שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מראה, מראה שעל הקיר
    יהל, מי שזכה לתהילה עם הניצחונות של אייל ברקן, מוציא אלבום טראנס פרוגרסיבי מפתיע

    לאנשים רבים השם יהל אומר דבר אחד – ניצחונות. התת-סגנון שהקנה אייל ברקן לטראנס הישראלי (שהפך אותו לבן בית אצל רבים), היה גם למגרש המשחקים של יהל, שהפליא לרקוח אלבומי טראנס מהירים, מלודיים, ועם קרשנדו במינון גבוה במיוחד. אפשר לבטל את יצירתו של יהל בהגדרה שגויה זו, אבל בהאזנה לאלבומו החדש מתברר כי הוא כמעט ונטש לגמרי את ליין הנצחונות שלו ועבר לקווים יותר מתקדמים, תוך שהוא נוגע בהאוס וטראנס פרוגרסיבי. כך אנחנו מקבלים אלבום שונה לחלוטין ממה שיהל עשה עד כה, כולל העבודה שלו עם אייל ברקן על "ויאגרה 2001", אלבום טראנס ניצחונות מופק כהלכה.
    הדיסק נפתח ברצועת האוס בעלת קצב רגוע למדי, קטעים ווקאליים חמימים וכניסות מסחררות. הרצועה השנייה, "Electro Panic" (למי שלא זוכר, מדובר באותה רצועה שהובילה את קמפיין הפרה-אלבום של יהל באי אלו תחנות רדיו), הופקה והוקלטה יחד עם "אינפקטד מאשרום", וניחנת בפתיחה דרמטית למדי, שממשיכה לכיוון הפרוגרסיב-טראנס ולא מרפה עד סיום הקטע.
    יהל לא נוטש את הקהל שעשה אותו ומעניק לאוהדים גם כמה רצועות "פול און" אנרגטיות, כמו "”Avalanch, “Scratch” ו- "Bomb Creator", שכל אחד מהם שורף רחבת ריקודים בלי למצמץ כלל. וזה, להזכירכם, מה שיהל יודע לעשות הכי טוב. ובכן, האם שווה לרכוש את ההוצאה החדשה של מר שרמן? בהחלט כן. מדוע? כי יהל נוגע בתחומים חדשים, שכלל אינם מזוהים אתו, וזהו מבחינתו ניסיון ראוי ואמיץ לעשות משהו חדש בסצינה האלקטרונית.
    שתי מגרעות לאלבום: אחת היא העטיפה המציגה את פניו של יהל קבל עם ועדה (ובפנים הוסיפו את התמונה שלו עם משקפי השמש המזעזעות ההן). מגרעה שניה היא קטע המולטימדיה בסיום הדיסק, שמציע עוד היבט נרקיסיסטי אחד של יהל – קליפ אחד ארוך ובו מככבים יהל, די ג'יי יהל, יהל שרמן ושרמן יהל, יחד עם קצת קהל סטטיסטים ברקע. ויהל. עם זאת, כל עוד אתם מאזינים לדיסק בסטריאו רגיל, חסכתם לעצמכם צרות רבות.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים