אגרת רישוי: האוצר מלמד שיעור בעיוותים

לפני שנים קבע משרד האוצר שיטה לסיווג כלי הרכב לצורך גביית אגרת רישוי. נקבעו 6 קבוצות, הגורמות לעיוותים, לעתים קיצוניים, בגובה האגרה הנגבת מבעלי רכב. שיוכו של רכב לקבוצת רישוי נקבע על-פי מחירו, עליו הצהיר היבואן בראשית השנה או עם תחילת השיווק של הדגם בארץ. קבוצות המיון משמשות גם לצורך קביעת שווי ההטבה לעובד, המקבל רכב ממעבידו וחייב בתשלום מס על ההטבה. לכאורה, הכל בסדר. אבל מרגע שרכב נכנס לקבוצת מיון הוא נשאר שם עד קץ הדורות.

דוגמה: סובארו B4 עם מנוע 2 ליטר ששיווקה בארץ החל בשנת 2000, סווגה בקבוצה מיון 3 שכן מחירה היה נמוך מ-125 אלף שקל. בשנת הדגם 2001 התייקרה המכונית ומחירה עבר את גבול ה-125 אלף שקל, מבלי שהיו ברכב שינויים כלשהם. בעקבות שינוי המחיר היא קפצה כיתה לקבוצת מיון 4. ב-2002 שוב ירד מחירה אל מתחת לגבול ה-125 אלף שקל והיא עברה שוב לקבוצת מיון 3. המשמעות: מי שקנה את הסובארו שבדוגמה ב-2001 אכל אותה לדורות, שכן היא לעולם תישאר בקבוצה 4 והאגרה עליה תהיה גבוהה בשיעור של 33%-13% לאורך השנים ממה שישלם זה שקנה את אותה מכונית שנה קודם לכן או שנה מאוחר יותר. גם מי שקונה השנה מיצובישי-גאלאנט (דגם קומפורט), שמחירה פחות מ-125 אלף שקל, ישלם אגרה מופחתת לעומת זה שרכש את הגאלאנט בשנה שעברה. אז, סווגה המכונית בקבוצה 4.

שיטת הסיווג יוצרת עיוותים גדולים יותר לגבי מכוניות ישנות. אלה נאלצות לשלם סכומי אגרה גבוהים מאוד. למשל, מרצדס 230 משנת 85' שמחירה כ-33 אלף שקל מדורגת בקבוצה 6 (אגרה של 1,303 שקל). אגרה זו גבוהה יותר מזו שישלם מי שנוהג בטויוטה-קורולה חדשה, מאזדה-לנטיס חדשה או פורד-פוקוס, המדורגות כולן בקבוצת מיון 2 (אגרת רישוי של 1,154 שקל). זאת, למרות שמחירן של האחרונות גבוה פי שלושה ממחיר המרצדס המיושנת.

אבל זה לא הסוף. האבסורד גדול עוד יותר לגבי מי שמקבל רכב ממעבידו וצריך לשלם מס על ההטבה הכספית הגלומה במכונית שקיבל. כך למשל, עובד המקבל מכונית אודי 100 מיושנת משנת 1980, שכבר אינה מופיעה במחירון הרכב של לוי יצחק, ייזקף לזכות משכורתו סכום הטבה בשווי של 3,016 שקל עליהם ישלם מס של מעל 1,800 שקל (בהנחה שהוא מגיע למס שולי של 50%). לעומתו, מי שמקבל מכונית עממית יותר כמו הטויוטה-קורולה, פורד-פוקוס או מאזדה-לנטיס מודל 2001, תיזקף לחובת משכורתו זקיפת שווי הטבה של 940 שקל לחודש, עליה ישלם מס של 470 שקל בלבד.

באוצר מודעים לאבסורדים שיצרה השיטה, אבל טוענים כי היא טובה מהשיטה הקודמת שבה נקבעו קבוצות המיון לפי נפחי מנוע.