ספונטני

נכון שהוא לא גרף את גלי ההערצה ולא הוכה בסנוורים, כפי שקרה לחמישייה הפותחת של כוכבי "לגעת באושר", ונכון שנערות צעירות לא מרטו שערות למראהו, אבל יגאל זקס בתפקיד ארנון, האח הגינקולוג של עירית (נטע הבר), בהחלט מרוצה מכך שנטל חלק בטלנובלה הישראלית הראשונה, וישקול בחיוב הצעה נוספת לשחק באותו ז'אנר בדיוק.
"כשאמרו לי שזה ישודר ב'ויוה', אמרתי לעצמי: טוב, כמה אנשים כבר רואים 'ויוה'?" הוא נזכר בחיוך וממשיך: "הייתי לכוד בין אחות מרשעת לבין חברה קלפטע (אנלי הרפז), וניסיתי לצאת מזה בשלום. כששאלתי את התסריטאי, גל פרידמן, למה אני סובל כל כך, הוא ענה לי שצופות הטלנובלות אוהבות לראות גברים נרמסים".
בינתיים זקס, 34, שחקן-הוגה דעות, חולק את זמנו בין "ליזיסטרטה" ב"הקאמרי", שם הוא מגלם מצביא אתונאי, בעלה של ליזיסטרטה מנהיגת המרד, לבין "צוותא 2", שם מועלית בימים אלה ההצגה "נימפות בערפל", בימוי ביכורים שלו למחזה שכתב אחיו יורם, שגם משחק בה.
"'נימפות בערפל' מדבר על כל נושא היצירה, מאיפה היא באה, למה היא באה, ובעיקר על הצורך של אנשים צעירים למצוא משמעות, אם ביצירה או באהבה", מסביר זקס. "יצירה שווה אהבה ולהפך. זה סיפור קצת הזוי, הצגה מאוד קליפית, עם המון הומור, בעיקר עצמי. אנחנו די צוחקים על עצמנו, היוצרים, האמנים והאנשים הצעירים בכלל". ב"נימפות בערפל" יש הרבה אהבה וגם סקס, והכל "בראי עקום של הומור", כדברי זקס. "הסיפור הוא על יניב (רועי שגב), שהולך לעשות סרט בשביל למצוא זיון. והסרט מתחיל להתערבב עם החיים, כי הוא עושה אותו בסופו של דבר עם החברה הנוכחית שלו, גלי, (שיר אידלסון) שמשחקת בסרט את אקסתו המיתולוגית, ליאת, (אפרת כהן), עליה הוא מחליט לעשות את הסרט. והם כמובן מתלבטים בכל מיני דילמות של מערכות יחסים, שמקבילות לדילמות של היצירה".

למה קראתם לזה "קומדיה לא רומנטית"?

"הבחור הזה מנסה לחיות את חייו כאילו היו קומדיה רומנטית. העניין הוא שהחיים הם ציניים והסוף בוודאי לא רומנטי".

אתה רומנטיקן או ציניקן מטבעך?

"האמת היא שאני ציניקן, שאיכשהו החיים שלו הסתדרו בצורה מאוד רומנטית, אבל הכל בא לי בהפתעה. עד לפני שלוש שנים לא היתה לי אף מערכת יחסים רצינית, של מגורים עם מישהי או של תיכנון עתיד משותף, ופתאום זה נפל עלי בלי שהתכוונתי בכלל. בשנה וחצי האחרונות התחתנתי, בניתי בית ונולדה לי בת, יולי".

ובגלל מי נטשת את חיי ההוללות?

"שמה אתי, והיא בת 31. הכרנו בסיני. היא חיה אז בחו"ל והגיעה לארץ לחופשה. אחרי שהיינו איזה שבועיים ביחד, היא חזרה לחו"ל, כעבור שבוע נסעתי אליה לשבוע, ואחרי שלושה חודשים היא עברה לגור איתי במושב צופית ליד כפר סבא, ועד עצם היום זה אנחנו גרים שם באושר ובאושר. אז זהו, שכל העסק בא לי מאוד בהפתעה. היו בדרך טוסקנה, ונציה, היה מאוד רומנטי. היום אני בורגני: אשה, ילדה, כלב ושני חתולים, וטוב לי שם".

אז בכל זאת אתה רומנטיקן?

"התחלתי בתור רומנטיקן. גדלתי על ספרות וקולנוע. את כל המושגים שהיו לי על אהבה קיבלתי משם: איך האהבה אמורה להיות, איך אמורה להיראות האשה של חייך. היה לי ברור שזה רק עניין של זמן עד שאמצא את האשה המושלמת, שברגע שאראה אותה אבין שזהו זה. היה לי גם ברור שמין קשור רק לאהבה. אני מדבר איתך על גיל 18, וחיכיתי וחיכיתי וזה לא בא".

אז מה, נשארת בתול?

"לא נשארתי בתול, כי בשלב זה האשליות שלי התחילו להתנפץ על קרקע המציאות. כל המושגים שלי על מה שנקרא TRUE LOVE לא הוכיחו את עצמם וההתאהבויות שלי התפוגגו באותה מהירות שהן הגיעו. ובעיקר, כנראה, הייתי דפוק בראש ומאוד מתוסבך בכל מה שקשור לעניין הזה. ואז מהר מאוד שמתי את הרומנטיקה בצד והתחלתי ליהנות מהחיים בלי רומנטיקה, עם אהבות זמניות ועם הסתכלות מאוד צינית על החיים. עד היום יש לי בעיה עם רומנטיקה, כי רומנטיקה זה לקחת אידיאל ולנסות להתאים אליו את החיים, ואין שום סיכוי שתצליח. ובכל זאת, החיים שלי בשנים האחרונות מאוד קרובים לאידיאל הרומנטי, אבל אולי רק בגלל שהם צמחו מהחיים לתוך הרומנטיקה ולא מהרומנטיקה לתוך החיים.
"'נימפות בערפל' מדברת בדיוק על תקופת הרווקות שלי. יורם כתב אותה על עצמו ועל החברים שלו, השחקנים בהצגה, שכולם נמצאים היום בחייהם בפאזות שונות של רווקות, ואני מביים את ההצגה במבט נוסטלגי".

מתגעגע לרווקות?

"אני בהלם מעצם ההתמסדות כשאני יוצא החוצה ומסתכל על זה מבחוץ, אבל כשאני בפנים טוב לי מאוד, אני מרגיש בבית ואין לי שום געגועים".

האם גם לך "לגעת באושר" עשתה כל כך טוב ביחסי ציבור?

"לא. קודם כל, לא הייתי מהחמישייה הפותחת שם, שהם בעיקר אלה שנהיו כוכבים גדולים. אז כוכבי לא דרך ואין לי בעיה עם זה. הפירסום כפירסום לא מעניין אותי. פירסום כאמצעי הוא בשבילי הכרח. כי מה שמעניין אותי בעיקר זה תהליך הבנייה והיצירה ופחות מה שקורה אחרי".

אתה ממש אנטיתזה לליהוק לטלנובלה.

"אני חייב להודות שדי הופתעתי ברגע הראשון. מהרגע שאתה בעל משפחה הפרנסה מהווה שיקול מכריע, ויש לי חוק שאני משתדל לעמוד בו - שאני עושה רק דברים שאני נהנה מהם. ונהניתי בצילומים. אני חושב שזה בית ספר מעולה למשחק מול מצלמה".

ומהי משאלת הלב שלך?

"שלום עולמי. שרק לא יהיה פחות טוב ממה שקורה עכשיו. וברמה האישית אני מעדיף לתת לחיים להפתיע אותי, בלי לעשות יותר מדי תיכנונים".

גם יגאל זה בי'

יגאל זקס נולד בבאר שבע. "אבא שלי חקלאי מגדל דבורים ואמא שלי מלמדת בסמינר". יש לו שני אחים, יורם, 28, וישי, 38. מבאר שבע עברו להתגורר ברמת השרון ומגיל 10 הוא בצופית. במשפחה שלו יש כבר חמישה דורות מסורת, לפיה נותנים לבנות הנולדות שם המתחיל באות "י" (עיינו "יולי"). את התיכון עשה בבית ברל. את השירות הצבאי התחיל בקורס טיס וסיים כקצין בתותחנים. אחרי הטיול המסורתי לדרום אמריקה, שנמשך חצי שנה, התחיל את הלימודים ב"בית צבי" עם חברים כמו ליאור אשכנזי, נתי רביץ, אורלי פרל, גליה סודרי ושרון אלימלך.
מאחריו רפרטואר מכובד של הצגות. בתיאטרון באר שבע - "החטא ועונשו", "הפסנתר של ברטה", "סוחרי התהילה", "אשת האופה", "כסף של אחרים", "הנסיכה והרועה", "היהודי זיס". בבית ליסין - "כולם היו בני". ב"הספרייה" - "לשבור את הצופן", וב"הקאמרי" - "הורדוס", "אורי מורי" ו"השחקן". במדיום הטלוויזיוני - "אנס הבושם", "לתפוס את השמיים", "דשאים סגולים", "כן או לא". בקרוב ממש אנו צפויים לראותו בסדרות החדשות, "צוות 101" בבימוי חגי לוי, ובסידרה המדוברת של שמוליק אימברמן "כנפיים", שם הוא מגלם נווט F-15 ומצלם קרב אווירי. בימים אלה הוא מצטלם ל"תיק סגור" לערוץ 10, שם יגלם אנס מרושע, ולקומדיית מצבים חדשה בשם "שאול", בכיכובו של דב'לה גליקמן.