מתה הסופרת אסטריד לינדגרן

הסופרת השבדית אסטריד לינדגרן, מי שהביאה לעולם את דמותה של הילדה בילבי, הלכה לעולמה הבוקר (ב'), בגיל 94. לינדגרן כתבה למעלה ממאה יצירות ספרותיות, ביניהן רומנים, סיפורים קצרים, פזמונים ושירה, אך הדמות המוכרת ביותר שיצרה היתה כאמור הילדה הג'ינג'ית והשובבה, שזכתה בעברית לשם בילבי (באנגלית: Pippi Longstocking). לינדגרן מתה בשנתה בביתה בסטוקהולם לאחר מספר ימי מחלה.

ספריה של לינדגרן תורגמו לעשרות שפות; הם נמכרו בלמעלה מ-130 מיליוני עותקים בכל רחבי העולם; למעלה מ-40 סרטים וסדרות טלוויזיה התבססו על ספריה; היא זכתה בעשרות פרסים ספרותיים שבדיים ובינלאומיים, ביניהם פרס האנס כריסטיאן אנדרסן בשנת 1958, פרס ספרות הילדים החשוב בעולם.

לינדגרן כתבה בעיקר על מה שכינתה "ילדותי המאושרת", ותיארה את חיי הכפר שליוו את שנותיה הראשונות. "מי מכיר את בילבי בת גרב?", היצירה המוכרת ביותרת שלה, הפכה ללהיט בקרב ילדים מיד עם פרסומה בשנת 1945, למרות שהדמות השובבה והמרדנית הצליחה לזעזע כמה הורים. "אני כותבת על מנת לשעשע את הילד שבי, ואני רק יכולה לקוות שילדים אחרים ייהנו מזה כמוני", כתבה לינדגרן בעבר.

בין הרומנים האהובים שלה אפשר למצוא את "מיו מיו שלי" שיצא לאור בשנת 1954, "נילס קרסון – צוציק", "נוריקו סאן הילדה מיפן", "נואי הילדה מתאילנד", "אלה קרי הילדה מלפלנד" ועוד.

לינדגרן נולדה בשם אסטריד אריכסון ב-14 בנובמבר 1907 להורים חקלאים בכפר קטן בדרום שבדיה. כשהיא בת 19 בלבד, לא נשואה ובהריון, עזבה את עיר הולדתה למורת רוחם של אנשי הקהילה בה חיה. לינדגרן עברה לגור בעיר הבירה השבדית סטוקהולם, שם ילדה את בנה, למדה בבית-ספר למזכירות ועבדה במשרד. חמש שנים מאוחר יותר היא נישאה לסטור לינדגרן, ובשנת 1934 ילדה את בתם המשותפת, קארין, מי שהיתה הממציאה האמיתית של בילבי ארוכת הגרביים.

"קארין היתה חולה וביקשה ממני לספר לה אגדה. היא ביקשה שאספר על בילבי ארוכת הגרביים, וזה בדיוק מה שעשיתי", סיפרה לינדגרן. ספרה הראשון פורסם בשנת 1944, ספר לנערות בשם "Brit-Mari Opens Her Heart", שזכה במקום שני בתחרות ספרותית שקיים המוציא לאור. שנה מאוחר יותר זכה "מי מכיר את בילבי בת גרב?" במקום הראשון באותה תחרות.

בשנת 1989 נפתח פארק שעשועים מיוחד בעיר מגוריה המוקדש לסיפוריה של לינדגרן, ומדי שנה מבקרים בו למעלה מ-300 אלף איש. לינדגרן, שמוכרת גם בזכות פעילותה הפוליטית הענפה, נלחמה בין השאר גם על זכויות לילדים, זכויות בעלי חיים, ופתחה בית חולים לילדים על שמה. היצירה הספרותית האחרונה שכתבה היתה בשנת 1987. לינדגרן התאלמנה בשנת 1962, ובנה היחיד, לארס, נפטר בשנת 1986. את חייה האחרונים העבירה בדירתה הצנועה בסטוקהולם. היא השאירה אחריה את בתה, נכדיה וניניה.