ליתר ביטחון: המודיעין הישראלי מתכונן גם לשלום

"תפקידו של קצין המודיעין אינו מוגבל לאיסוף מידע שעניינו איומים על המדינה. במקביל נדרש קצין המודיעין לחפש כל דרך וכל כיוון שיצביעו על סיכויים להסדר, לשלום, להשלמה".

במלים אלה הסביר לפני כחודשיים ראש המוסד אפרים הלוי את אחת הסוגיות המטרידות את הארגון, לגבי מהות תפקיד מערכות המודיעין בישראל. האם התפקיד מסתכם בהתרעה על מלחמה ומעשי איבה, או שמא גם הקצה השני של הסקאלה -השלום - נכלל במנדט של קצין המודיעין?

ראש אמ"ן מודע לאחריותו להתריע על השלום

הלוי אינו היחיד המתחבט בסוגיה. למרות שלכאורה היא נראית רחוקה מהמציאות, היא מטרידה גם את ראש אמ"ן החדש, אלוף אהרון זאבי (פרקש), שעסק בחודש הראשון לתפקיד בניסוח מחדש של יעדי אגף המודיעין.

אחד המסמכים הכתובים היחידים שמצא פרקש הוא דו"ח האלוף רפאל ורדי, משנת 1994, שהוגש לראש הממשלה המנוח יצחק רבין. בין השאר, לאור המשא ומתן לשלום והקמת הרשות הפלסטינית, הציע ורדי כי חיל המודיעין יספק התרעה לא רק למלחמה, אלא גם למה שנראה אז סביר - לשלום.

הניסוח הזה לא מצא את מקומו בהגדרת התפקידים של חיל המודיעין, אך הוויכוח שהחל אז, ממשיך להתנהל. פרקש, שכיהן אז כמפקד יחידת האיסוף המרכזית של חיל המודיעין, עומד כיום בראש המערכת, והוא מודע היטב לאחריותו להתריע גם על פרוץ השלום.

סיכויי השלום כידוע לא השתנו בשבועות האחרונים, והערכת המודיעין עדיין ספקנית מאוד באשר לאפשרות להשיג הסכם קבע עם ערפאת.

ובינתיים ברמאללה: פרשת קארין A התפוגגה

כשהוא נצור בלשכתו ברמאללה וניזון מתמונת עולם ורודה שמעבירים אליו אנשיו, שומע ערפאת על הסרבנים הישראלים, ורואה בעיתונות את תמונות טנק המרכבה המפוצץ ואת תמונות מפקד יחידת דובדבן, סא"ל אייל וייס, שנהרג בתאונה מבצעית.

בצה"ל אומרים בשמץ של אירוניה כי מדובר ב"תמונת מראה" של הנעשה בישראל: ברשות הפלסטינית מזהים בבירור את הבקיעים בישראל. כל צד משוכנע שהיריב מצוי על סף קריסה, ומוצא חיזוק לאופן פעולתו, ולכן לא צפוי שינוי מהותי בקרוב.

ערפאת ממשיך לראות את עצמו כטקטיקן בחסד. גלי ההסלמה והרגיעה, להבנתו, משרתים אותו, והזמן פועל לטובתו.

התחושה ברשות הפלסטינית בימים האחרונים מעידה על התפוגגות פרשת אוניית הנשק "קארין A". האמריקנים לוחצים פחות בנושא הטרור, וממקדים את מאמציהם בהכנת השלב השני במלחמתם בטרור, מתקפה נגד עיראק.

ערפאת שולח מסרים מבולבלים

השאלה נצחית, "האם ערפאת שולט בנעשה, זוכה בימים אלה בצה"ל לתשובה מורכבת: ערפאת רוצה לשמר את הטרור ולנהל במקביל משא ומתן עם ישראל. הבכירים ברשות יוצאים מלשכת ערפאת מבולבלים, ולכן קשה להם לכוון את "גובה הלהבות". על הבלבול, אגב, הם מדווחים לעמיתים הישראלים. "אנחנו ערוכים לעשות מה שהראיס רוצה. שיגיד מה הוא רוצה ואנחנו יודעים איך לעשות את זה", מספרים אחדים מהם, "אבל איננו מבינים מה הוא רוצה".

"גל הפיגועים של הימים האחרונים", מסביר גורם בכיר בצה"ל, "אינו גדול מהותית מהרגיל, אבל יש ברשות פחות עיסוק בחמאס ובג'יהאד האיסלמי. אנחנו נוטים לספור רק את הפיגועים שיש בהם נפגעים. לפעמים עובר יום שבו מסכלים ארבעה פיגועים ואנחנו אומרים 'היה יום שקט', אבל רק כפסע היה בינם לבין פיגועים קטלניים".

הבשורה הטובה מהרשות היא שמתגברים קולות בני הדור השני בהנהגת הפת"ח, ביניהם מחזיק תיק ירושלים ברשות, ד"ר סרי נוסייבה, שמדברים בגלוי על ויתור על זכות השיבה. אחרים, דוגמת ראש הביטחון המסכל בגדה, ג'יבריל רג'וב, מודים במשגה ההיסטורי שבהפיכת אינתיפאדת אל אקצה למאבק מזוין.

בצה"ל אומרים כי בינתיים מדובר באופוזיציה, אולם בטווח הארוך, הם עשויים לצבור תמיכה. ערפאת עצמו לא יוותר לעולם על זכות השיבה אבל זו עמדתו האישית. אלה שיבואו אחריו, לא בהכרח ימשיכו בה.