ביבליותרפיה-שאלות ותשובות

מלכה ב.

אני משתדלת לקרוא ספר לפני שאני מחליטה לרכוש/להשאיל אותו עבור ברק (בן ארבע וחודש).

בשנה האחרונה התעניינתי הרבה בספרים כחלק מהכנה להולדת אחות.

אני נרתעת מספרים ש"נותנים לילד רעיונות" כמה קשה אמור להיות בכניסה לגן (למשל הספר "חן צחקה בגן" מאת דליה קרח שגב ויונה זילברמן) או כמה הוא אמור לקנא באחות שתיוולד (כשהייתי בהריון נמנעתי מספרים כמו "לאורן נולד אח והוא לא שמח" ודומים) וכו'.

מצד שני אני לא בטוחה שספר שמתאר שהכל בסדר לא משיג מטרה הפוכה, שכן כשיתמודד עם מצב באופן שלא כמו המתואר בספר יתאכזב.

אז מה עושים? איך נמנעים מלהכניס לילד רעיונות לראש ובה בעת מכינים אותו להתמודדות עם מצבים?

מקווה שהייתי ברורה, ותודה מראש.

תשובה

אפתח בהערה כללית לדבריך – חשוב ויפה לקרוא בספר המיועד לבנך – אך רצוי שכשאת קוראת בו, תנסי לעשות זאת מתוך ניסיון "להיכנס לנעליו" של בנך ולחיות את הספר מתוך עולמו ואוצר חוויותיו (כמובן עד כמה שניתן לשער ו"לשחק" כאילו היית ברק) ולא מתוך עולמך את (כאדם בוגר, כאם וכו').

ולשאלה ששאלת – אשתדל לתת תשובה במסגרת מצומצמת זו.

ובכן, חשוב "להכניס לבנך רעיונות לראש" (כדבריך) כשם שחשוב להכשיר אותו להתמודד עם מצבים שונים ומגוונים. כך שכדאי ליצור איזון בין ספרים שהוא מכיר מעולמו ומזדהה איתם לבין ספרים המציגים לו עולם חוויתי שלא התנסה בו עדיין. והכי הכי חשוב – לא לצנזר! – להפגיש את הילד עם כל העולמות האפשריים (קנאה באח, אהבת אח, שנאת אח וכו') ולאפשר לו להתמקד ולבחור בספרים שהוא נמשך ורוצה לעיין בהם שוב.

בקיצור – תביאי לבנך גם ספרים שמכניסים רעיונות וגם ספרים הזהים לעולמו – איזון! ותני לו לבחור.

שירלי ואיה

היה פה דיון פעם על האם יש להקריא לתינוקות ופעוטות ספרים כלשונם או מותר לאלתר ולהמציא תוכן.

אחד הטיעונים היה שאם הילד אינו מסוגל להבין את הטקסט - כנראה שהספר לא מתאים לגילו, ושהטקסט הוא מהות הספר ויצירת הסופר ולכן זה לא הולם לשנות. טיעון נגד אומר שאפשר להתאים את הטקס לרמת הבנת הילד, ולהנות מהתמונות.

הייתי רוצה לשמוע מה דעתך.

תשובה

מותר הכל (להמציא, לאלתר, לקרוא ברהיטות) השאלה היא באיזה הקשר ובאילו נסיבות הספר מובא.

אם הילד נחשף בבית לספר, רצוי לשמור על עקביות – לשון, פזמון, משפטים, צלילים, חריזה, שחוזרים על עצמם תמיד וכך מאפשרים לילד להשתלב בקריאה ולזהות את הספר. בנוסף לכך ניתן לפתח מחשבות, לשאול שאלות, להתמקד באיורים באופן חופשי כל פעם אחרת.

בקיצור – רצוי להישען על בסיס עקבי קבוע ומעבר לכך לאלתר ולפתח דיאלוג ודמיון.

תמי ונועה

שלום, אני אמא של נועה בת שנתיים ושלושה חודשים.

אני קוראת לנועה המון, בד"כ אני משתדלת לקרא לה רק סיפורים שהיא מסוגלת להבין בהם את כל הרעיונות. למשל בספר "דירה להשכיר" יש כמה רעיונות שנועה עדין לא מבינה כמו החזירה הלבנה שמסרבת לגור יחד עם החתולה הכושית, או הקוקיה שמפזרת את בניה בקינים אחרים... מפריע לי לעבור ליד הדברים בלי להסביר אותם ומצד שני נראה לי קצת מוגזם להסביר לנועה על האפליה נגד שחורים וכ"ו כך נוצר מצב שספר, שהוא קלאסיקה, נשאר עזוב על המדף...

הורים אחרים מספרים לי שהם מקריאים את הספר הזה לילדים קטנים מנועה, ואני שואלת את עצמי האם אני מפספסת משהו בזה שאנחנו קוראות ספרים עם רעיונות פשוטים ועם שפה פשוטה כמו פינוקי ומייסי... הספרים שהם כרגע מאוד אהובים עלינו הם "הלו הלו אבא", "הזחל הרעב", ספרי נפתלי של אלונה פרנקל, ועוד...

כשנועה הייתה תינוקת לא הקראתי לה ממש ספרים

ראיתי הורים שמקריאים ספר לתינוק בן 5 חודשים, והרי די ברור שהוא לא מסוגל להבין מזה הרבה... שמעתי שניגון הקריאה גם הוא תורם אבל נראה לי מגוחך להקריא את "מעשה בחמישה בלונים" לתינוק בן פחות משנה... אני מעדיפה "לשמור" ספר כזה לגיל "המתאים" ואז הוא באמת מאוד מהנה

השאלה שלי היא מה המתאם בין גיל הילד והספר?

האם נכון לחכות עם ספר עד שהפעוט מסוגל לרדת לעומקם של הרעיונות או כדאי לחשוף אותו בכל זאת לספרים יותר "גבוהים" ולו רק בשביל שפה יותר עשירה וכ"ו

תודה רבה , תמי

תשובה

חשוב מאד לא להשאיר את "דירה להשכיר" על המדף זנוח!

מה שלא יהיה, עם ידע על אפליה או בלי ידע על ניכור וכושים, קלאסיקה זו קלאסיקה ועליה לקבל את הכבוד הראוי.

בנוסף כדאי לא להסביר אלא לתת לילד להנות מהצליל, החריזה, הפזמון ולחגוג בעולם החושים. בשלב בוגר יותר לפתח דיון וחשיבה על רעיונות אותם הספר מעורר.

בקיצור – כל ספר שפונה אל החושים בצליל ובצבע מצוין לפעוט – גם אם אינו יורד לעומקם של הרעיונות הפילוסופיים הטמונים בו. זה לא נורא אם הוא יגלה אותם עם התבגרותו.

LimorNimrod

איך בוחרים/מזהים ספר טוב? או יותר נכון מהו ספר טוב?

מעבר להכרות אישית ולהמלצות כאן בפורום, קשה לי להתרשם בחנות בין עשרות ספרים על המדף אילו הם השווים.

האם ישנם כללי אצבע כלשהם לבחירת ספר?

שאלה נוספת (אולי דומה לשאלה של תמי), איך יודעים שספר מתאים לרמת הילד לפני הקניה?

תודה רבה מראש, לימור

תשובה

שאלה טובה וחשובה מאד את שואלת (עליה יושבת כתה בסמינר הקיבוצים שנה שלמה) אז אנסה להיכנס לנעליו של רבי עקיבא ולהעביר את התורה על רגל אחת:

1. חשוב שהספר ימצא חן בעיניך כמבוגר (תמצאי בו עניין, חכמה, רגישות וכו)

2. חשוב שתשחקי בסימולציה (את הילד לו את מייעדת את הספר) ותנסי לשער מה יתרום לו הספר מעבר למה שיש לו עד כה. כלומר מה יוסיף לילד בעולם החושים ובעולם החוויתי.

כלומר? בעצם על המבוגר להיות "סכיזופרן" לרגע ולחשוב על עצמו כילד ועצמו כעצמו.

קשה?!? – נכון, אבל מי אמר שלבחור זה קל? ולהיות הורה זה קל?

אני מקווה שיהיה זה קושי משמח ומעניין.

Ronig

כמה מתוך הספרים שמקריאים לילדים צריכים להיות מהזן ה"טיפולי"? נראה לי שחלק לא קטן מהספרים שיוצאים היום הם טיפוליים, ותהיתי אם הצד הכיפי והמשוחרר של הספרות, סתם פלוטו כזה שיוצא לטיול וחוזר הביתה, לא הוזנח מעט...

וגם: מאיזה גיל מומלץ להתחיל להקריא ספרים לילדים?

(התחלתי בגיל שלושה חודשים ובגיל שבעה חודשים הילד היה מכור לכל דבר בתוך כריכה, אבל במשפחה האשימו אותי שהוא לא מבין ואני סתם מציקה לו) תודה :-)

תשובה

הספר היפה ביותר, הנעים והחוויתי והצנוע כמו "פלוטו" הוא הספר הטוב ביותר לילדים – לא טוב.... טוב מאד! לא טוב מאד.... מצוין! מצוין! כך שהוא בהחלט לא "סתם".

הדברים המעניינים ביותר והעמוקים ביותר פוקדים אותנו דווקא בעולם הלא מכוון כמו למשל כשיוצאים לטייל.

פלוטו ספר מעולה וחבל שאין רבים כמוהו. וכל יופיו בכך שאינו מצהיר על "טיפוליות" אלא מבצע זאת בשקט, בצניעות ובחוכמה.

באשר לגיל הילד – תבקשי מהמשפחה להימנע מהאשמות שווא ובעיקר כאשר רק תרומה וברכה את מביאה לילדך בחשיפתו המוקדמת לספרי ילדים.

Ronig

יש ספרים מזיקים? האם יש ל"צנזר" ספרים שאיננו מאמינים במסר שלהם?

למשל: "דובון לא לא" הוא ספר אכזרי בטירוף, האחים גרים ממש מדירים שינה ויש לי מכרה שאפילו מצנזרת ספר פינוקי אחד (איפה פינוקי) כי אחרי כל שאלה יש תשובה ואז אומרים "לא!". היא מרגישה שזה חיזוק שלילי לילד שלה, הוא בן שנה וחודש ומבין בעיקר את הלא הזה.

תשובה

כן, יש ספרים מזיקים ויש "לצנזר" ספרים שאיננו מאמינים בהם. השאלה היא אם מבינים למה "מצנזרים" ולא משליכים אהבות או שנאות של המבוגרים על הילדים.

אבל מכיוון שלא כאן המקום לפתוח בתיאוריות, אסתפק בכך שחשוב מאד שהמבוגר יהיה משוכנע ושלם עם עצמו בתרומתו לילד ולכן אם איננו חושב (מטעמים כאלה או אחרים) שהספר מועיל, שפשוט לא יביא ולא יקרא לילד.

שרונה

ספרים עם מסרים פמיניסטיים לעומת שוביניסטיים.

מה מידת ההשפעה על עיצוב תפישת עולמו/ה של הילד/ה .נעשה מחקר בעניין?

אלו ספרים מוגדרים כיותר פמיניסטים? אלו יותר שובינסטים?

תשובה

בודאי שהילד מושפע ממסרים ומעצב את עולמו על פי מודלים מהספרות ומהטלוויזיה – נעשו על כך מחקרים.

חשוב מאד להאמין במסרים שהספר מעביר ואם לא – לא להביא או לא לחשוף את הילד לתוכניות בטלוויזיה. כל ספר שמעמיד את האם-האשה כאב-טיפוס ל"שפחה" או "מנהלת" הוא ספר שוביניסטי כי כידוע אדם הוא לא רק "טוב", "רע", "יפה" ו"מכוער". הוא גם וגם וגם ובכלל זה גם נשים ואת האמת הזאת כדאי להעביר גם לילדים ובעיקר לפני כן למבוגרים.

אביבה1

אלו פעילויות שקשורות לקריאת ספרים וליצירתיות אפשר להציג בפני תינוקת בת שמונה חודשים (שהוריה בטוחים שהיא מאוד אינטליגנטית ויצירתית, כמובן...) היא אוהבת שקוראים לה ספרים ואחר כך לוקחת את הספר, הופכת את הדפים וכאילו קוראת לעצמה בקול רם (בה בה בה, בה בה בה וכן הלאה) . איך מפתחים אצלה אהבת ספרים ויצירה לאחר מכן?

תשובה

מה שהילדה עושה כפי שתיארת מוכיח שהיא ספגה יחס חיובי, מעודד ליצירתיות. המשיכו לעשות מה שעשיתם כי התוצאות מרנינות. ובעיקר שהמגע עם ספר יהיה טבעי ולא מאולץ או כפוי.

אמאשלאביב

האם וכמה אני יכולה לסמוך על הדקדוק והניקוד בספרים? כלומר אני משתדלת להקריא ולדבר בעברית נכונה ולצערי 20 שנה מאז הבחינה בדקדוק השכיחו ממני חלק מהחוקים. אז האם אפשר להיות בטוחים שהנושא הזה מוקפד, אולי לפחות בהוצאות הספרים הגדולות.

תשובה

ב

דרך כלל ההוצאות מקפידות בענין הלשון.

הוצאות קיקיוניות-לא ידועות, הוצאות כיס – הרבה פחות, אבל אצל אלה לא רק הלשון לא תיקנית, גם האיכות הספרותית של האיור והסיפור גרועה.

אמאשלאביב

כשאני קונה לאביב ספרים אני מתייעצת, מעיינת ובוחרת בקפידה, אבל יש לנו בבית גם "סתם" ספרים. חלקם לא ממש חינוכיים, חלקם סתמיים וחלקם אפילו מטופשים, וכמובן שאביב אוהב מאוד ואני מקריאה לו בדרך כלל את מה שהוא בוחר (אלא אם כן הוא רוצה שאני אבחר). דעתך בנושא. אביב בן 4.

תשובה

יופי! מאד מאד חשוב שאביב ייחשף לכל סוגי הספרות שיש! "סתם" "מטופש" ועוד. חשוב יותר להעצים על המדף את מקומם של הספרים הטובים ובכל הדרכים האפשריות להבליט אותם מעל פני האחרים.

bomby

יש ספרים שאני "מספרת" לנטע (בת כמעט 3 ) ולא מקריאה כי אני חושבת שהם קצת "גדולים" עליה.

יוצא שהסיפור כל פעם שונה קצת. לפעמים היא "עולה" על זה שאני לא מקריאה לה ומשלימה לי את החסר (...).

האם יש חשיבות לזה שהסיפור זהה בכל פעם?

ועוד משהו -

לפעמים אני לא בטוחה אם נטע מבינה את הסיפור או לא. לכן אני שואלת אותה שאלות באמצע (בקריאה שלישית ואילך) - כדי להבין אם היא מבינה ולהסביר אם לא.

יש לי קצת ייסורי מצפון כי שאני מקלקלת לה את הסיפור עם הסברים (מיותרים?). מה דעתך?

תשובה

באופן כללי הרבה מהתשובות לשירלי ואיה תקפות גם כאן.

אני משערת שכשאמא מסבירה ומספרת ולא קוראת את הטקסט כלשונו ניתן לראות בכך רגישות של האם לילד וליכולתו וזה חשוב (הרגישות אני מתכוונת), יחד עם זאת אם נטע "מתקנת" זה אומר שחשוב גם לנטע שיהיה איזה שהוא בסיס עקבי, שחוזר על עצמו ולו היא מחכה והוא זה שמעניק לה בטחון בעצמה ובהבנתה. על הבסיס העקבי (שלד סיפורי עלילתי, צלילים, משפטים וכו') ניתן להוסיף ולפתח דו-שיח, לשאול ולענות.

באשר להסברים – הם טובים אם הם לא מעייפים את נטע ונטע מוכיחה שהיא מעונינת בהם. אחרת, אכן ניתן לקלקל לה את החוויה ולחבל בקשר עם הסיפור או השיר.

לסיכום: אני חושבת שכדאי להסביר לנטע במידה והיא מעונינת בכך, לא כדאי להרבות בשאלות הבוחנות את הילד ומנתקות אותו מהסיפור. הדרך הטובה ביותר היא אולי להבהיר לנטע שבכל מקום שתרצה להפסיק שטף של סיפור תוכל לשאול ולהתעניין. ובכך לא תכפי עליה הפסקת סיפור עם הסברים ("מיותרים"?) והיא תוכל להיות עצמאית ולנווט את קריאת הסיפור באופן שיתאים לה.

קרן+

שאלה שקצת דומה לזו של ורד של אביב: יובל בן שנתיים ועשר שומע מגוון של סיפורים ומאד אוהב ואף משתתף באופן פעיל בהקראתם (הוא זוכר אותם בע"פ). אולם מדי פעם הוא לוקח ספר "של קטנים" רק עם תמונות או עם טקסט מאד מאד פשוט ורוצה לשמוע אותם.

האם להחביא את הספרים האלו במחשבה שעבר זמנם לגביו או שמא הם בכ"ז ממלאים אצלו צורך מסוים וזכותו לבחור גם בהם.

ושאלה נוספת בהמשך לקודמת: כשיובל בוחר ספר של קטנים, אביו, שאחראי על סיפור הלילה, מתעמק בצדדים אחרים בספר (כי בטקסט פרופר לא ניתן עקב דלותו או העדרו) והם מדברים על: מה רואים בתמונה, אלו צבעים, מה גדול ממה, וכ"ו וגם אילו אותיות יש (יובל כבר מזהה חלק מאותיות הא"ב). האם זה בסדר. האם אנו מעמיסים על הילד? אודה להארותיך.

תשובה

אם יובל מגלה עניין בספרים מאד מאד חשוב לכבד עניין זה. לכבד, הכוונה היא לאפשר, לא להחביא ולא להתחכם, אבל חשוב מאד לא לעודד אותו לחזור אל ספרים ש"עבר זמנם", על ידי כך שלצד הספרים שיבחר בעצמו (וכמו שאמרתי כבודם במקומם מונח) תניחי על המדף ותבחרי את לקרוא לו ספרים חדשים, מגוונים ובוגרים יותר. כלומר על המדף ובמציאות חשוב לדאוג שהילד יבחר וישמח בבחירתו וגם יהיה חשוף לגירויים חדשים בספרים שיבחרו עבורו ע"י הבלטתם על המדף או בחירה להקריא לו.

באשר לשאלה הנוספת, אביו של יובל נוהג בדרך אינטיליגנטית (אם יורשה לי לומר) ובכך מעשיר ומוסיף את מה שניתן. זה הרבה יותר מ"בסדר" והוא אינו מעמיס, אולי ההפך, תורם, מעשיר וכו'. יחד עם זאת הייתי מציעה לו להעניק את זכות בחירת הספר ליובל ובמקביל לבחור גם בעצמו ועל ידי כך לתרום להרחבת מגוון הסיפורים ללילה. כלומר, על כל בחירה של יובל – בחירה של האב.

מה יותר טוב מסיפור אחד ללילה? שני סיפורים ללילה.

אז זהו והעיקר שיהיה לילה טוב!