הפתיל הקצר של חברת חשמל

חברת החשמל מפרסמת מדי תקופה כללי זהירות לצרכנים: איך כדאי להתעסק עם חשמל, מה לעשות כדי למנוע תקלות בתקופת החורף, איך להקטין את הצריכה וכיו"ב. לעומת זאת, היא לא ממהרת לפרט מהם תחומי אחריותה בכל מה שנוגע לתקלות חשמל.

לא רבים ששים להתעסק עם חברת החשמל בכל הנוגע לתביעת פיצויים. למי יש כוח לגרור חברה כל-כך גדולה וחזקה לבית המשפט? לעומת זאת, לבית המשפט לתביעות קטנות מגיעות מדי פעם תביעות של אנשים שהחליטו לא לוותר - וראו זה פלא, הם אפילו מנצחים לפעמים. זאת, למרות שיטות לא כל כך כשרות בהן נוקטת לעתים החברה בבית המשפט, כמו באחד המקרים המתוארים בהמשך.

קצר רשלני גרם לנזקים

בדצמבר 2000, במהלך ביצוע עבודות ברשת החשמל בשכונת בית אליעזר בחדרה, הזינו עובדי חברת החשמל את אחת הדירות בשכונה בזרם חשמל בהספק של 380 וולט במקום 220 וולט, וגרמו לקצר ולחבלות במכשירי החשמל באותה דירה.

לטענת ש', בעל הדירה, הזנת החשמל בהספק השגוי - שנגרמה לדבריו בגלל מחדל, רשלנות או חוסר מיומנות של עובדי חברת החשמל - פגע במכשירי החשמל הביתיים והם החלו להעלות עשן. ש' פנה בעקבות האירוע לחברת החשמל ודרש ממנה לפצות אותו על הנזקים שנגרמו, לדבריו, למכשירים בביתו. לטענתו, לא זכה לאוזן קשבת: חברת החשמל הודתה באחריותה לנזקים שנגרמו אך לא מיהרה לשלוח אליו את צ'ק הפיצוי.

ש' פנה לבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה וביקש לחייב את חברת החשמל לשלם לו פיצויים בגין הנזקים ובגין עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה, טרחה והוצאות - סכום כולל של 16 אלף שקל. לתביעתו צירף ש' מכתב שקיבל מהיועץ המשפטי של החברה, שבו הודתה חברת החשמל באחריותה לגרימת הנזקים והבטיחה לפצותו.

לדבריו, הוא מסר לבקשת החברה את מכשירי החשמל שניזוקו לבדיקה, וקיבל בחזרה חלק מהציוד - שעדיין לא פעל, לדבריו. מערכת הסטריאו החדשה, מכשיר הטלפון האלחוטי ומקלט הטלוויזיה הוכרזו כבלתי תקינים, לטענת ש', והחברה הסכימה להעניק לו סכומים מגוחכים כפיצוי עבורם.

חברת החשמל טענה בכתב ההגנה שהגישה כי היא פועלת מכוח פקודת זכיונות החשמל 1927, על פי חוק משק החשמל ועל פי הכללים בדבר תשלומים בעד חיבורים למערכת החשמל. החברה אישרה כי בדצמבר 2000 בוצעה הפסקת חשמל ברשת החשמל המזינה את דירת התובע ובעטייה נגרמו נזקים למכשירי החשמל שברשותו. לטענתה, ב-20 בדצמבר נשלח לתובע מכתב שבו הוצע לו פיצוי בשיעור של 5,542 שקל.

התנהלותה של חברת החשמל בבית המשפט זכתה לביקורת חריפה מצד השופט ראובן דן. בשלב ראשון, לא הגיעו נציגי חברת החשמל לדיון בבית-המשפט, והשופט חייב את החברה לשלם לש' את הסכום שתבע. עם זאת, לאחר מספר חודשים נעתר השופט לבקשת חברת החשמל וביטל את פסק-הדין, על בסיס טענתה כי יש בידה ראיות להוכיח כי הנזק קטן מהסכום שנתבע.

בישיבה הבאה התגלה מחדל נוסף: לשופט התברר כי באת הכח של חברת החשמל בדיון היא עורכת דין - בניגוד לכללי ביהמ"ש לתביעות קטנות. לפיכך, הפסיק השופט את הדיון ומתח ביקורת קשה על התנהלותה של החברה. נעשה פה ניסיון להטעות את בית-המשפט, קבע.

בדיון המסכם החליט השופט לקבל את התביעה רק בחלקה, אך מצד שני העניש את חברת החשמל על הנהלותה ופסק לה קנס על כך שלא הגיעה לישיבה הראשונה. השופט חייב את חברת החשמל לשלם לתובע בגין הנזקים, עוגמת הנפש והוצאות המשפט סכום כולל של 18,620 שקל.

כבל חשמלי נפל על רכב

היתקלות שונה עם חברת החשמל - אך לא פחות מבהילה - קרתה לד' מרמת-גן. היא ישבה במכוניתה שחנתה ליד המדרכה, בקרבת עמוד חשמל מתח גבוה ברחוב בן-גוריון בגבעתיים, כשלפתע ניתק כבל חשמלי מן העמוד ונחת על הפגוש הקידמי של הרכב, מלווה לדבריה באש ובהבזקים.

ד' מספרת, כי נתקפה בהלה וחששה שנשקפת לה סכנת חיים, ולכן התניעה את מכוניתה ותוך כדי ניסיון להימלט פגעה בפגוש של המכונית שלפניה, ולשני הרכבים נגרם נזק.

מאוחר יותר, כשנרגעה, פנתה ד' לחברת החשמל וביקשה לפצות אותה על הנזקים הכספיים שנגרמו לה. חברת החשמל דחתה את דרישתה, אך ד' לא ויתרה וכתבה שוב: אני דוחה באופן נחרץ את נסיונכם להתחמק מאחריותכם הישירה לאירוע, בטענה שהנזק שנגרם למכוניתי הוא תוצאה מתאונת דרכים רגילה, כתבה ד', התאונה אירעה אך ורק כתוצאה מרשלנותכם ואני רואה בכם אחראים לה.

חברת החשמל השיבה כי היא מוכנה, לפנים משורת הדין, להשתתף ב-50% מסכום הנזק הישיר שנגרם לד' באירוע. ד' לא הסתפקה בכך והגישה לביהמ"ש לתביעות קטנות בתל-אביב תביעת פיצויים בסכום של 1,200 שקל נגד חברת החשמל.

בדיון בבית המשפט הושג בתיווכו של השופט חאג' יחיא הסכם פשרה בין הצדדים. בהסכם, שאושר כפסק-דין, התחייבה חברת החשמל לשלם לתובעת שקל לכיסוי הנזקים, מבלי להודות באחריותה.

החוק אוסר על ייצוג משפטי בתביעות קטנות

לא בכדי מתח השופט ראובן דן ביקורת על התנהלותה של חברת החשמל בבית המשפט. המטרה בהקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות היתה לאפשר ליחידים לברר את תביעותיהם בהליך מהיר, יעיל וזול, ומהטעם הזה נקבע בחוק כי הצדדים לא יהיו מיוצגים על-ידי עורכי דין, אלא ברשות בית המשפט לאחר שראה טעם מיוחד לכך.

מי שקרא בשעתו את הצעת החוק באשר לסיבה לחיקוק של סעיף 63, האוסר על ייצוג עורכי דין, יודע כי הסיבה לכך היא שבית המשפט לתביעות קטנות הוקם לפי הדגם האמריקני, ושם נכשל מוסד זה הואיל ולא אסרו על עו"ד להופיע בפני בית המשפט לתביעות קטנות, כתב השופט דן, כך נוצר מצב, שעורכי הדין של החברות הגדולות, בדרך-כלל חברות ביטוח, הכשילו את הכוונה של בית המשפט לתביעות קטנות לנהל את המשפטים בדרך יעילה, קצרה וזולה לבעלי הדין.

בכל מקרה, החוק קובע כי עורך-דין שמופיע בשמה של הנתבעת מחויב להודיע בפתח הדיון כי הוא עורך-דין. שופט שמסכים לייצוג כזה מחויב לציין בפרוטוקול כי הוגשה לו בקשה להתיר ייעוץ משפטי וכי הוא אישר אותה, וכן מהם הטעמים והסיבות לאישור הבקשה.

למרבה הצער, לא תמיד נאכף חוק חשוב זה בבית המשפט לתביעות קטנות. לא תמיד יודע השופט כי נציג החברה או הגוף הנתבע הוא עורך-דין, ויש חברות שכלל אינן פונות בבקשה להתיר להן ייצוג משפטי, אלא עושות זאת מבלי ליידע איש. גם השופטים, למרבה הצער, לא תמיד טורחים לברר. זאת, למרות שכולם מסכימים כי התמודדות בין אזרח מהשורה שמגיש תביעה לבין בעל השכלה משפטית אינה הוגנת, ומפלה לרעה את התובע.

כפי שהוכח במקרה של חברת החשמל - חברה ממשלתית, בל נשכח - גם שלוחות של המדינה עצמה, הממונה על אכיפת החוק, עוקפות אותו ומשגרות לבית המשפט נציגים בעלי השכלה משפטית.