד התפרסם ב-1966 עם "I'm a Believer" שכתב למונקיז, אבל הגיע לשיא הפופולריות בשנות ה-70, בעיקר עם הפסקול לגרסה החדשה לסרט "זמר הג'אז" (1980), שם הוא משחק, איך לא, זמר יהודי בכל רמ"ח אבריו. לורנס אוליביה שיחק את אביו החזן. רגע השיא בקריירה: השיר "Girl , You’ll Be A Woman Soon", שנת 1972.

12. רנדי ניומן

כמו ליאונרד כהן, יצירתו של ניומן מפלרטטת רבות עם המורשת היהודית. מבקר המוזיקה האמריקני הנחשב גרייל מרקוס ניתח בספרו "רכבת מיסתורין" את יצירתו של ניומן כדוגמה למופתיות בה מותכת מורשת ההגירה האמריקנית עם הבלוז השורשי. ניומן הוא בן למשפחת מוזיקאים יהודית שפעלה בהוליווד, ובשנות ה-90 התמקם כאחד המלחינים הבולטים של ממלכת הסרטים. רגע השיא בקריירה: האלבום "Sail Away", שנת 1972.

13. רובי רוברטסון

יליד קנדה - חצי אינדיאני וחצי יהודי. גיטריסט וכותב שירים, מנהיג להקת "הבנד" ששימש כיד ימינו של בוב דילן במשך שנים רבות. נחשב לאחד הכשרונות הכי מקוריים שקמו לרוק האמריקני. אולי היהודי שהצליח יותר מכולם להבין את רוח הדרום של ארה"ב. רגע השיא בקריירה: האלבום "The Band", שנת 1969.

14. מארק בולן

לצד דייויד בואי היה בולן, בן לשמעון ופיליס פלד, סולנה של להקת טי.רקס, הכוכב הגדול של סצינת הגלאם-רוק בבריטניה של תחילת שנות ה-70. כנער הוא נצמד לתת-התרבות של המוד, ממנה ינק את שלל התחפושות האקסטרווגנטיות שהעניקו לו את הדימוי הדו מיני. בולן הראה התעניינות במיתולוגיה היוונית וביצירתו של טולקין, אך לא נרשם רומן סוער עם מקורותיו היהודיים. הוא מת בתאונת דרכים ב-1977. רגע השיא בקריירה: האלבום "Electric Warrior", שנת 1971.

15. דונלד פייגן ו-וולטר בייקר (סטילי דן)

פייגן ובייקר נפגשו ב-1967 כשלמדו בבארד קולג' בניו-יורק. בדומה לרבים מבני דורם, הם ניסו לנצל את מוצאם היהודי ולמכור שירים למשרדי הבריל בילדינג, ששכנו בניו-יורק וסבלו מעודף אוכלוסין יהודי, אולם ללא הצלחה. למזלם, חתמו במהרה עם דנהיל רקורדס מבית ABC ושיגרו שורה של אלבומים שחקרו לעומק את מהות החיים האמריקנית. בגראמי האחרון הם קיבלו את פרס אלבום השנה. רגע השיא בקריירה: האלבום "Countdown to Ecstasy", שנת 1973.

16. בילי ג'ואל

למרות שאביו של בילי, הווארד, היה יהודי גרמני וניצול שואה מדכאו, ואף אמו היתה יהודיה כשרה, ג'ואל הילד גדל בשכונה קתולית למהדרין, ואף קפץ מדי פעם לכנסייה הקרובה לטעום מלחם הקודש. הוריו עודדו אותו ללמוד פסנתר קלאסי, אך בילי דה קיד סבל משיעורי התאוריה ומשעות האימונים הארוכות. הוא אפילו תכנן להיות מורה להיסטוריה, אלא שבמהרה חבר לכנופיית רחוב בברונקס ותיכנן הסבה לאגרוף מקצועי. ההארה המוזיקלית באה ב-1962, כשצפה במופע הוודוויל השחור של ג'יימס בראון בתיאטרון האפולו. הוא מכר עד היום יותר מ-63 מיליון תקליטים, והיה האמן האמריקני הראשון שהופיע בברית המועצות. רגע השיא בקריירה: האלבום "הזר", שנת 1977.

16. ג'ין סימונס ופול סטנלי (קיס)

כיצד קרה שדווקא שני יהודים הנהיגו את להקת הרוק הכבד האמריקנית הכי מצליחה של שנות ה-70? ג'ין סימונס, הלוא הוא חיים וייץ, בן לניצולי שואה מחיפה, ופול סטנלי, שנולד כסטנלי הארווי אייזן, נפגשו בשנת 1970 והקימו שלוש שנים מאוחר יותר את "קיס" האקסטרווגנטית. סטנלי, בהתאם לשורשיו היהודיים, נהג למלצר במסעדה כשרה טרם ההצלחה, וסימונס, שפרסם לא מזמן אוטוביוגרפיה חדשה, טוען בתוקף כי הוא מעריץ את רוח הלחימה של הישראלים ועדיין רואה את עצמו כציוני גאה. רגע השיא בקריירה: האלבום "Destroyer", שנת 1976.

17. ג'ואי רמון

מכל להקות הפאנק, הרמונס נשארה נאמנה לרוח המקור עד לסופה. ג'ואי רמון, הלוא הוא ג'פרי היימן, היה הסולן והרוח החיה. אמו היתה בעלת גלרייה לאמנות ולאביו היתה חברת הובלה. בגיל 13 הוא קיבל מסבתו מערכת תופים כדי שיוכל לחקות את אלילו קית' מון. עם סיום לימודיו, אמו, כמו כל אמא יהודיה טובה, לחצה עליו להמשיך ללימודים גבוהים. הוא ניסה, אך סיים לבסוף כמלך הפאנק הניו-יורקי הנצחי. רקע השיא בקריירה: אלבום הבכורה " Ramones", שנת 1976.

18. מלקולם מקלרן

הוא תמיד היה יותר מניפולטור, האסלר ואידיאולוג מאשר מוזיקאי (גם אם הוציא כמה אלבומים). מקלרן, האמרגן הבלתי נלאה של הסקס פיסטולס והאיש שאחראי כמו חברי הלהקה למורשתם, ייזכר כאחת הפרסונות הכי חשובות בהיסטוריה של הרוק. הוא אמנם התגלמות סטריאוטיפ הסוחר היהודי, אבל כבוגר בית ספר לאמנות, תמיד ראה את ילדיו הפאנקיסטים כיצירת אמנות חיה. המשחק שלו בתעשיית המוזיקה הבריטית, והדימוי שבנה לסאגה כתרמית הרוקנרול הגדולה יכולה היתה להתבשל רק במוח יהודי ממזרי וגאוני (וסליחה על הסטריאוטיפ הנבזי) . רקע השיא בקריירה: האלבום של הסקס פיסטולס, "Never Mind the Bollocks", שנת 1977.

19. מארק קנופלר

העם היהודי תרם לעולם המערבי לא רק כנרים כמו יצחק פרלמן ופסנתרנים כמו ארתור רובינשטיין ודניאל בירנבאום, אלא גם נגני גיטרה מרהיבים כמו מארק קנופלר. עיתונאי לשעבר, קנופלר הנהיג בסוף שנות העשרים לחייו את דייר סטרייטס לפסגת העולם בשנות ה-80. בעשור האחרון הוא משמש בעיקר ככותב מוזיקה לסרטים, אם כי בשנה שעברה חבק גם אלבום סולו נהדר. רגע השיא בקריירה: האלבום "Brothers In Arms", שנת 1985.

20. ריק רובין

אחד המפיקים המוזיקליים הכי חשובים בשני העשורים האחרונים. רובין, בן ליהודים בורגנים מודאגים מלונג איילנד, הבטיח להוריו שיתרכז בלימודי המשפטים, אבל כבר במעונות הסטודנטים החל להפיק אמני היפ-הופ, ואף הקים עם ראסל סימונס את חברת התקליטים "דף ג'אם". הוריו לחצו עליו שיסיים את לימודיו, אבל אז הוא שלח להם צילום של צ'ק על סך 600 ומשהו אלף דולר, תשלום שקיבל מחברת תקליטים גדולה, ואמר יפה שלום לעריכת הדין. בין לקוחותיו: ראן.די.אם.סי, הרד הוט צ'ילי פפרז, מיק ג'אגר, תום פטי ועוד רבים אחרים. סצינת המוזיקה האמריקנית של שלוש השנים האחרונות מעוצבת ברוח הראפ-מטאל, אותו ייסד כשהכליא ב-1986 בין ראן די.אם.סי לאירוסמית' עם "Walk This Way". רגע השיא בקריירה: הרד הוט צ'ילי פפרז, "סקס, דם, סוכר וקסם", שנת 1991.

21. הביסטי בויז - מייקל דיאמונד (מייק די), אדם יוך (MCA), אדם הורביץ (אד-רוק)

שלושה יהודים מהעיר ניו-יורק הקימו את להקת הראפ-פאנק הכי וולגרית, מתריסה ומצליחה של שני העשורים האחרונים. אחינו לדם אפילו נעצרו במהלך מסע ההופעות האמריקני של שנת 1987 באשמה של הצתת מרידה. מייק די העיד על הקשר בין יהדות לבין היפ-הופ: "אנשים שאוהבים את המוזיקה שלנו ציינו כי הידיעה שאנחנו יהודים הקלה עליהם את אהבתם להיפ-הופ, ואף איששה את זהותם". אגב, אביו של אד-רוק הוא ישראל הורביץ, המחזאי הניו-יורקי המפורסם. רגע השיא בקריירה: האלבום "License To Ill", שנת 1987.

22. פרי פארל

פרי פארל היה הסולן הכריזמטי של ג'יינז אדיקשן, תקליטן, כותב שירים ואמן פלסטי. מי שנעצר פעם כשהוא מופיע עירום כביום היוולדו, משקיע כיום זמן רב בלימודי קבלה. לפני זמן מה העיד כי החיים ללא התנ"ך שווים לחיים ללא אמת, והוא עומל כרגע על הבאת התורה אל שאר יהודי אמריקה. אחרי הכל, הוא אומר, גם דוד המלך היה זמר בלוז המנגן בנבל לפני שנהיה למלך. למעט העובדה שהוא חולה על ספר השירים, שם משפחתו המקורי הוא פרץ.
רגע השיא בקריירה: האלבום "Ritual De Lo Habitual", שנת 1990.

23. לני קרביץ

לני קרביץ הוא בן לאם מהבהאמס (רוקסי רוקר, ששיחקה ב"הג'פרסונים") ואב יהודי (שי קרביץ, מפיק מפורסם ברשת NBC). כיאה לעיסוקי הוריו, קרביץ גדל בבברלי הילס ולמד בתיכון עם מוזיקאי חצי-יהודי אחר, סלאש, או בשמו המקורי סאול (שאול בשבילכם) הדסון. קרביץ, מולטי אינסטרומנטליסט, פרץ אל עולם המוזיקה ב-1989 עם אלבום מרשים של רוק בריטי מהסיקטיז, פאנק שחור וריתם אנד בלוז. הוא היחיד מכל בני דורו ששרד ועדיין פעיל ומצליח מאוד. רגע השיא בקריירה: האלבום "Let Love Rule", שנת 1989.

24. קורטני לאב

קשה להאמין, אבל האלמנה המפורסמת בעולם הרוק של ימינו היא חצי יהודיה. דרכה אל פסגת עולם המוזיקה לא נבעה דווקא מכישוריה המוזיקליים, אלא מכישוריה הגאוניים לשיווק עצמי ונישואיה המתוקשרים לקורט קוביין, סולן להקת נירוונה שהתאבד באפריל 1994. לאב אף התגלתה כשחקנית מוכשרת ב"לארי פלינט, האיש והסקנדל", ובעוד כמה סרטים מוערכים. באישיותה היא מגלמת סממנים של יהודיה פולניה ניורוטית עם פה גדול של לימור הבת-ימית, וכרגע היא מנהלת משפט מול כריס נובוסליק ודייב גרהול, חברי נירוונה לשעבר, על השליטה ברפרטואר של הלהקה. רגע השיא בקריירה: התאבדותו של קורט קוביין, 8 באפריל 1994.

25. בק

נולד כבק דייויד קמבל, אך לקח את שמה השני של אמו, האנסן, לאחר גירושי הוריו. גאון מוזיקלי שהחל את דרכו במרתף ביתו עם מכשיר הקלטה של שמונה ערוצים, מכונת תופים, קלידים וגיטרה. עם להיט האינדי "Loser" באמתחתו, זינק בק להיות אחד המוזיקאים הכי מוערכים ומדוברים בעולם המוזיקה העולמי, כשהוא משלב היפ-הופ, רוק, קאנטרי ובלוז לסט מוזיקלי חדש. רגע השיא בקריירה: האלבום "Odelay", שנת 1996.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בוב דילן. תרם כספים לרב כהנא
פול סיימון. פופולרי בכנסיות אפרו-אמריקניות
ארכיון
לו ריד. המקור הוא רבינוביץ'
ארכיון
ליאונרד כהן. שקד על לימודי תורה בחדר
ארכיון ידיעות אחרונות
קרול קינג. יהודייה מלאת נשמה
ארכיון ידיעות אחרונות
קיס. ציונים
קורטני לאב. חצי יהודיה (גם משהו)
לאתר ההטבות
מומלצים