כשיורד גשם – גם הבכירים נרטבים

האבטלה הקשה במשק נותנת את אותותיה גם בשוק הבכירים. מאות בעלי תפקידים בכירים, בהם מנכ"לי חברות, סמנכ"לים ומנהלי כוח אדם שפוטרו ממקומות עבודתם, בעיקר בתחום ההיי-טק, מוצאים עצמם יושבים בבית וממתינים לתפקידים בכירים פחות ממה שביצעו בעבר. גם על חלק מהשכר ומההטבות להם זכו בעבר במסגרת תפקידיהם, הם מוכנים לוותר.
עד כמה עגום מצבם של הבכירים המובטלים במשק מעידים הנתונים שמציגה עידית פדן, מנכ"לית חברת אם.אי.טי מקבוצת מנפאואר, העוסקת בהשמת בכירים בשוק העבודה הישראלי. מדצמבר שעבר ועד דצמבר האחרון חלה ירידה של למעלה מ-80% בדרישה למנהלים בכירים בחברות. "אם לפני שנה ראינו למעלה מ-2,000 מודעות דרושים למנהלים בכירים, כיום אנחנו רואים כ-200 בלבד".
"בניגוד לשוק העובדים הרגילים, נחשב שוק העובדים הבכירים לדיסקרטי ביותר. עד לשנה האחרונה התנהל חיפוש העבודה של הבכירים בחשאיות מרובה ובעיקר מפה לאוזן. מדובר באנשים שכמעט ולא שיתפו אתנו פעולה, וקשה היה להשיג אותם. עד כמה מצב השוק קשה היום מעיד השינוי באופי שלהם: הם יותר קלים להשגה, הם זמינים יותר ומוכנים להקשיב ולשמוע להצעות אחרות", אומרת טוני בר-טל, מראיינת בכירה בהשמת עובדים בכירים במכון פילת.

השיא: בענפי ההיי-טק

את תשומת הלב הרבה מכל משכה האבטלה שמתחוללת בתחום ההיי-טק. קודם כל, בשורה אופטימית: אנליסטים בכל העולם צופים, כי ברבעון הראשון של שנת 2003 נתחיל לראות את ניצני ההתאוששות מהמשבר הכלכלי העולמי.
אבל עד אז אנחנו במציאות הנושכת של חברות שנסגרות, מצטמצמות (מתייעלות, בשפת הארגון), ומפטרות. מאז התמוטטות בורסת נאסדא"ק וכל בועת האינטרנט בשנת 99', אנשי ההיי-טק הם המגזר שספג את הפגיעה הקשה ביותר.
למי ששכח נזכיר את ימי הבהלה לזהב העליזים: כל מי שלמד מחשבים הפך להיות אישיות מחוזרת. תנאי הבסיס היו משכורת עתק, מכונית צמודה, אופציות ומנוי חינם למכון כושר. אלפי ישראלים אחרים עזבו מקומות עבודה מסודרים ובטוחים ופתחו סטארט-אפים, אלפים אחרים נחפזו לעשות הסבה מקצועית בכל מיני מכוני הכשרה למקצועות היי-טק.
בכל התקופה הזו המשיכו פוליטיקאים (כמו ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו), בכירים במשק (למשל אלישע ינאי, נשיא מוטורולה ישראל), יזמים (יוסי ורדי ושלמה קליש) ועסקני היי-טק לשכנע את הציבור, כי העתיד הוא בהיי-טק ורק בו.
כיום, שנתיים וקצת אחרי, הביקוש לעובדים בענפי המחשבים, התוכנה, האינטרנט והתקשורת ירד בשיעור עצום של 52%, בהשוואה לביקוש בשנת 2000. כך עולה מסקר שערכה חברת MIT ומסתמך על מודעות הדרושים בעיתונים. על-פי נתוני שירות התעסוקה, מספרם של המובטלים בענף ההיי-טק עומד כיום על כ-8,500 איש. גורמים בשירות התעסוקה מעריכים, כי מספרם של דורשי העבודה בהיי-טק אף גבוה ב-10% ממספר הרשומים בשירות התעסוקה.

באיזה ענף כדאי להישאר - ומאיזה לברוח

האבטלה כיום מקיפה את רוב מגזרי ההיי-טק, אבל תת-הענפים שהנפיקו את המספר הגדול ביותר של מובטלים הם תחום התוכן, הסלולר (דור שלישי ורביעי) ותחומי האופטיקה (כרומטיס לדוגמה). המיזוגים - בעולם ובישראל - בין חברות התוכן באינטרנט, ובעיקר חיסול וסגירה של אתרי תוכן ובליעה של אתרי תוכן קטנים בידי הגדולים מראים, כי לאנשי התוכן באינטרנט לא צפוי עתיד מבטיח במיוחד. כל איחוד בין חברות אינטרנט משחרר לשוק עובדי תוכן מובטלים, שהאופק המקצועי שלהם לוט בערפל.
הירידה המואצת בביקוש לאנשי מחשבים בולטת בכמה מקצועות, ובייחוד בקבוצת המהנדסים. אם במחצית הראשונה של 2001 הירידה בביקוש למהנדסי חומרה הייתה קלה יחסית - כ-18% לרבעון, הרי שבמחצית השנייה היא קפצה לשיעור של מעל 60%. התפתחות דומה מאפיינת את הביקוש למהנדסי תוכנה: מירידה רבעונית של 24% במחצית הראשונה, ל-60% במחצית השנייה.
אבל דווקא להם צריך פחות לדאוג. ראשית, מכיוון שמדובר בקבוצה קטנה של עובדים (במספרים מוחלטים), התנודות אצלם מאוד קיצוניות - לרע, ולטוב. מהנדסי תוכנה וחומרה נחשבים לקבוצת העלית של אנשי ההיי-טק בישראל. מדובר באקדמאים, בוגרי מדעי המחשב במחלקות למתמטיקה באוניברסיטאות ובוגרי הפקולטות להנדסה בטכניון. לכן, למרות הירידה התלולה בביקוש להם - הם גם צפויים להיות הראשונים להיקטף. אנשים אלה, שהם ורק הם מהווים את ליבת המקצוע, נחשבים למחוזרים ביותר, ולכן סיכוייהם למצוא עבודה נחשבים גבוהים, אף שלא ברמות השכר אליהן הורגלו בשנות הבהלה לזהב.
טכנאי מחשבים, אנשי תמיכה ודרג טכני לא אקדמאי, קבוצה המונה כמה אלפי צעירים, ברובם אנשים עם מיומנות טכנית גבוהה אך חסרי השכלה אקדמית, נחשבים לעובדים עם אופק התקדמות לא גבוה במיוחד. עם זאת, הטובים שבהם השתכרו ועדיין משתכרים משכורות גבוהות.
המצב הקשה ביותר הוא של המוסבים להיי-טק. זו הקבוצה הגדולה ביותר של אנשי מחשבים והיי-טק בכלל, ושל מובטלי היי-טק בפרט, שנחשבים בקרב אנשי המחשבים המקצועיים כטרמפיסטים. לרוב אלה אנשים צעירים, שלמדו מדעי החברה או הרוח או סתם טכנאות-שיניים, וגם אנשים חסרי הכשרה מקצועית, שהבהלה לזהב תפסה אותם, והם נרשמו לכל מיני קורסי הסבה - מי לתכנות ומי לעיצוב אתרים. מי שלמד תכנות ברצינות, בקורס שנמשך בין שנה לשלוש שנים, וגם רכש ניסיון מעשי בעבודה - מצבו טוב. מי שסתם למד שפת-תכנות אחת בקורס קצר, או מי שלמד עיצוב אתרים, עריכת תוכן וכד' - מצבו רע. הסיכוי שימצא עבודה במקצוע אינו נראה כל כך באופק, וכדאי לו לחשוב על הסבה נוספת.

העתיד שייך לחקלאות?

בני בגין, שר המדע לשעבר וד"ר לגיאולוגיה, היה הראשון שקונן על-כך שהמדע הבסיסי בישראל נזנח לטובת לימודי משפטים, כלכלה, מינהל-עסקים והיי-טק. אלא שמאז סוף שנות ה-90 הולכת ומתפתחת בעולם תעשייה גדולה, מבטיחה וחשובה בהרבה: ביוטכנולוגיה, או בקיצור ביוטק, שעם פירותיה נמנים הארכת תוחלת החיים ושיפור איכותם.
הביוטק כולל כמה ענפים, והחשוב שבהם הוא ביולוגיה ובעיקר גנטיקה. השלמת מיפוי הגנום האנושי כבר מביאה בעקבותיה סל שלם של תרופות ממוקדות. תחום נוסף וחדש לחלוטין הוא ביואינפורמטיקה - שילוב של ביולוגיה, מתמטיקה ומחשבים, הנדסת-מזון, שאף הוא תחום מתפתח במהירות, הנדסה רפואית וחקלאות. חקלאות, אגב, הופכת יותר ויותר לתחום מדעי שעיקרו הנדסה גנטית, זירוז של גידולים ותבואה והנדסה חקלאית. אנשים העוסקים בחיזוי טכנולוגי טוענים, כי תחומים אלה יפרחו והם שיחזירו את הטובים למדע הבסיסי.