דינה סרבי: רוקדת כל הדרך לתואר

מאז ומעולם הייתה דינה סרבי ילדה יפה, אבל אם תשאלו אותה, היא בכלל לא מבינה על מה כל הרעש סביבה. " תמיד נראה לי שמה שחשוב זה האישיות, מה שעומד מאחורי הבנאדם. אכפתיות ורגישות הן התכונות שמסמלות יופי בעיני".

ובכל זאת, עכשיו אחרי שיופייך זכה בתואר רשמי?

"נכון, אני מאוד נרגשת. גם ההורים שלי מתקשים להאמין ומתרגשים. עד היום אני לא מבינה מה אנשים רואים, כי כשאני מסתכלת במראה, אני לא רואה מישהי יפה, אני רואה את דינה. אני עצמי עוד לא מאמינה שהגעתי לאן שהגעתי בתחרות הכל כך גדולה הזאת".
סרבי (21) נולדה בתל אביב ומגיל חמש גדלה בכפר סבא. הוריה פנסיונרים: אמא עבדה בעבר בתעשייה האווירית, אביה באוניברסיטה. יש לה אח, שי, בן 19, והיא גאה לספר שהיא "חצי איטלקיה מצד אבא וחצי רוסייה מצד אמא". בעבר כבר ניסתה את כוחה בדוגמנות, "אבל כנראה שלא פניתי לאנשים הנכונים", היא מודה.
לתחרות השנה היא קוראת "ההזדמנות השנייה שלי", ומסבירה: "בשנת 98' חברה של אמא הגישה את המועמדות שלי, אבל פסלו אותי, כי הייתי חתומה בסוכנות דוגמנות. לפני חודשיים וחצי השתחררתי מהצבא, שם שירתתי כפקידה במשרד הביטחון, מצאתי את הטופס הישן ואמרתי:' מה יקרה אם אתקשר אליהם שוב?'".
הניסיון השני של סרבי להשתלב בתחרות מלכת היופי הצליח. "הייתי בהלם שהגעתי להיות בין עשרים המועמדות הסופיות. לא הייתי בהימורים של הבנות, והיו כמה בנות בולטות אחרות, שהיה בטוח שהן בפנים".
פרידה ראובני, מבעלי רשת בתי האופנה "בוניטה" ומעצב השיער שי גרינברג, העניקו לה את התואר "נערת היופיעשרה". סרבי זכתה בשלושת אלפים שקלים, מתנת שבועון "לאשה".

על מה את חולמת?

"הדוגמנות מאוד מושכת אותי. אם אצליח לעשות מזה קריירה, אני עדיין לא יודעת. הכל פתוח. גם טלוויזיה מאוד מושכת אותי, בעיקר ערוץ הילדים. כבר יצא לי להופיע בפרסומת של 'סלקום' לכמה שניות, מה שהביא לי חשק לעוד. אבל האמת היא שלא עבדתי מספיק בדוגמנות בשביל לדעת אם אני בכלל מתאימה ואם אני אוהבת את זה".

מי המודלים שלך לחיקוי?

"אהבתי מאוד את ענת אלימלך ז"ל. אומרים לי שאני דומה לה. לא הכרתי אותה, אבל כמו כל אחד שצפה בה מהצד, היא נראתה לי אדם טוב. חוץ ממנה, גם סנדי בר מדהימה בעיני, וכמובן, הדוגמנית ג'יזל".

אהבה יש לך?

"קוראים לו עודד. אנחנו כבר חצי שנה ביחד והכרנו בריקודי סלסה. אני מדריכה שם, והוא הגיע כדי ללמוד. היו מבטים, ואחר כך הוא המשיך לבוא מפרדס חנה עד רעננה בכל פעם רק כדי לראות אותי. הוא צעיר ממני, רק בן עשרים וחצי, ונורא מפרגן לי. היו לנו שיחות של מה יהיה אחרי, אם אזכה. הרגעתי אותו שהוא הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם, ואני רוצה להשלים איתו עכשיו את שלושת החודשים שבהם הייתי עסוקה בתחרות".

מה הלאה?

"אשמח למצוא עבודה אחרת, מלבד הסלסה, כדי שאוכל להרוויח יותר כסף, ולחסוך ללימודים. יופי מבחינתי זה באמת לא הכל".