"מחשב לכל ילד", הדור הבא

פרוייקט "מחשב לכל ילד" החל בימי ממשלת רבין השנייה, וזכה לפרסום, חיובי ושלילי, בימי כהונתו של בנימין נתניהו. כעת, לאחר תקופת פגרה כפויה וארוכה הוא מחדש פעילותו.

30 ילדים בשלומי קיבלו מחשבים במסגרת הפרויקט ביום ה', 30 מילדי קצרין התמחשבו אתמול (ב') ובהמשך יחולקו מחשבים אישיים גם לילדים בחדרה, קריית שמונה, גדרה ויישובים נוספים. במסגרת גל החלוקה הנוכחי ימסרו בסך הכל 2,000 מחשבים אישיים בכ-50 ישובים ברחבי הארץ עד חודש אוגוסט, 2002.

ההיקף התקציבי של הפרוייקט עומד כיום על 4 מיליון דולר, שלושה מיליון דולר תרמה מיקרוסופט, ומיליון דולר נוספים נתרמו על ידי נדבן אוסטרלי. חברות נוספות כמו ג'ון ברייס, סימנטק מסייעות בתוכנות ותורמות שעות הדרכה.

תחילתו של הפרויקט בשלהי ימי ממשלת רבין. בעת כהונתו הפך בנימין נתניהו את הפרויקט לאחד הדגלים הבולטים של ממשלתו, הרבה להצטלם בטקסי חלוקת מחשבים, אך גם ניצל את השפעתו לצורך הזרמת כספים מתורמים לפרויקט.

הפרוייקט ניזון משלושה מקורות שונים - תורמים מחו"ל, התחייבות ממשלתית לתרום דולר על כל דולר של התורמים, ותרומות מהרשויות המקומיות. בדיעבד, ריבוי השותפים וסכסוכים ביניהם, בעיות ביורוקרטיות ופוליטיות, הם שקברו בהמשך את הפרויקט, שפועל בתמיכת משרד ראש הממשלה ובחסותו.

מסוף שנת 1999, לאחר שחולקו 10,000 מחשבים לילדים בכ- 80 ישובים ברחבי הארץ, ועד הזמן האחרון, עמותת "מחשב לכל ילד" לא הייתה פעילה.

"ברק התנער מהפרוייקט"

"כאשר ברק עלה לשלטון הוא לא רצה לגעת בפרויקט בגלל שהיה מזוהה עם ביבי וגם בגלל פרשת העמותות", אומר אבשלום נוימן, מנכ"ל עמותת "מחשב לכל ילד", "כאשר שרון נבחר הוא החליט לחדש את הפרויקט".

בחודש ינואר השנה, כונסה מחדש המועצה הציבורית "מחשב לכל ילד" שמינה ראש הממשלה, אריאל שרון, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובה חברים מנכ"לים במשרדים ממשלתיים, נציגים מהרשויות המקומיות, מפעל הפיס, אנשי עסקים והג'וינט ישראל. במסגרת ההתכנסות, קבעה המועצה את הקריטריונים לבחירת יישובים וילדים הזכאים לסיוע במסגרת הפרוייקט.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי, הצהיר כי הוא רואה בחידוש הפרויקט יעד לאומי ממדרגה ראשונה, אשר יביא לצמצום הפער בין המרכז לפריפריה, ויספק הזדמנות שווה לכל.

המטרה החדשה שהוגדרה לפרויקט: חלוקת כ-30,000 ערכות מחשבים (שכוללות מחשב, תמיכה טכנית, הדרכה וחיבור לאינטרנט) בשנתיים הקרובות לילדים במשפחות מעוטות יכולת, ועידוד השימוש בהם. זאת, כדי ליצור שוויון הזדמנויות בין כלל הילדים ולאפשר להם לרכוש מיומנויות חשובות לצורך השתלבות כמבוגרים בחברה המודרנית.

מטרת העל של הפרוייקט היא לסייע בצמצום הפערים החברתיים בישראל. (בניגוד לסברה המקובלת, הפערים בין חסרי המחשבים לבעלי המחשבים הם תמיד חברתיים ולא רק טכניים).

בחודש פברואר 2002 חזרה עמותת "מחשב לכל ילד" לפעול במתכונת מלאה, לאחר שגויסו תורמים. העמותה מעסיקה שישה עובדים בשכר ועשרות נוספים מתנדבים ועובדים באמצעות קבלני המשנה.

"הפרויקט ממומן היטב", אומר נוימן ומעיד כי עובדי העמותה פועלים למען גיוס תרומות עבור השלב הבא של הפעילות, שיחל בסוף חודש אוגוסט, 2002. "חברות רבות מעונינות לתרום לנו מחשבים מאז הפכה התרומה לקהילה לעניין סקסי. מלבד זאת, כדאי לחברות לתרום לנו מחשבים, שכן התרומה מקנה זיכוי במס בגובה של 40 אחוז".

מה מקבל כל ילד?

מדובר בערכה שכוללת מחשב פנטיום 3, כרטיס קול, דיסק קשיח של 20 גיגה בייט, מערכת הפעלה חלונות 98 ותוכנות וורד ואקסל 2000, תוכנת אנטי וירוס, שני קורסי מחשבים (60 שעות לימוד – קורס בהכרת המחשב וקורס לתפעול תקלות - שמוענקים לילד ולבן משפחה נוסף) וסל של תוכנות ולומדות ללימוד עברית, אנגלית, חשבון ועוד.

נוסף, על כך, הילדים מקבלים ארבע שעות גלישה חינם בכל יום במשך שנתיים (בין השעות 14:00 עד 18:00, בתקווה שיכינו שיעורים בעזרת האינטרנט). נוסף על כך, הם זכאים לביקור טכנאי בביתם בשנה הראשונה ולתמיכה טלפונית בעברית, ערבית, אמהרית או רוסית במשך שנתיים.

הקורסים המשלימים, האינטרנט חינם והתמיכה הטכנית מעידים כי ב"מחשב לכל ילד" לא מתייחסים למחשבים כאל מחוללי שינוי בפני עצמם. הניסיון מלמד כי גם מחשב חדש ובוהק יעמוד כאבן שאין לה הופכין במשפחה שאין בה מודעות לחשיבות השימוש בו או כסף כדי לתקנו, אם התקלקל.

משתמשי מחשב נדרשים לשדרג את הציוד שברשותם כל שנתיים-שלוש, אם אינם רוצים להישאר מאחור. האם ב"מחשב לכל ילד" חושבים על צורכי המשתתפים בפרויקט לשדרוג וחידוש הציוד, שאינו זול כלל?

נוימן אומר שכן. "למשל, לאחרונה זכיתי לטלפון ממשפחה בדימונה שמשתתפת בפרויקט. הם ביקשו לשדרג את הצג, כרטיס הקול ורכיבים נוספים במחשבים. הפניתי אותם לזכיינית שלנו, פקרד בל, שמוכרת להם את החלפים במחירי עלות בתוספת חמישה אחוז בלבד, מחירים נמוכים ביותר.

ומדוע לא לחלק מחשבים ישנים עם תוכנות שאינן עולות כסף כמו מערכת ההפעלה לינוקס ולנצל את הכספים הקיימים לצורך הרחבת הפרויקט?

"השאלה במקומה אבל חשוב להדגיש שאנחנו רוצים לספק לילדים פלטפורמת מיחשוב ידידותית, שדומה למערכות ההפעלה שמותקנות במחשבים בבתי הספר ובבתי החברים שלהם. אני לא מכיר משתמשים מתחילים שהעבודה בסביבת לינוקס טבעית ופשוטה עבורם. נוסף לכך, אנחנו מספקים לילדים המשתתפים בפרויקט תוכנות שפועלות בסביבת Windows בלבד".

לגבי טענות לפיהן בהיקפו הנוכחי, הפרויקט אינו משמש כמנוף כלכלי-חברתי משמעותי לסגירת פערים בישראל, אומר נוימן, כי "אנחנו לא רשות ממשלתית ואין באפשרותנו להגיע לכל משפחה נזקקת במדינה. המטרה שלנו היא לעזור לכמה שיותר משפחות".

מחשב לכל ילד – הצלחה או כשלון?

בחודש מאי, 2001, פורסמו תוצאות מחקר על פרויקט "מחשב לכל ילד", שנערך על ידי המרכז להוראת מדעים באוניברסיטה העברית במימון המוסד לביטוח לאומי.

המחקר קובע, כי 50 אחוז מהילדים שהשתתפו בפרויקט דיווחו כי הם חשים שהם מצליחים יותר בלימודים וכמעט 40 אחוז מהם ציינו כי הם חשים שהוריהם מעריכים אותם יותר מאז קבלת הפרויקט. כ-80 אחוז ציינו כי בהשוואה לתקופה שלפני ההצטרפות לפרויקט, מעניין להם יותר בשעות הפנאי.

קרוב ל-90 אחוז מהורי הילדים סברו כי הפרויקט הביא לשיפור בתחום הידע במחשבים, רובם ציינו שיפור בהערכה העצמית של הילד, המוטיבציה שלו והישגיו בלימודים.

המחקר קובע כי היקף השימוש במחשב אינו פוחת עם הזמן. הרוב המכריע של הילדים משתמשים במחשב כמעט כל יום, הן לשם משחק והן לשם ילדים. הממצאים מצביעים על כך שדפוסי השימוש במחשב של ילדי הפרויקט דומים לאלה של ילדים שאינם בפרויקט ויש בבתיהם מחשב.

"ממצאים אלה מעידים על כך שהפרויקט הצליח במטרתו המרכזית – לקרב ילדים ממשפחות מעוטות יכולת למחשבים ולעודד אותם להשתמש בהם", קובעים החוקרים.

יוזמי הפרויקט קיוו שהשתתפות בפרויקט תביא לשיפור בהישגים הלימודיים ובתפקוד הילדים בבית הספר, עורכי המחקר קובעים כי על פי הממצאים, לא נתגלו עדויות בדבר שיפור ההישגים הלימודיים.