הכי לא סולידי שיש

חצי שעה. כמעט 30 דקות שלמות ביליתי בסוף השבוע האחרון, בחיפוש אחר מילון אבן שושן. כמובן שלא מצאתי, ונאלצתי בסוף להתחבר לאינטרנט ולחטט בעשרות אתרים בחיפוש אחר התשובה. הסיבה לאותו חיפוש היה המשחק החדש ל-PS2 של קונאמי. ומה הקשר? ובכן, "מטאל גיר סוליד 2" פשוט גרם לי לבדוק שוב את העברית שלי.

סולידי

אם תחפשו מספיק זמן, תוכלו גם אתם לגלות שסולידי הוא: "שקול, רציני, יציב ומיושב" או "שקט, מאופק ולא רעשני". כל הדברים שהם בדיוק ההפך מ"מטאל גיר סוליד 2". האמת היא שאם עברתם את בחינת הבגרות באנגלית בציון סביר, אתם גם ודאי יודעים שהמילים "סוליד" ו"סולידי" לא ממש קשורות ביניהן – אבל מה לעשות, לא הייתה לי פתיחה אחרת לכל העסק.

והעניין הוא של"מטאל גיר סוליד 2" בהחלט מגיעה פתיחה, וגם מבנה, וסיום מוצלחים. למעשה, אם היו משלמים לעיתונאים מספיק, ודאי הייתם קוראים כרגע סקירה רצינית על המשחק. בטח הייתם זוכים לרטרוספקטיבה מרשימה על המשחק הראשון בסדרה שפותח עוד ב-1987 ולתובנות עמוקות על הסגנון ומקורו.

אבל אין מה לעשות. רציני אף פעם לא הייתי, במשחק הקודם לא שיחקתי ואני לא נתקלתי בעבר בסגנון דומה. לעומת זאת, אני מוכן לספר לכם איך היה.

ספר ספר - איך היה?

"מטאל גיר סוליד 2" מוגדר כמשחק ריגול ופעולה טקטי, אבל כבר בהגדרה הזו יש בעיה קלה. כי המשחק הזה הוא קודם כל סרט וגם כזה עם עלילה לא רעה בכלל. למעשה, זהו אחד המשחקים היחידים בו תשחקו רק כדי להיתקל בסרטון הבא ולהבין מה בדיוק קורה סביבכם.

ואם כבר מדובר בלשחק, הרי ש-MGS2 מעניק חווית משחק מרתקת. למעט העובדה שהמרגל המוצלח שלנו לא ממש יודע לקפוץ, הוא יודע לעשות הרבה מאוד דברים אחרים. אפשר לזחול, להיצמד לקירות, להיתלות על גדרות ושאר ירקות, לאיים, להרדים וכמובן להרוג. החוכמה בכל העסק היא לבחור בטקטיקה שתעורר הכי פחות תשומת לב, כי כתם דם באמצע המסדרון עלול להזעיק את שאר החבר'ה – וזה לא נעים. כך שלא פעם תעדיפו להרדים את השומר התורן ולגרור אותו למקום מסתור מאשר לפוצץ לו את המוח על הקיר (סימפטי ככל שזה יהיה). בנקודה זו כדאי להזכיר שרמת האלימות במשחק לא ממש מתאימה לבני העשרה הצעירים (למרות המציאות הנוכחית).

אחרי השתלטות קצרה על מגוון הכפתורים שמפעילים את ריידן (שזה אתם) ניתן בהחלט לשחק די בקלות, אם כי תמיד יש מקום לשפר. המשחק עוקב אחרי פעולת הדמות שלכם בכל רגע וסופר את מספר הכדורים שיריתם, מספר השומרים שהרגתם וכו'. כל המידע הזה נשמר בסיום המשחק ומאפשר לעקוב אחר ההתקדמות. את המידע הזו תוכלו גם לשלוח לאתר האינטרנט של "קונאמי" ולגלות איפה בדיוק אתם ממוקמים בעולם.

אגב, אפשרות הבחירה ברמת הקושי מאפשרת צלילה מהירה לתוך המשחק, בלי לאבד עניין גם אחרי שסיימתם אותו. למעשה, גם אחרי שסיימתם את המשחק (סיפור לא מסובך במיוחד ברמות הפשוטות) תוכלו לשחק משימות נוספות וברמת קושי גבוהה יותר.

השורה התחתונה

לקראת סיום, כדאי לומר שאין ממש סיבה שלא לקנות את המשחק. אם אתם אוהבים פעולה (ומעט חשיבה), וחשוב לכם ש-400 השקלים שלכם יחזיקו מעמד באופן סביר MGS2 הוא המשחק בשבילכם. זאת בהנחה כמובן שאתם מעל גיל 16 וכבר זכיתם למנת אלימות וירטואלית לחישול הנפש. אם אתם אי שם בסוף בית הספר היסודי – אולי כדאי לחשוב על זה שוב.

בכל מקרה, לא רק אנחנו חושבים ש-MGS2 הוא משחק גדול. המשחק זכה לציונים מהגבוהים שניתנו אי פעם למשחק ל-PS2, עם לא מעט ציוני 100 מתוך 100. אל החבילה הזו מוסיפים יבואני המשחק בישראל מתנה ל-2000 הקונים הראשונים – DVD עם הסיפור מאחורי הקלעים – סיפור לא פשוט במקרה הזה.