מכל הלב

בילוי של כמה שעות עם עידו לב (אדם ב"סיטי טאוור") מביא למסקנה שמדובר בבחור עם אנרגיות חיוביות, אדם שנעים לשהות בחברתו - במיוחד בערבו של אותו יום בו נפגשנו. זה היה לאחר פיגוע, כשמצב הרוח שפוף ובכל זאת, החיים חייבים להימשך, ולפנינו צפייה מרוכזת בשני פרקים (השני והשלישי) של "סיטי טאוור", בהם מגיח לב לסידרה.

הוא אוסף אותי מהמקום בו קבענו. ממערכת הסטריאו באוטו בוקעים שירי דיכאון מדיסק שצרב לעצמו. אנחנו נכנסים למשרדים של סוכנות השחקנים שבבעלותה של אמא שלו, לאה גלובוס, כדי לצפות בפרקי הסידרה שכבר שודרו ושאותם פיספסתי. הוא שולף שתי קלטות וידאו ואנחנו שוקעים לכמעט שעתיים של "סיטי טאוור", אסקפיזם טהור, בריחה מהמציאות ובלי פרסומות באמצע.

לב מופיע על המירקע. קצת משונה לשבת בחדר עם מישהו ולצפות בו במקביל בטלוויזיה. יאמרו המבקרים מה שיאמרו, "סיטי טאוור" מרתקת לא פחות מכל סידרת דרמה עם מוטיבים של אופרת סבון, שגורמת לכם להתכרבל מול הטלוויזיה בערבים מסוימים בשבוע, ולגעור בכל מי שמתקשר.

לב מגלם את אדם, בחור שמגיח משום מקום היישר לפרק השני של הסידרה, למסעדה של עמית (דן תורג'מן), שם הוא נתקל מייד באוסי שמילוביץ (מירי בוהדנה), המלצרית הקלפטע החיננית. לא ברור בעצם מאיפה הוא מגיע, ברורה רק העובדה שיש לו מעיל REX ב-1,000 דולר, כדברי שמילוביץ-בוהדנה. שום פרטים אישיים, אדם מיסתורי לגמרי. נדלג על שאר פרטי העלילה (תתחילו לצפות, בבקשה, ותשלטו בחומר בעצמכם) ונגיע לפואנטת הפרק מבחינתי: אורית (ענת עצמון) מוטרדת טלפונית על ידי אלמוני. אני בטוחה שזה בעלה לשעבר, שלא מניח לה, אבל בסוף הפרק הפתעה: המטריד האלמוני הוא אדם בכבודו ובעצמו. טראח, נגמר הפרק ולב ניגש להחליף קלטת בווידאו.

אנוכי: "אני מבינה שענת עצמון זו האמא שלך, יש לה עבר, ילד מחוץ לנישואין...".

לב: "אולי תירגעי? שבי וצפי בעוד פרק, יש כל מיני התפתחויות בעלילה".

צודק הילד. בפרק השני התמונה מתבהרת קלות. אדם הוא הבן של אריאלה רפפורט (מירי שילון), ויש ביניהם דיאלוג חריף. מסתבר שהוא מחפש את אבא שלו. את אביו החורג דייוויד, שחי בכלל עם אמו בחו"ל, הוא לא סובל. במהלך הפרק מתרחשת עוד סצינה שמשעשעת אותי אישית: אדם המלצר מביא אוכל למיכל (לירון לב), בתו בסידרה של ד"ר פלג (פולי רשף). מפגש ראשון בין האחים במציאות.

מיכל: "אני לא אוהבת שמסתכלים עלי".

אדם: "גם אני לא".

אני מתמוגגת מהבדיחה הפרטית. האחים לב לא רוו תמיד נחת מעינה הפקוחה של התקשורת, ואפשר להבין שמשפט כזה יוצא להם מהפה.

נפתולי העלילה ממשיכים לסבך אותי. אדם עוקב אחרי ד"ר פלג, והמפגש ביניהם מסתיים בעיניים לטושות של אותו הד"ר באדם. קאט, שוב נגמר הפרק.

אני באמת חסרת סבלנות. אתה חייב לספר לי מה קורה כאן. שאני אבין, אתה הבן האובד של ד"ר פלג?

"אני לא יכול להגיד לך כלום".

בבקשה, עד שהכתבה תצא יוקרנו עוד פרקים, תחסוך לי קצת מתח.

"באמת שאני לא יכול. גם החברים שלי מציקים לי, ואני לא מספר להם כלום. אני חתום על הסכם סודיות".

אז מה אתה כן יכול לספר לי על הדמות של אדם?

"אדם מגיע מארה"ב למצוא את אביו האמיתי. עוד מעט יידעו הצופים מי הוא באמת ויגלו יחד איתו שיש לו אחים ואחיות. הוא בחור צעיר שעבר המון בחיים, אישיות לא ברורה לגמרי מבחינה נפשית. הגילוי על המשפחה החדשה שלו גורם לו זעזוע. הוא נראה שקט, אבל יהיו לו גם התקפות זעם".

לב באמת מפתיע. שני פרקים, ומרגע לרגע מתגלות היכולות הדרמטיות שלו. נדלג על שלבי הגעתו לסידרה. הוא מספר לי שעבר אודישן כמו כולם ושהוא מודע לשמועות, שגורסות כי מדובר בהפקה ובליהוק משפחתיים לגמרי וכי ברור שאמו לאה, יוצרת ומפיקת הסידרה, אירגנה לו תפקיד. "בואי נגיד שאם לא הייתי מתאים, לא הייתי מקבל את התפקיד, נכון? למדתי משחק אצל אשר לגזיאל, רות דייכס והראל נוף. משחק זה מה שאני יודע לעשות, משחק זה מה שאני אוהב. עוד לא פגשתי מישהו שאמר לי 'בוא הנה, אחי, אתה משחק ממש רע'".

איך זה לשחק מול אחותך?

"בהתחלה היא מאוד חששה. היו לנו הרבה שיחות נפש בעניין. היא כבר ספגה את חוסר הפירגון התקשורתי שהיה ב'רמת אביב ג'', ואני, שהייתי אז יותר צעיר, התייחסתי פחות לעניין. היית צריכה להיות בצילום הסצינה שהצחיקה אותך. אני אומר לה: 'גם אני לא אוהב שמסתכלים עלי' וקורץ לה, בכל אופן זו אחותי... להגיד שיותר קל לי לשחק מולה מאשר מול אחרים? יכול להיות, אבל לגבי היא שחקנית, ובתור שחקן חשוב לך ביותר מי הפרטנר שעומד מולך. מול פרטנר טוב תשחק יותר טוב, מול מישהו פחות טוב יהיה לך יותר קשה".

לא צריך לדאוג ללב ג'וניור. חוץ מהסצינה עם אחותו היו לו בפרקים ששודרו סצינות משובחות עם דן תורג'מן ומירי בוהדנה, פרטנרית מוכרת מהסרט "אסקימו לימון".

מה קורה עם מירי שילון?

"מירי היא הפתעת הליהוק. לכאורה חסרת ניסיון לגמרי במשחק, אבל אין ספק שיש לה את זה באופן טבעי. מולה אני מרגיש כאילו אני מדבר עם אמא שלי".

נראה שלב מחובר לגמרי לסידרה וגם לאמו האמיתית, לאה. "לא ציפיתי שזה מה שיקרה, אבל היא מגיעה לכל יום של צילומים, נמצאת על הסט, דואגת לכל השחקנים והצוות, מהפרטים הכי קטנים ועד לגדולים של ההפקה. אפילו לתפאורה. היא מסוגלת להסתכל על התפאורה שנייה לפני התחלת הצילום ופתאום לרוץ ולסדר איזה מסגרת של תמונה שלא עומדת בדיוק במקום. היא כל כך רוצה שהסידרה תצליח".

ומה תגיד לכל המבקרים שקטלו?

"יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל מי שחשובים הם הצופים בבית שנהנים. זו סידרה מושקעת ומורכבת. בכל סצינה משתתפות המון דמויות, יש צילומים בזוויות מיוחדות, עם יותר תנועה של המצלמה. העלילה מורכבת, זה משהו שונה ממה שנראה עד עכשיו בטלוויזיה. מבחינתי זו לא אופרת סבון, זו דרמה. אני רוצה לעמוד מול אותם מבקרים שקטלו את הסידרה, שיגידו לי את זה בפנים. אם הם ימשיכו לעמוד על דעתם מולי, אגיד להם שמבחינתי הם שקרנים".

מציקים לך ברחוב?

"כן, מזהים, קוראים לי אדם, אני מקבל המון שיחות טלפון, שולחים לי פרחים, מפתיעים אותי מתחת לבית. אתמול נתקלתי לראשונה בחוסר פירגון. יצאתי בערב לאיזה מועדון והיתה שם חבורת בנים שזיהתה אותי. אחד מהם ניגש אלי ואמר לי, 'הנה אדם מ'סיטי טאוור', סידרה מחורבנת'. אבל רוב האנשים מפרגנים".

ולפני פיזור, מה אתה עושה בשעות הפנאי שלך?

"אני עושה מוסיקה. מגיל 12. התחלתי עם מחשב ממש בקטן, והיום בניתי לי אולפן שלם. בלי עין רעה, אני מקווה להוציא יום אחד דיסק, ויש כבר מי שמתעניין בחומרים שלי".

ומה קורה עם הבנות?

"כרגע אין לי חברה, אני פתוח להצעות".