הימים הקשים של אנשי מס רכוש
מיד אחרי שכוחות הביטחון מסיימים את פעילותם באתרי הפיגועים, נכנסים אנשי מס רכוש, שאמורים לפצות את בעלי העסקים והאזרחים שרכושם נפגע. בשיחה עם אהרון אליהו, סגן נציב מס הכנסה, הוא מספר על הקשיים בהם נתקלים הצוותים, מסביר מהיכן משולמים הפיצויים ומגלה שיש גם מי שמנסה לתחמן
ימים לא קלים עוברים גם על אנשי מס רכוש, הממונים על מתן פיצויים לכל אותם בתי עסק ואזרחים שרכושם נפגע בשורת הפיגועים האחרונים. במס הכנסה אומרים כי אנשיהם, כמו אנשי כוחות הביטחון, רצים מאירעו לאירוע בניסיון לתת מענה מיידי לכל התביעות.
על פי הנהלים, מיד לאחר שכוחות הביטחון מסיימים את פעולתם בשטח נכנסים לפעולה אנשי מס רכוש. אלה אמורים לבדוק את כל הנזקים בזירת האירוע ולהביא לפיצוי מהיר ככל האפשר לבעלי העסקים. ספירת מלאי קצרה של הימים האחרונים מגלה כי באירוע בנתניה נגרם נזק המוערך ב-5 מיליון שקל, באירוע באלנבי מדובר על 1 עד 1.5 מיליון שקל, והשרשרת רק נמשכת.
"להשיב את המצב לקדמותו"
סגן נציב מס הכנסה למיסוי מקרקעין, הממונה על פעילות הצוותים בשטח, מספר בשיחה עם ynet, כי רק הבוקר התכוון לתגבר את הצוות הפועל באזור תל אביב בכוחות נוספים מחיפה, אולם בשעות הצהריים כבר יצאו אלה לאזור הפיגוע שאירע בחיפה. במס רכוש, הוא מספר, פועלים כיום 3 צוותים: בירושלים (כולל חלק משטחי איו"ש והדרום), תל-אביב והמרכז ובחיפה והצפון - ואלה אמורים לטפל בכל האירועים ברחבי הארץ.
"על פי החוק", מספר אליהו, "אנו אמורים להשיב את המצב בכל מקום לקדמותו. המשמעות היא שאנו מגיעים לשטח עם שמאים, פוגשים את בעלי העסקים ומגבשים את הערכת הנזק. לאחר מכן, במרבית המקרים, אנו מזמינים אנשי מקצוע ולעתים כבר למחרת בבוקר, מי שמגיע לאזור רואה שכל חלונות הראווה והזכוכיות כבר תוקנו. במקרים אחרים, כמו למשל במסעדת סבארו בירושלים, שילמנו לרשת את כספי הנזק מכיוון שיש לה אנשי מקצוע המטפלים בהקמת הסניפים".
כדאי לזכור, אומרים במס הכנסה, שהמדינה מפצה על פגיעות ברכוש, אבל החוק לא מאפשר היום פיצוי על סעיף של נזקים עקיפים, כמו פגיעה במוניטין, או השבתת העסק לימים ארוכים בשל השיפוצים. לעומת זאת, בעלי כלי רכב, שרכבם נפגע בשל פעילות כוחות הביטחון (נפרץ על ידי חבלנים או נגרר), בהחלט זכאים לפיצוי מהמדינה על הנזק שנגרם להם.
המקור לפיצויים: המסים על נדל"ן
למי שתהה מהיכן לוקחת המדינה את כל מיליוני השקלים לפיצוי הנפגעים, אומר אליהו כי 15% מכל הסכומים המתקבלים ממס הרכישה בענ"ף הנדל"ן מופנים לקרן והיא אינה נסמכת על תקציב המדינה. אגב, עד שנת 2000 נהנתה הקרן מתזרים מזומנים קבוע ויציב, בדמות 25% מכל כספי מס רכוש שנגבו (תקבולים לקרן בסך 250 מיליון שקל בשנה). מאחר שמס זה בוטל, כידוע, ממומנת הקרן כיום ממס הרכישה.
בתשובה לשאלתנו על יכולתה של הקרן להמשיך ולפצות את הנפגעים הרבים, אומר אליהו כי האבסורד הוא שככל שיש יותר פיגועים ונזקים כך יש פחות כסף לקרן. "מאחר ששוק הנדל"ן מושפע מהמצב הביטחוני וכמות העסקות בירידה, יש גם ירידה בתזרים המזומנים לקרן. ואולם, אין מה לדאוג ליכולתנו לפצות את הנפגעים. הקרן לא החלה את פעולתה היום והיא מיועדת למעשה לפיצוי במצב של מלחמה כוללת, בה היקף הנזקים יהיה גדול בהרבה. יש שחיקה, אבל לא יהיה גירעון".
ויש גם מי שמנסה "לתחמן"
נושא קצת יותר בעייתי עמו נאלצים אנשי מס רכוש להתמודד הוא זה של אותם בעלי עסקים המנסים להוציא קצת יותר ממה שמגיע להם באמת. סגן הנציב אליהו אומר כי גם היום הוא ואנשיו נתקלים במקרים כאלה, אך בהחלט לא מדובר בתופעה. "יש לנו את הטכניקות שלנו לעלות עליהם. אמנם ההנחיות שלנו לצוותים בשטח הן לגלות גמישות, להיות ליברליים ולא לדקדק בקוצו של יוד, אבל אנחנו בהחלט לא מתכוונים לבזבז כספי ציבור לשווא", הוא מסביר.
אליהו מספר גם, כי אנשי מס רכוש, כמו אנשי כוחות הביטחון מצויים בימים אלה בעומס כבד של עבודה. "לצערנו, המפגעים לא מתאמים איתנו את מועדי הפיגועים", הוא אומר ומוסיף שאנשיו רגילים לעומס. "האנשים מרגישים שהם משתתפים במערכה, למרות שהעבודה שלנו בהחלט לא קלה. במקרים לא מעטים אנחנו מגיעים לשטח כאשר האירוע לא הסתיים ורואים מראות קשים מאד. אבל הצוותים רואים את עבודתם כשליחות וכצורך השעה וממשיכים למרות הקשיים".