מדבר ושר

מאז פרצה אינתיפאדת אל אקצה, נשמעת זעקתם של רבים מאנשי תעשיית המוסיקה. התקופה הקשה הזו, שרבים מגדירים אותה כגרועה ביותר מאז קום המדינה, כמעט השביתה את הזמרים והמפיקים. אבל זה לא מרתיע את אושיק לוי. הזמר והשחקן הוותיק הוציא לאחרונה אלבום אוסף כפול, "זה מכבר", ויוצא גם במופע הנושא אותו שם (חמישי, 21.30 מרכז ענב לתרבות תל אביב).

שיחק ללוי מזלו והוא בורך בכשרון משחק, שאיפשר לו לעסוק בתחום זה ולא לסבול מהתלאות שנחתו על המוסיקאים הישראלים. ארבעה חודשי צילומים לטלנובלה "לגעת באושר", חמישה חודשים (וזו לא המילה האחרונה) בקומדיית המצבים "שחר" עם איתי שגב בערוץ 3, ועוד כמה פרויקטים - הפכו אותו לאיש עסוק למדי. בקרוב גם נראה אותו בסידרה משטרתית חדשה, "תיק סגור", בבימויו של שי כנות, המצולמת בימים אלה ותשודר בערוץ 10. עם זאת, הוא אומר, "המשחק לא בא על חשבון השירה. אני מצליח לשלב. אני שונא הגדרות שמקבעות אותי, אוהב את שני הז'אנרים ונע ביניהם".

זה הזמן לצאת במופע? עכשיו, בתקופה כל כך קשה?

"בארץ שלנו אי אפשר לדעת מתי זה זמן טוב. היום צוחקים, מחר בוכים, שום דבר לא יציב. צריך להחליט, לאזור אומץ ולצאת".

מעבר לביצוע להיטי נוסטלגיה כמו "בלדה לשוטר אזולאי", "חוזה לך ברח", "יד קטנה", "זכרון יעקב" ועוד, יארח לוי אמנים כמו אביב גפן, סי היימן, אביתר בנאי, אסף אמדורסקי, גבי שושן, נפתלי אלתר ועוד, שיחדשו איתו שירים בולטים מהעבר. הערב ילווה בהרכב של חמישה נגנים, בניהולו המוסיקלי של חיים אסנר.

לוי, 58, תושב רמת השרון, בוגר להקה צבאית וצמד "התאומים", האיש שהיה כוכב על במרוצת שנות ה-70 וה-80, השתתף לא מכבר בסרט הבכורה של במאית הפרסומות דפנה לוין, "שלוש אצבעות", לצד אריק לביא ודליה פרידלנד, במסגרת הפרויקט "שיעור מולדת". בשנתיים האחרונות שיחק בהצגה "רשיון לחיות" בתיאטרון באר שבע.

כזמר, אלבומו המקורי האחרון, "לפעמים לא בכוונה", יצא לפני שלוש שנים ומאז שררה שתיקה. באלבום האוסף הנוכחי שיר חדש אחד בלבד, "כמו כולם", שכתב אהוד מנור והלחין נפתלי אלתר.

איך נולד הרעיון למופע?

"מההופעות שלי בטלוויזיה, שתמיד היו בהן אותם נגנים, ובמרוצת הזמן ממש התבשלנו כלהקה. הנגנים עצמם, שכבר התוודעו לחומרים שלי, הציעו את הרעיון וחיים אסנר הרים את הכפפה".

ואיך יתבצע השילוב שלך עם זמרים דוגמת אביתר בנאי ואביב גפן?

"לדעתי זה יהיה מעניין, כי לכל אחד מהאמנים שישתתפו יש את האמירה שלו. הסטנדרטים המוסיקליים השתנו מאוד במשך השנים. למשל, בתקופה שהייתי בלהקה צבאית, מה שהלך היה קולות עם טונים גבוהים. עכשיו נבצע חידושים לשירים, שלמרות שעבר המון זמן מאז, הם עדיין אקטואליים בצורה מדהימה. כל אחד מהזמרים ייתן את הצבע והרעיון האישיים שלו. אגב, לא ברור אם אביב גפן ישתתף, כי הוא נסע לאמסטרדם לעבוד על אלבומו החדש, ואני מקווה שיחזור בזמן. החיבור עם אסף אמדורסקי די מתבקש. אני מכיר אותו מאז שנולד, דרך החברות שלי עם אביו, בני ז"ל, ואסף שיחק עם הבת שלי כשהיה ילד. נשיר יחד את 'זה מכבר'. עם אביתר בנאי החיבור היה יותר מפתיע. אני מכיר אותו דרך המשפחה, ופעם הוא הגיע לאולפנים במהלך עבודתי והביע עניין בהפקה. שמחתי על נכונותו ליטול חלק. נבצע יחד או את 'איפה טעינו?' או את 'יהונתן סע הביתה'. סי היימן תשיר איתי את 'ציפור אחת ביד', וגבי שושן את 'לישון לישון'. עם נפתלי אלתר אשיר את 'כמו כולם', השיר החדש היחיד באוסף. ברור שהשירים יקבלו צבע אחר, וזה הרעיון".

מה לגבי אלבום שכולו שירים חדשים?

"אני אוסף חומר ועובד מאוד לאט. אין לי לחץ של זמן, אבל בגדול יש בהחלט התפתחות לכיוון של אלבום חדש".

אפשר להגיד שהמשחק זוכה אצלך לעדנה. זו תוצאה של ריבוי הערוצים החדשים וההתחייבות להפקות מקור?

"קודם כל זה מבורך, אבל מעבר לטלוויזיה יש לי גם עבודות אחרות, כמו פרויקט חינוכי יפה מאוד עם תזמורת חדרה, בשם 'באך אבל לא מסובך'. 22 נגנים, בניצוחו של אביב רון, יגישו מוסיקה קלאסית בדרך יותר פופית לקהל הצעיר".

איך היה להשתתף בטלנובלה "לגעת באושר"?

"חוויה מאוד מעניינת. גילמתי שם את מייק הרשע, שבסוף הסתבר שהוא אדם טוב".

ו"שחר"?

"חוויה שונה לחלוטין. 'שחר' זה סיטקום מצחיק ויותר רחב, וטלנובלה זה ז'אנר מאוד מסוים. בסיטקום יש יותר כיף, כי יש אפשרות לאלתר, לא להיות רציני כל הזמן. יש אפילו מקום להומור עצמי".

חזרת לככב אצל הדור הצעיר?

"התחלתי בטלוויזיה עם הדור הצעיר, ב'טלפלא' ו'בלי סודות'. לאורך כל השנים אני עם ילדים. מה שיותר הפתיע אותי היו תגובות של ילדים ובני נוער דווקא לטלנובלה".

את הספר שפירסם יהונתן גפן הספקת לקרוא?

"האמת, עדיין לא, ואני לא אוהב לשפוט לפי ראיונות או כותרות. יהונתן הוא חבר טוב ואני לא רוצה להתעסק ברכילות. הוא מכיר את התקופה ואת הנפשות, וממה שהתרשמתי, מדובר בספר המתעד את התקופה. שמעתי שנטען שם שאריק איינשטיין הוא לא בוב דילן. אז נכון, אבל הוא עדיין זמר נפלא ואהוב. יהונתן אומר שאורי זוהר היה דמגוג. נו, אז מה? הוא היה דמגוג ונשאר דמגוג".