אס.אם.אס או אי-מייל?

היכולת לאתר חברים ולהציק להם שוכללה פלאים בשנים האחרונות. כמעט כולם מסתובבים עם סלולרי ויכולים לגשת לאינטרנט, מהבית או ממקום העבודה, וכך ניתן לתקשר בדרכים חדשות ומקוריות.

שניים מהאמצעים היותר פופולריים לתקשורת הם מכתבים בדואר אלקטרוני והודעות טקסט בסלולר, או אס.אם.אס (SMS). בשני המקרים מדובר בהודעות טקסט שניתן לשגר לנמען שלא צריכים, רוצים או יכולים לנהל איתו שיחה טלפונית.

השוואה בין השניים מגלה שוני גדול: האי-מיילים נוחים יותר לכתיבה - מקלדת המחשב ידידותית למדי, בעיקר אם משווים אותה למקשי הסלולר. כל מי שניסה להקליד הודעה ארוכה על מכשיר סלולרי טיפוסי יודע שהפעולה הזאת צריכה להיכלל באמנה בינלאומית כלשהי שעוסקת בלוחמה פסיכולוגית ועינויים. בנוסף לנושא ההקלדה, נושא העברית בדואר אלקטרוני מפותח ופחות או יותר מוסדר, אם כי לא חופשי לגמרי מבעיות.

בעולם הסלולר צריך עדיין לדעת אנגלית ברמה סבירה כדי לתקשר.

יתרון נוסף של הדואר האלקטרוני הוא האפשרות לחבר לו תוספות (אטצ'מנטס), החל מטקסטים ועד קובצי תמונות, וידאו וקול. רוחב הפס ונפח תיבות הדואר אמנם מגבילים את מה שתוכלו לשלוח, אבל תמונות של הילדים הן בהחלט מטען סביר, שבסלולרי של היום לא תוכלו להעביר. ויתרון אחרון ודי: המחיר. אין

תשלום נוסף לספק האינטרנט על המיילים, בזמן שהודעת אס.אם.אס תעלה לכם כ-20 אגורות - אלא אם תשלחו אותה באמצעות האינטרנט.

האס.אם.אס מציב מנגד יתרון אחד בולט: המיידיות. לא כולם יושבים מול המחשב כל היום, וגם אלה שכן לא בודקים את תוכנת הדואר כל הזמן. מנגד מסתובבים בארצנו מעל 5 מיליון טלפונים סלולריים, לרוב צמודים לבעליהם, כך שגם אם היעד נמצא באמצע פגישה-סרט-שיעור, תוכלו להגיע אליו ולגרום לו להציץ במסר הדחוף ששלחתם. לסיכום: כוחו של האס.אם.אס בניידות ובמיידיות, בזמן שהדואר האלקטרוני, לפחות עד כניסת מכשירי הסלולר מהדורות הבאים, שומר על יתרון העומק והרבגוניות.