שרון, תרים את הכפפה

קוראים יקרים, אחרי יום שהסתיים עם המון תקוות, קמנו הבוקר ליום חדש, ששרידי התקווה עוד בתוכו, ועם רצוננו לסיים את המאבק וההפגנה בהצלחה.

בשעות הבוקר הגיעה אלינו קבוצה של נפגעי נפש מנתניה, ואתם הזמר יהורם גאון, ששר לנו שירי מלחמות ומאבקים, ואנחנו, שהמאבק בלבנו, חיבקנו איש את היושב לצדו, ושרנו בקול גדול לצלילי שיריו של יהורם. אין דבר מענג יותר בשבילנו מאשר לראות את כל החברים הנכים שלנו יושבים אחד ליד השני, שרים שירי א"י, ונהנים מהשמש החמה והנעימה.

נכון שזה עדיין בתקופת המאבק, אבל אלו ימים עם יותר מקצת אופטימיות, שסוף סוף הגיעה ללב והעלתה חיוך על הפנים שלנו ושל החברים שלנו. הלוואי וככה יהיה ההמשך, ועם המון רצון יסתיים המאבק בהצלחה, עם חברויות חדשות ותחושת הישג לשנים יפות יותר.

היום ב-15:30 התכנסנו, חברי צוות המשא ומתן בקריה בתל אביב, במשרד ראש הממשלה. יחד עם מנכ"ל המשרד, אביגדור יצחקי, גיבשנו את מסמך העמדה שלנו, ואת ההצעות שלנו לראש הממשלה, שהבטיח שביום א', עם שובו מארה"ב, ייכנס לעובי הקורה על דרישותינו. הוא הבטיח שמיום ב' הוא ינהל אתנו משא ומתן רציף כדי להביא להצלחת המאבק, והעיקר לשיפור החיים שלנו.

ישבנו בחדר סגור, כל אחד עושה כמיטב יכולתו לגבש את המסמך שהוא ורק הוא יעלה חיוך על פני הנכים ומשפחות ההורים לילדים נכים. אחרי כ-4 שעות סיימנו ומכיוון שהיו חסרים לנו נתונים החלטנו לחזור ולהתכנס במוצ"ש עם הנתונים החסרים, ולסיים את גיבוש מסמך העמדה, ולהביא אותו לידיעת מנכ"ל ראש הממשלה ביום א', יום לפני מפגשנו עם ראש הממשלה.

וכאן אני מזכירה לך שוב, מר שרון, את התקוות הרבות שאנחנו תולים בך, שתבין מהו חזון הנכים, ועד כמה חייהם קשים. הרגישות שגילית בישיבה גורמת לנו לאופטימיות, ולהאמין שתוכל לעשות זאת, אם רק תרצה. עכשיו הכדור במגרש שלך. תרים את הכפפה שמונחת ממש בסמוך לכסאך, ותושיט ידך אל מצוקתנו. זאת הקריאה שלי, והבקשה בשם כל הנכים. הלוואי שאתה יודע עד כמה מילותי הן אמת. בתקווה לטור אופטימי אפילו יותר, מחר.