גם המעוז האחרון של קליין נסדק

משהו רקוב בממלכת בנק ישראל. יש לכך אישור רשמי. לפני שעה קלה הגישו חברי המשלחת של קרן המטבע הבינלאומית, השוהים בימים אלה בארץ, לנגיד בנק ישראל ולשר האוצר את דו"ח הביניים שחיברו על הכלכלה הישראלית (ראה ידיעה נפרדת, ב"כתבות נוספות", מימין).

בדו"ח, סוקרים חברי המשלחת ומחווים את דעתם על כל מה שקרה במשק הישראלי בשנה האחרונה. את המהלך החפוז של הורדת הריבית ב- 2%, ואת הפיחות החד שבא בעקבותיו, הם מתארים במילים הבאות: "מעצבי המדיניות אכן התכוונו לחלק מפיחות זה… אולם הפעילים בשוק ההון היו במבוכה לנוכח הפעולה של בנק ישראל, דבר אשר הוביל אולי להיחלשות מופרזת של השקל".

זר לא יבין זאת, אבל מבחינת בנק ישראל מדובר ברעידת אדמה של ממש. הדבר החשוב ביותר לקרן המטבע, ולבנק ישראל, הוא היציבות. תחילה יציבות המחירים, ומיד אחריה היציבות בשווקים הפיננסיים.

במשק פתוח כמו המשק הישראלי, פיחות גדול מהמתוכנן שווה גם אינפלציה גדולה מהרצוי. וכאשר הדברים נשמעים מאנשי קרן המטבע, יש להם, לפחות באוזני אנשי בנק ישראל, משקל יתר.

אם אין אני לי קרן המטבע לי

מה שמעצים את הביקורת של קרן המטבע, היא המוניטין רב השנים של אנשי הקרן כתומכים מוצהרים בעמדות בנק ישראל. ב-16 השנים האחרונות מקפידה קרן המטבע הבינלאומית לשגר לארץ מדי שנה משלחת כלכלית רמת דרג. המשלחת מגיעה לארץ לקראת סוף חודש פברואר ובחודש מאי מחברים חבריה דו"ח מפורט על מצבה הכלכלי של ישראל.

בדיקה לאחור של דו"חות הקרן מראה כי כמעט תמיד מרבים מחבריהם לחלוק שבחים למדיניות בנק ישראל ואינם מהססים למתוח ביקורת על מדיניותו של בר הפלוגתא העיקרי של הבנק, משרד האוצר.

השיטה הזאת, של היעזרות בגורמים חיצוניים לקידום רעיונות מבית, חייבים להודות, הומצאה לפני שנים דווקא במשרד האוצר. אבל אין ספק שבנק ישראל היה זה שהעלה אותה לדרגת אמנות.

בכל מקרה, כאשר קרן המטבע הבינלאומית מתארת את תוצאות המהלך של נגיד בנק ישראל כפיחות יתר, העלול, מן הסתם, להגביר את האינפלציה, חייב קליין לפשפש היטב במעשיו.

מה שעשה הנגיד אתמול – להודות בטעותו דה-פקטו (על ידי העלאת הריבית בחזרה ב- 0.6%), אבל באותה נשימה להטיח את האשמה בכישלון המהלך בממשלה (שמגלה "רפיון במשמעת התקציבית") – אינו מעיד על יושר ציבורי, או על מידה רבה מדי של אומץ לב.