שלולית בניצנים

הגשמים שירדו לאחרונה עשו חסד רב עם השדות, החקלאים ומשק המים. גשמי הברכה גם הוסיפו לנו עוד פינות מקסימות ובהן שלוליות. הפעם ניסע לשלולית הגדולה שנמצאת מדרום לבית ספר שדה 'ניצנים'. אם אתם זוכרים, בעבר ביקרנו ב'בריכת רוברטס' שמצפון לאותו בית-ספר שדה.

איפה אנחנו? באגם עונתי

על הכביש לכיוון חוף ניצנים. מיד אחרי שחולפים על פני פסי הרכבת רואים מצד שמאל בריכת מים גדולה, וזהו היעד שלנו. אחרי שהכביש מתיישר, בקצה העלייה הקטנה מצד שמאל, תראו דבוקה של עצי אקליפטוס. מכאן נמתח שביל סביר לכל כלי הרכב, שמגיע עד שפת השלולית. מקום החניה - קבוצת עצי אקליפטוס כבירים. ברוכים הבאים לשפת האגם העונתי. למתבוננים במפה - המקום נקרא 'שמורת חולות ניצנים' (מפת טיולים וסימון שבילים מס' 10, גוש דן וחוף פלשת) .

אז מה זה בכלל: במישור החוף ניקוו בחורף כמה שלוליות. מי הגשמים מתנקזים לאיטם באופן טבעי ויוצרים אגם, והמים מחלחלים לאדמה במשך חודשי החורף ובחלק מחודשי הקיץ. כעת נותרו שלוש שלוליות חורף במישור החוף. המים מתאדים וממשיכים לחלחל לאדמה. בעוד כחודש אולי כבר לא יהיה זכר לשלולית.

מה עוד לראות? לגונה בין עצי שקמים

אם תמשיכו ללכת ברגל על שפת האגם תגיעו לסוללת עפר ובה שביל. כשתעלו בשביל, תגלו שמעברה השני של הסוללה יש לגונה נהדרת, די גדולה ונסתרת, ועל גדותיה עצי שיקמה נאים. איך נוצרה הלגונה? חקלאי קיבוץ ניצנים רצו למנוע את הצפת שטח הפלחה שלהם במים, ולכן בנו תעלה שמזרימה את המים אל החולות הסמוכים. מי הלגונה מלחלחלים דרך אדמת החול והשדה החקלאי מתייבש מהר יותר, לטובת הגידולים החקלאיים.

כדאי להמשיך ולטייל פנימה בשבילים החוליים. תגלו נוף קסום ופראי עם עצים עתיקים, ועכשיו יש גם פריחה משגעת. ראיתי זוג צעיר שהתרחק מהקהל עם המכונית שלו, פרש שמיכה על שפת ה'אגם', בתוך העשב הירוק והתנמנם בשמש החורפית. כשעברתי לידם ראיתי שהם ישנים שינה עמוקה, או אולי הם רק עשו את עצמם.

לבעלי רכב ארבע על ארבע. אפשר לטפס על הסוללה עם הרכב (בתנאי שאין בוץ). בקצה הדרך יש רחבה לסיבוב. נחמד לטייל עם רכב השטח לכיוון החולות, דרומה בתנאי שתקפידו להישאר על השבילים.

עם הילדים: יצורים בשלולית

כידוע, השלוליות רוחשות חיים. כדי לגלות אותם צריך להצטייד בשתי צנצנות ובגרב ניילון. ממלאים צנצנת אחת במי השלולית, ושופכים את המים דרך גרב הניילון. היצורים הזעירים נשארים על הגרב.

כעת ממלאים את הצנצנת השניה במי השלולית. אחרי שהעכירות תיעלם, תוכלו לגלות בעזרת זכוכית מגדלת כמה

יצורים מעניינים: דפניות קופצניות, כדוריות שכל הזמן מסתובבות, ציקלופים בעלי עין אחת, פלנריה שמתפתלת על דופן הצנצנת ואולי גם את זחל זבוב הבוץ, ששולח מעל המים מעין שנורקל כדי לנשום.

חברת 'פטאודן' מנתניה מוכרת ערכה פשוטה ובה זכוכית מגדלת המאפשרת לבחון את מי השלולית. את עיגנו את ההמצאה בפטנט, והערכה נמכרת בטלפון 8629001-09. בתוך הערכה תמצאו גם דף מודפס, שיאפשר לכם לזהות את היצורים שבשלולית.

ועוד עם הילדים: הילדים גאים באבא או אמא שיודעים להקפיץ אבן על השלולית. כל המרבה בהקפצת האבן על פני המים, הרי זה משובח. אז אם אתם לא יודעים, כדאי שתלמדו את התורה. טיפ למתחילים: קחו אבן שטוחה וזירקו אותה זריקה שטוחה, קרוב לפני המים.

איך מגיעים: נוסעים בכביש 4 מאשדוד עד צומת ניצנים, פונים מערבה לכביש קטן 3631 שמוביל לחוף הים ניצנים. נוסעים מעט יותר מקילומטר, וליד קבוצת עצי אקליפטוס פונים שמאלה לדרך עפר סבירה עד לשלולית. את השלולית רואים מהכביש. לזקוקים לעזרה והדרכה: בית ספר שדה 'שיקמים' (ניצנים הישנה).