היהפוך ריבה עורו

אחר צהריים חורפי. גיל ריבה מגיע לצילומים בסטודיו של הצלם שלנו, שמואל יערי, היישר מצילומי ההשלמות ל"לימוזינה", תוכנית האירוח שלו שתרצד לראשונה ביום שני הקרוב (23.00), יום הפתיחה של שידורי הערוץ השלישי. אכן, אירוע היסטורי מרגש.

ריבה, הדופק איחור אופנתי, מתנצל עמוקות שהוא חולה עם אנטיביוטיקה, מתיישב על כיסא המאפרת שלנו, יעל, ומתחיל לחלק לה הוראות: "יש לי פיגמנטציה בפנים וחייבים לכסות אותה". כשהיא מבקשת למרוח לו גלוס על השפתיים, הוא מסרב, למרות שהיא מפליגה בשבח המוצר, ושולף שפתון נגד יובש משלו, אחד כזה שאין בארץ ורק אותו הוא רוצה. טוב, לכו תתווכחו עם כוכב, כמו שטוענת שולה שפיגל, מפיקת "לימוזינה" והאשה שמלווה אותו כצל לאורך הראיון.

אחרי איפור זריז מתייצב ריבה מול המצלמות. שוב התנצלות על כך שהוא עייף ולא קומוניקטיבי, בגלל המחלה, מה שלא מונע ממנו לבדוק ביסודיות את תמונות הפולארויד ולהצטלם בסבלנות ובמשמעת ראויה לציון. "חיוך בשבילי", פוקדת עליו שפיגל ממרומי הכורסה. "בשביל אמא חי"ת", היא אומרת וריבה משנה פוזה. "בשביל רונית" (זק, האשה שאיתו), וריבה זז. "בשביל ג'וסי" (התינוק של ריבה וזק), והאב הגאה מתמסר למצלמה כחייל ממושמע. "כמה שהוא יפה!", מתמוגגת שפיגל.

וכאן המקום לווידוי אישי קצר. אני מכירה את ריבה, ולא מאתמול. תקופה ארוכה היינו קולגות. הוא עם מדור הרכילות שלו "שליחות קטלנית" במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", אני עם "סתם", מדור הרכילות של "עיתון תל אביב", המקומון של "ידיעות תקשורת". מה זה קולגות? ריבה טוען בתוקף בכל מפגש בינינו, שהוא זה שהמליץ עלי ל"עיתון תל אביב". הצהרה לא ממש מדויקת, אבל אני לא מתווכחת. לא היתה בינינו שום יריבות אישית. אני מצידי הקפדתי להשוות בקביעות אייטמים בין המדורים שלנו, להזהיר את מקורותי העיתונאיים שאבוי להם אם המידע שהם חולקים עימי יעבור לאוזניו - בקיצור, תחרות בריאה, כמו שאומרים. התקופה הזו כבר מזמן מאחורינו, אבל היא הותירה בינינו חיבה הדדית, כך שאני מכירה מקרוב את הנפש הפועלת על כל מוזרויותיה ומעריכה את הכישרון הטמון בה.

אתה מתרגש לקראת עליית התוכנית?

"מאוד".

איך נולד הרעיון לתוכנית?

"הרגשתי שאין מה לראות בטלוויזיה, ואלה היו גם התגובות מהאנשים סביבי. החלטתי שכשאני אהיה בטלוויזיה, יהיה גם מה לראות".

ריבה פנה לצמד המפיקות רונית רייכמן ושולה שפיגל, וביחד החלו להגות תוכנית אירוח מיוחדת. הקונספציה: ריבה ישוב בתוך לימוזינה ומראיין סלבריטי. בין לבין משולבות כתבות שטח ופינות שונות. ריבה: "זו לא תוכנית אירוח, זו תוכנית קינוח...".

שפיגל: "זו תוכנית ברמה עיתונאית אחרת, שונה מכל דבר שקיים ומוכר היום, כשגיל משתמש בכישרון שלו כעיתונאי ועוסק בסוגיות שונות של סלבריטאיות".

תנו לי בבקשה דוגמאות לסוגיות.

ריבה: "מחיר התהילה, פוליטיקה וסלבריטאיות, הקשר בין ברנז'ה לסלבריטאיות, הקשר בין בלונד לסלבריטאיות ועוד".

שפיגל: "דרך אותם אורחים מוכיח גיל את התזות שלו לגבי סוגים שונים של סלבריטאים".

אם חושבים על זה לרגע, מדובר ברעיון גאוני. די להיזכר במונחים שריבה טבע בנוף הסלנג המקומי, שהפכו למטבעות לשון ומקור לחיקוי אינסופי במדורי רכילות מתחרים: "קולב" לדוגמנית, "פוקימון שחור" לסיכסוך, "בון ביבו" להתרחשות סקסית-רומנטית שערורייתית, "חסה" כמונח לסיטואציה לא מעניינת ועוד.

באופן טבעי (אינסטינקט, שאריות מהקריירה הקודמת שלי) צצים לי בראש כל מיני סלבריטאים שמשויכים למונחים השונים. במקביל אני לא יכולה להתעלם מהשנאה העזה והאימה שעורר ריבה באותם אנשים. די היה לעלעל בכתבה שהעלה אתר האינטרנט Ynet, שדנה בפרישתו של ריבה מ"שליחות קטלנית" ולוותה בווידויים של סלבריטאים, שרובם בירכו על המהלך ותיארו איך ריבה הרס להם את החיים. גם באוזני נשפכו קיטורים לא מעטים מפי כמה וכמה סלבריטאים, מה שגורם לי להפנות אליו את השאלה הבאה:

יש לי הרגשה שיותר מסלבריטי אחד יסרבו בתוקף לבוא איתך במגע, ועוד מול מצלמות. לא פחדת מחוסר היענות מסיבי כשהחלטת ללכת על הרעיון לתוכנית?

"ממה יש לי לפחד? זה המקצוע שלי. לא קרה לך שכתבת על כל מיני אנשים במדור שלך ואחר כך ראיינת אותם לכתבות ל'פנאי פלוס'? אז מה, פחדת?".

מי מתארח בתוכנית הראשונה?

"חנה לסלאו, יפה ירקוני ועוד כל מיני אנשים שאני לא מגלה. חכו ותראו".

על סמך מה החלטת לבחור את הסלבריטאים אותם אתה מארח בתוכנית? היו לך העדפות מסוימות?

"באופן עקרוני אני מארח אנשים שמעניינים אותי, שמגניבים אותי. בדיוק כמו שהשכלתי לבחור את האנשים שכתבתי עליהם במדור שלי, שהיה הכי פופולרי בעיתונות הישראלית. יש דברים שלא מסבירים אותם".

ומה תגיד למבקרים, שאולי יחכו לך בפינה ויקטלו אותך ללא רחמים?

"תודה".

שולה שפיגל מצידה לא חדלה מלהתפעל מביצת הזהב שנפלה לחיקה: "כשהוא הגיע אלינו, הבנו שמדובר בכוכב, ועובדה שגם ב'ישראל 10' (אחת משתי זכייניות הערוץ השלישי) האמינו בו. זו חגיגה לעבוד איתו. הוא טיפוס מאוד מיוחד, מקורי, חכם, משעשע ואינטליגנטי. איש מקצוע יוצא מהכלל, בעל מוסר עבודה ודייקנות, שהרי לא מספיק להיות כוכב, אתה צריך גם להיות בעל יכולות ואיש עבודה. הוא שובה לב ומקסים כאן את כולם".

עליית התוכנית הפכה את ריבה למרואיין מבוקש. עיתון אחד לפחות הקפיד לסקר כל צעד בתוכניתו המתהווה, מגזין אחד כבר הקדיש לו ולבנו הפעוט כתבת שער, שדנה בעיקר במהפך שעבר מרכילאי מטיל אימה לאיש משפחה ואבא. בעיתון שלו, "7 ימים", יש לו מדור שבועי, אישי להחריד, משעשע ונוגע ללב, בו הוא מדווח על אותם נושאים בדיוק. לפני מספר שבועות אפילו שיתף את הקוראים במשבר בחיי הזוגיות שלו עם רונית - צעד שגרר התעניינות בקרב מכרי, ואלה שאלו אותי אם השמועות נכונות. ובכן תירגעו, גיל, רונית וג'וסי חיים יחד באושר.

אתה לא מרגיש שחצית קווים, כשאתה עצמך הופך לאייטם? כבר קרה שבמדורי רכילות סיקרו צעדים שלך, והתופעה רק תגבר. בעקבות התוכנית יזהו אותך ברחוב, והנה בעצמך הפכת לסלבריטי.

"לא כל מי שמרואיין הוא אייטם, ולא כל מי שמזהים אותו ברחוב הוא סלבריטי. יש כאלה שהופכים להיות סלבריטיז בעקבות החשיפה הטלוויזיונית, יש כאלה שלא".

לא נראה לי שאתה מתרגש מזה.

"לא. מה עוד יכול להפתיע אותי? כבר אמרו עלי מספיק דברים נוראיים. באתי לעשות את העבודה שלי ואעשה אותה הכי טוב שאפשר".

ולקינוח קבלו אייטם שבנסיבות אחרות, תחת שרביטו המנוסח היטב של ריבה, היה יכול להפוך לאייטם חביב, או בקצרה: גיל ריבה לא פראייר. באחת ההפסקות הקצרצרות בין הצילומים מצלצל הפלאפון שלו. על הקו אחת מתחקירניותיו של אלי יצפאן, מתחננת בפני ריבה שיבוא להתארח אצלו בתוכנית. "תודה רבה", עונה ריבה בנימוס, "אבל אין לי זמן". מברך אותה בהצלחה וסוגר את הטלפון. "ביקשתי מיצפאן להתארח אצלי בתוכנית, אבל הוא אמר שאין לו זמן עד סוף העונה, אז גם לי אין זמן בשבילו", הוא מסכם את השיחה בקיצור, וחוזר להצטלם.