לא עוצרים בירוק

בעוד כחודשיים תיערך בדרום-אפריקה ועידה בינלאומית של האו"ם, שתוקדש להיערכות העולמית להגנה על הסביבה. הדיונים בוועידה יתקיימו על בסיס מסמך עקרונות בינלאומי, שזכה לכינוי "אג'נדה 21". ארגוני הירוקים חוששים שישראל צפויה לראשונה לביקורת קטלנית ואולי אף לגינוי - כמדינה הפוגעת בחוקי היסוד של שימור הסביבה.

עיקר הקצף עתיד לצאת נגד חוק ההסדרים, שאושר לא מכבר בכנסת, ואשר מדבר על הקמתה של ועדה מיוחדת לתכנון ולבנייה של התשתיות הלאומיות. מטרת הוועדה: להחיש את אישורם ואת ביצועם של פרויקטים גדולים. אלה לא יהיו כפופים למגבלות של תוכניות המתאר הארציות והמחוזיות, ואף יעקפו את הליכי התכנון הרגילים.

אחד הכלים המרכזיים להחשת ההליכים הוא "עיגול פינות" בעת הכנתם של תסקירי איכות סביבה. תסקירים אלה, שחייבים להיעשות עבור כל פרויקט גדול לפני יציאתו לדרך, בוצעו עד היום בהשגחת המשרד לאיכות הסביבה. אולם בהתאם לחוק ההסדרים הם יבוצעו מעתה על-ידי יועצים חיצוניים ובתוך פרקי זמן קצרים מאוד - שבועות ואף ימים. לדברי ד"ר אסנת ארנון, מומחית לאיתור מפגעי רעש בשלבי התכנון, החשש הוא שהתסקירים של היועצים החיצוניים יתחשבו בעיקר באינטרסים של היזמים ויפקירו את האינטרסים של הציבור הרחב. בכל מקרה, תסקיר שנעשה בתוך ימים ספורים לא יכול להיות רציני. במצב כזה, הסכנה היא שהתסקירים יוטו לטובת יזמים ואינטרסנטים למיניהם.

למה צריך תסקיר השפעה על הסביבה?

תסקיר ההשפעה, שנעשה כבר בשלביו הראשוניים של תכנון פרויקט בנייה, הוא כלי חיוני ביותר להערכת נזקים שעלולים להיגרם לסביבה במהלך הבנייה ועם השלמתה. המומחים המכינים את התסקיר אמורים לבחון שפע של השפעות אפשריות שיהיו לפרוייקט ובכללן: מפגעי רעש וזיהום, סיכונים סיסמיים (אם הפרויקט מוקם ליד שבר גיאולוגי פעיל), פגיעה בחי ובצומח (למשל בציפורים נודדות), פגיעה בהרבדת החול על חוף הים (אם מדובר בפרויקט ימי דוגמת מרינה או הקמתו של אי מלאכותי) וכו'. 280 תסקירים כאלה הכין המשרד לאיכות הסביבה בשנה החולפת, ופרק הזמן הנדרש להכנתו של כל אחד מהם הוא לפחות חודשיים.

אין זמן לסביבה

היזמים מברכים, כמובן, על קיצור ההליכים. "ניתן לקצר את זמן ההכנה של תסקיר ההשפעה על הסביבה", אומר ניקו פרימו, מראשיה של לשכת שמאי המקרקעין. לטענתו, "לא אחת חוזרים התסקירים ללא צורך על תחומים ועל נושאים שכבר נסקרו בעבר בדיונים על תוכניות אחרות".

סם אולפינר, נשיא התאחדות הקבלנים, טוען כי "הוועדה לפרויקטים לאומיים לא באה לעולם כדי לנטרל את הירוקים, כפי שזה מוצג על ידם, אלא כדי לקצר הליכים המתמשכים שנים - באופן שאין לו אח ורע בעולם המערבי".

גם אבי מעוז, מנכ"ל משרד השיכון, טוען ש"אפילו יש להצטער על כך שלא הוקמה גם ועדת תכנון מיוחדת לפרויקטים גדולים בני 1,000 יחידות דיור ומעלה, כפי שחשבו בתחילה. הירוקים אינם מהווים בעיה, לפחות בחלק מהפרויקטים. הבעיה נעוצה בסרבול הביורוקרטי המיותר בוועדות הסטטוטוריות, ויש גם לקצר את משך הזמן של הכנת התסקירים".

בתגובה למינויה של ועדת התכנון המיוחדת החליטו ח"כים מכל קצות הקשת הפוליטית לחזק את מעמד הירוקים במוסדות התכנון הרגילים. ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת החליטה באחרונה להגיש לקריאה ראשונה הצעת חוק, שתרחיב באורח משמעותי את הייצוג של הירוקים במוסדות התכנון וכן בוועדות הבין-משרדיות הדנות במניעת זיהום.

לחקיקת החוק הזה - הנקרא "ייצוג גופים לא ממשלתיים לשמירת איכות הסביבה בוועדות ממלכתיות" - חברו יחד מוסי רז ממרצ, נחום לנגנטל מהמפד"ל ואחמד טיבי מתעל. ראוי לציין כי כיום יש לירוקים נציגות קבועה רק במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ואילו בוועדות המחוזיות הם משמשים כמשקיפים בלבד.

כדי למנוע סכסוכים פנימיים בין ארגוני הירוקים מתגבשת בהצעת החוק הצעה, שלפיה ייקבע נציג הירוקים על-ידי ועדה, שבה יהיו מיוצגים הגופים הירוקים הבאים: החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וארגון חיים וסביבה. בחירתו של כל נציג תיעשה תוך התייעצות עם השר לאיכות הסביבה.

בינתיים, עוד לפני שהחוק עבר את כל שלבי החקיקה, ממשיכים הירוקים להפגין את כוחם בשטח. הדוגמא האחרונה: לא מכבר הם אילצו את מע"צ לעכב בשבועיים את תחילת העבודות בכביש מספר 1 בין תל-אביב לירושלים, בקטע שבין שער-הגיא לכיוון שורש. לטענת עמותת אדם טבע ודין, מדובר בקטע כביש העובר בתחום גן לאומי מוכרז, ולא נערך שם תסקיר השפעה על הסביבה.

במע"צ כבר היה מי שהעלה את הרעיון לצרף גם את הכביש הזה לרשימת הפרויקטים הלאומיים עוקפי התסקירים, אך ספק אם הדבר ייעשה בסופו של דבר.

בבריטניה: אישור מהיר בלי עיגולי פינות

אפשר לעשות את זה אחרת: הנה, ב - 1993 הגיעו הבריטים למסקנה כי יש להקים טרמינל חמישי בנמל-התעופה הית'רו. התוכנית היתה להקימו בין שני מסלולים קיימים, בשטח שהיה תפוס על-ידי מתקני טיהור. במאי 1995, לאחר בדיקה מקדמית של נושאים שונים הקשורים לפרויקט, הוחל בבדיקת ההיבטים הסביבתיים שלו. זו נמשכה שלוש שנים ועשרה חודשים והסתיימה במארס 1999. לאחר מכן ניתן האישור לבניית הטרמינל, וכיום הוא כבר עומד על תילו ומשרת 30 מיליון נוסעים בשנה. במסגרת הבדיקה של ההיבטים הסביבתיים נשמעו 700 עדים, מתוכם 25 חברי פרלמנט. לחוקר המיוחד שמונה לעמוד בראש הבדיקה הוגשו 5,000 מסמכים. 90 סיורים נערכו בשדה ובסביבותיו, וכן נערכו ביקורים בשדות אחרים באירופה.

הליך האישור לבניית הטרמינל החמישי היה יסודי מאוד, אבל נחשב למזורז במושגים אירופיים. למשל, האישור הסופי לבניית נמל-התעופה החדש במינכן ניתן 17 שנה לאחר שהוגשה הבקשה. המסלול החמישי בנמל סכיפהול, אמסטרדם, אושר רק 10 שנים לאחר הגשת הבקשה. המסלול הרביעי בשדה של פרנקפורט, גרמניה, אושר גם הוא רק לאחר 10 שנים.

אצלנו - לשם השוואה - נמשכו הדיונים על הקמת נתב"ג 2000 במשך 38 שנה, אך לא רק בשל הקפדה על איכות הסביבה, כי גם בשל עודף ביורוקרטיה וסתם חלמאות. הדיונים לתוכנית האב עבור נמל-התעופה בלוד החלו ב - 1959, אבל רק ב - 1977, בעקבות הקמתה של רשות שדות התעופה, הוחל בעדכון תוכנית האב לשדה. רק ב - 1983 הוגשה תוכנית מתאר ארצית לנתב"ג אבל זו נתקלה בהתנגדות עזה מצד השירות לשמירת איכות הסביבה והתושבים ביישובים הסמוכים. שנה לאחר מכן הוקמה ועדה, אבל רק בסוף 1986 אימצה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את המלצותיה. תסקיר ההשפעה על הסביבה, שאמור היה להתבצע בעקבות אישור ההמלצות, הוגש רק ב - 1994. לאור ההתנגדויות הוקמה ועדה חדשה בראשות פרופ' יצחק סוארי וזו הגישה המלצות חדשות ב – 1996. המועצה הארצית אישרה אותן ב - 1997, ובאמצע 1998 החלו העבודות להקמת נתב"ג 2000. בשל מעשי חלם נוספים - הפעם בתחום ההתקשרות עם החברות הבונות - עדיין לא נראה באופק סיומו של הפרויקט הלאומי הזה.

הפרויקטים שיעקפו את הירוקים

להלן רשימה של הפרויקטים הלאומיים העיקריים, שביצועם יוחש באמצעות הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה:

* העתקת פי גלילות לאתרים חלופיים ובניית 8,000 יחידות דיור ו - 800 אלף מ"ר מסחריים, משרדיים ותעשייתיים על השטחים שיתפנו.

* העתקת שדה-דב אל אי מלאכותי, שיוקם מול חופי תל-אביב ובניית שכונה יוקרתית בת אלפי יחידות דיור. על השטח שיתפנה.

* העתקת השוק הסיטונאי בתל-אביב לצומת מסובים ובניית מגדלי דירות על השטח שיפונה.

* העתקת שדה התעופה הישן באילת ובניית שדה תעופה חדש בבאר-אורה, צפונית לאילת. השדה החדש בבאר-אורה ישרת טיסות פנים-ארציות, ואילו הטיסות הבינלאומיות ימשיכו לפעול מעובדה.

* הפשרתם של 1,200 דונם חקלאיים במפרץ חיפה לשם הרחבת המפעלים הכימיים ולשם קליטתם של מתקני תשתית שיועתקו לשם מחיפה.

* הקמת מתקני התפלה.

* הנחת צנרת להולכת גז טבעי באורך 50 ק"מ.

* הקמתה של תחנת כוח פחמית באשקלון, שלישית במספר.

* הקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, בירושלים ובחיפה.