מחול: אגם הבחורים

כשהכוריאוגרף הבריטי מת`יו בורן חשב ללהק גברים לתפקידי הברבורים במופע "אגם הברבורים", אמרו מבקרים, רקדנים וכוריאוגרפים ברחבי אנגליה, שזה פשוט לא ילך. ברבורים גברים רוקדים בתפקידים של נשים, מחליפים את חצאיות הטוטו הלבנבנות במכנסים עטויים נוצות ובחזות חשופים, ברבורים אלימים ויצריים במקום בלרינות אנורקטיות – לא בבית-ספרנו. הם לעגו לו וכינו את היצירה "אגם ברבורים דראגיסטי, סתם גימיק".

חמש שנים מאוחר יותר, נאלצים כולם לאכול את הכובע. זו הפעם הראשונה בה זכתה הפקת מחול לפרסים כה רבים, הן בשטח המחול והן בתחום מחזות הזמר והצגות התיאטרון. שלושה פרסי טוני, פרס פרד אסטייר, חמישה פרסי דסק מבקר הדרמה בברודווי, שלושה פרסי מבקרי התיאטרון של ניו-יורק והרשימה טרם נסגרה.

בורן הפך את הסיפור הקלאסי של ולדימיר בגיצ`ב וואסילי גלצר לאמירה חריפה על חברה שכובלת את האינדיבידואל, כופה עליו את מה שנראה בעיניה נורמאלי ומוקיעה את מי שמעז לפרוץ גבולות. סיפור המסגרת נשאר פחות או יותר נאמן למקור: נסיך ללא אהבה בחייו, נדחה על-ידי חברתו הלא ראויה, אמו המלכה, אינה מסוגלת לגלות כלפיו רחשי אהבה ומנפנפת במאהביה הצעירים בנוכחותו; חיי הארמון הנוקשים שמוכתבים לו הופכים את קשריו החברתיים לבלתי-אפשריים.

ברבור במכנסי עור הדוקים

הוא מתאהב בברבור שחור, שמייצג עבורו את כל מה שהוא היה רוצה להיות: חזק, יפה, פראי וחופשי. לאורך המופע טעונה מערכת היחסים בין הנסיך לברבור רמיזות ארוטיות חריפות, וכשסוף סוף הם רוקדים ביחד, הברבור השחור מרוחק, כמעט בלתי מושג. כמו בסיפור המקורי, זה נגמר ברע. הנסיך משתגע ממאוויים לאהבה בלתי-מושגת. המסר ברור: כדי לשמור על שפיות, אדם צריך להיות נאמן לעצמו.

מלבד להקת הברבורים החדשנית, רוב התפקידים במופע של בורן מופקעים מנוכחות נשית לטובת רקדנים-גברים. רק המלכה האם המרשעת, אודט, בתו של המכשף, והנערות המחוללות בנשף, נותרו נשים. הברבור השחור מופיע לנשף בארמון המלוכה במכנסי עור הדוקים ומשפריץ סקס לכל הכיוונים.

ההבדלים בין הגירסה של בורן לזו המקורית של פטיפה ואיבאנוב מ-1895 - עצומים. ושלא ייקל הדבר בעיניכם: פטיפה עדיין משמש בתפקיד אלוהים עבור להקות רבות של בלט קלאסי בעולם. אולי זו הסיבה העיקרית שדגדגה כל-כך הרבה עצבים.

את ברטה ימפולסקי למשל, המנהלת האמנותית והכוריאוגרפית הותיקה של להקת "הבלט הישראלי", היצירה של בורן "ממש לא מעניינת". למרות שראתה רק חלקים מהמופע, וגם זה רק בקלטת וידאו, היא טוענת שמדובר "בגימיק לא אמנותי".

ימפולסקי משייכת את ההצלחה של מתיו בורן, להקתו והמופע הספציפי לתקופה הרעה שלנו: "אנחנו בעידן של חדשנות. היוצרים כבר לא יודעים מה לעשות, הם פשוט יוצאים מדעתם. הדבר החשוב ביותר עבורם הוא להוציא את הקהל מגדרו ואין גבולות". היא מצרה על כך שייתכן שיהיו צופים שזה יהיה המפגש הראשון שלהם עם היצירה.

"הקלאסי הוא הבסיס לכל אמנות", קובעת ימפולסקי בנחישות, "זה האמיתי והנכון וכל היתר זה עניין חולף". לדבריה, שניים מהחברים בלהקתו של בורן רקדו בעבר במסגרת "הבלט הישראלי", בביוגרפיות של 40 הרקדנים שיגיעו הפרט הזה לא מצוי. אז למה השורות ב"אגם הברבורים" הגברי מלאות דווקא ברקדנים שמקורם במחול קלאסי נוקשה, כמו אדם קופר, הברבור השחור, שבא מהבלט המלכותי האנגלי?

ימפולסקי מתקשה להסביר. בעיניה, אלה בחורים צעירים שמסתובבים בעולם, מרוויחים היטב ובדרך-כלל מתייחסים ללהקה של מת`יו בורן כאל תחנת מעבר זמנית. "קשה לי להאמין שרקדן שמכבד את עצמו ואוהב את האמנות שלו יתחבר לסוג כזה של יצירה". ימפולסקי אולי מתקשה להבין ומגנה על החומות המבוצרות של הבלט הקלאסי, אבל הקהל מצביע ברגליים ומגיע בהמוניו להופעות, באנגליה ומחוצה לה. גם אם ימפולסקי מייחסת את ההצלחה של הלהקה למכונה משומנת היטב של יחסי ציבור ולמעין ניסיון אמנותי על הקהל – מדובר בניסיון שהצליח בגדול.

מנקה את האבק מצ`ייקובסקי

להקתו של מת`יו בורן ADVENTURES IN MOTION PICTURES, היא קודם כל להקה של מחול מודרני ו"אגם הברבורים", כיצירה קלאסית בבסיסה עברה תחת שרביטו של בורן שינויים עצומים במהות ובכוריאוגרפיה. נוכחות הברבורים על הבמה היא נוכחות גברית מוקצנת, במקומות מסוימים על גבול הקריקטורה, לרוב טעונה ברמיזות מיניות.

המטרה העיקרית שלו בהפקה הזו הייתה לקרב כמה שיותר צופים לסצינת המחול. יותר ממאה שנה אחרי מופע הבכורה של "אגם הברבורים" בתיאטרון הבולשוי, מנסה בורן להכיר לכמה שיותר אנשים את מה שנחשב כמוסיקה קלאסית. הוא מנקה את האבק מיצירתו המוזיאונית של צ`ייקובסקי, מפיח בה רוח חיים רעננה וממקם אותה בהווה. הסיפור מתרחש בבית-המלוכה הבריטי, בנקודת זמן לא מוגדרת בין שנות החמישים להווה. מערכה שלמה מתרחשת בבאר של זונות שנקרא "באר הברבור", סצינה שהיתה יכולה להתקיים בכל עיר גדולה בכל רגע נתון של ההווה.

שמה של הלהקה הוא ADVENTURES IN MOTION PICTURES, אבל נכון לעכשיו מבקרי מחול בעולם מכנים אותה "הלהקה שמחדשת את הקלאסיקות". ההפקות האחרונות של הלהקה הן "Les Sylphides" של בורונוויל, "סינדרלה" של פרוקופייף, "מפצח האגוזים", "אגם הברבורים" ובימים אלה מעלה בורן את "כרמן" של ביזה, בלי בחורות שמגלגלות סיגרים על הירכיים.

כל המופעים של בורן מתבססים על יצירות מחול קלאסיות, אבל אצלו הן מתובלות בהומור ושנינות. אם חשבתם לרגע שמדובר בגימיק בלבד, טעיתם. מדובר בחבורה מפוארת של רקדנים מעולים עם יכולת תיאטרלית מרשימה. לאלה שלא הצליחו להשיג כרטיסים למופעים בארץ, ניתן לרכוש קלטת וידאו של "אגם הברבורים" דרך אתר הלהקה.

"אגם הברבורים", המשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב, 13.6-17.6