חסינות טריף הוסרה; כתב האישום יוגש בימים הקרובים

ועדת הכנסת הסירה הבוקר (יום ג') את חסינותו של חבר הכנסת והשר לשעבר סלאח טריף. חברי הוועדה הצביעו פה אחד בעד הסרת החסינות של טריף, לאחר שהוא שלח מכתב שבו ביקש מהח"כים את הסרת חסינותו, כדי שיוכל להוכיח את חפותו בבית המשפט.
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יוסי כץ, אמר כי הוא "מציין בחיוב את פעולתו של טריף, בשל ההליך המהיר בו נקט".
במשרד המשפטים אומרים כי כתב האישום נגד טריף יוגש לבית משפט שלום באזור המרכז בימים הקרובים.
טריף, בן 48, תושב ג'וליס, חשוד במתן שוחד, במרמה ובהפרת אמונים. על פי כתב האישום שגובש נגדו, פעל טריף כדי "לסדר" אזרחות ישראלית לחברו הפלסטיני, חוסני בדראן, והעביר מעטפה שבה כ-2000 דולר לראש מנהל האוכלוסין דאז, רפאל כהן, תמורת מתן האזרחות לבדראן.
טריף הכחיש בחקירתו את המיוחס לו. הוא אישר כי נפגש עם כהן על אם הדרך בין ת"א לירושלים, אבל הכחיש שמסר לכהן מעטפה במעמד זה.
המשטרה חקרה גם ניסיון לסחוט את טריף על רקע מיני (ראו ידיעה מקושרת). המשטרה המליצה לפרקליטות לגנוז את התיק בעניין זה.
להלן קטעים מתוך נוסח כתב האישום נגד טריף בפרשת השוחד.

כתב האישום: מדינת ישראל נגד סאלח טריף

1. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היה הנאשם ח"כ ושימש כיור ועדת הפנים של הכנסת. בתוקף תפקידו זה היה הנאשם עובד ציבור.
2. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימש רפאל כהן כראש מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, ובתקוף תפקידו היה הגורם המקצועי הבכיר במשרד הפנים, המחליט ומפקח בעניינים שונים הנוגעים לרישום האוכלוסין, ביניהם מתן ושלילת מעמד בישראל. בתוקף תפקידו זה היה כהן עובד הציבור.
במסגרת תפקידיהם הציבוריים הכירו כהן והנאשם זה את זה אישית.
3. חוסני יונס בדראן הנו תושב שטחי הרשות הפלסטינית וידידו של הנאשם.
4. משנת 1993 ואילך פנה בדראן, במספר הזדמנויות, למשרד הפנים, בבקשה לקבל אשרה ורשיון לישיבת קבע בישראל, לו ולמשפחתו, מכוח הליך "איחוד משפחות" עם אחיו במתגורר בישראל, ואולם בקשותיו סורבו.
5. במועד בלתי ידוע במדויק לתביעה, במהלך 1999, גמלה בלבו של בדראן ההחלטה לקבל מעמד תושב קבע בישראל, ובעקבותיו אזרחות ישראלית, והפעם מכוח נישואין לבעלת אזרחות ישראלית.
6. עובר למועד הסדרת הנישואין, ולאחריו, פנה הנאשם תוך ניצול מעמדו הרם ותפקידו במספר הזדמנויות לכהן, וביקש ממנו לסייע לבדראן לקבל אשרה לישיבת קבע בישראל, ובאחד המקרים אף הגיע עם בדראן לפגישה בלשכתו של כהן.
7. ב-8.12.99 התקשר הנאשם לכהן והשניים נדברו ביניהם להיפגש על אם הדרך בכביש ירושלים – תל אביב.
8. בו ביום, בשעה 16:00 או בסמוך לכך, נסע הנאשם בדרכו מירושלים לכיוון חיפה ועצר בסמוך לגשר על מנת לפגוש שם בכהן, שנסע מכיוון תל אביב לירושלים.
9. הנאשם וכהן חנו בצדי הדרך, יצאו ממכוניותיהם, חצו איש איש את הכביש ושוחחו קצרות ביניהם.
10. במהלך השיחה מסר הנאשם לכהן מעטפה בה כ-2000 דולר, כשוחד עבור פעולתו לטובת הסדרת אזרחות ישראלית לבדראן, והשניים נסעו כל אחד לדרכו.
11. ב- 16.12.99 נרשם בדראן במשרדי הרשות הפלסטינית, פיקטיבית ורטרואקטיבית מיום ה- 15.4.96 כגרוש מאשתו, תושבת השטחים. בו ביום נישא בדראן לילנה, מתוך מטרה יחידה להשיג באמצעות נישואים אלה מעמד של תושב קבע בישראל, ובעקבותיו – אזרחות ישראלית.
15. הנאשם נתן שוחד לכהן, עובד הציבור, כדי שזה יסייע לבדראן לקבל היתר לשהות קבע בישראל ובעקבותיו אזרחות ישראלית.
16. הנאשם בהיותו עובד ציבור, עשה במילוי תפקידו מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור.

ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:
1. מתן שוחד – עבירה בניגוד לסעיף 291 לחוק העונשין, תשל"ז, 1977.
2. מרמה והפרת אמונים – עבירה בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז, 1977.
בין עדי התביעה הנזכרים בכתב האישום: הרצל גדז', מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, ובתיה כרמון, מנהלת מחלקת אשרות לזרים במנהל האוכלוסין.