אדגר ברונפמן: בין סיגראם לישראל

אדגר ברונפמן נולד ב-1920 בארה"ב למשפחה יהודית אמידה. אביו, סם, עשה בתחילה חיל בעסקי המלונאות, אך כמה שנים לפני לידתו של אדגר החליט לעבור לתחום המשקאות.

שנה לפני יציאתו של אדגר לאוויר העולם נכנסו בארה"ב לתוקף "חוקי היובש" שאסרו ייצור והפצה של משקאות אלכוהוליים. מדיניות זו נכשלה, בין היתר, גם בשל פעילותה של משפחת ברונפמן – בשנות ה"יובש" הייתה המשפחה אחת המבריחות הגדולות של משקאות אלכוהוליים מקנדה לארה"ב. בסופו של דבר, כשחוקי היובש בוטלו, מעמדם של הברונפמנים היה כבר מבוסס כיצרני השכר מהגדולים בצפון אמריקה. בינתיים קיבל העסק את השם "סיגראם", כשב-1928 רכש סם ברונפמן את מזקקת ג`וזף סיגראם.

אדגר, שלקח את האחריות על העסק ב-1957, העביר חלק ניכר מהפעילות מקנדה לארה"ב, והרחיב את תחומי העיסוק של החברה. אחיו, צ`ארלס ברונפמן, נשאר במונטריאול כדי לנהל את עסקי המשפחה שנותרו בקנדה. על הזמן הרב שהשקיע בעסקים במהלך חייו אמר פעם אדגר: "לא הייתי צריך לעבוד יום אחד בחיי. אבא סידר לי קרן על שמי, אבל עבדתי מאז שאני זוכר את עצמי. סיגראם היא חלק מדמי".

ולמרות ההצהרה הזו, בסופו של דבר החליט ברונפמן להאט את הקצב, ולהעביר את עסקיו לאחריות השוטפת של הדור הבא. במחצית הראשונה של שנות ה-90 העביר את הניהול הפעיל של סיגראם לבנו, אדגר ג`וניור. ההחלטה גרמה למתח רב במשפחה. הבחירה באדגר הצעיר הפתיעה, לא רק בגלל הדילוג על האח הבכור במשפחה, סם, אלא גם בגלל הקריירה הלא מוצלחת שניהל האח הצעיר כמפיק בהוליווד. ברונפמן האב הסביר את ההחלטה בלי הרבה בעיות: "בזמנו היה לי קשה לעשות זאת. לסם פשוט לא היה הטמפרמנט של אדגר, שמבין את כל הקשיים אבל אוהב את העבודה למרות הכל. הוא אחד שמנצל יותר את הפוטנציאל שלו, כמו אבא שלו וסבא שלו. אם לא היה לי את אדגר, הייתי מחפש מישהו מחוץ לעבודה". המנהל החדש, בכל מקרה, לא רק שהשתלט על ניהול החברה, אלא כיוון אותה לאפיק חדש של השקעות בתחום הבידור.

חייו האישיים של אדגר לא פחות מעניינים מהקריירה העסקית שלו. מאשתו הראשונה התגרש לאחר 20 שנות נישואין. את נישואיו השניים ביטל תוך שימוש בסיוע ביהמ"ש, לאחר שלטענתו אשתו החדשה בגדה בו כבר בליל הכלולות שלהם. לאחר מכן התחתן שוב, התגרש, ושוב התחתן עם אותה אשה, ומאוחר יותר התחתן עם אשה נוספת. בסך הכל נולדו לאדגר ממערכות אלו שבעה ילדים מנשים שונות.

היבט חשוב נוסף שאי אפשר בלעדיו כשמדברים על אדגר ברונפמן הוא פעילותו הציבורית. כבר כמעט 20 שנה, מפברואר 1981, הוא משמש כנשיא הקונגרס היהודי העולמי. הוא נכנס לתפקיד כשהארגון איבד כמעט את כל חשיבותו, ותוך זמן לא רב הצליח להפוך אותו, כמו גם את העומד בראשו, לבעל חשיבות ומעמד מהחשובים בארה"ב. ברונפמן השתמש בתוארו בכדי להלחם עבור כמעט כל מטרה שבעיניו שירתה את העם היהודי. דוגמאות לכך לא קשה למצוא – החל מחשיפת עברו הנאצי של הנשיא האוסטרי קורט וולדהיים, וכלה בעשרות הפגישות שערך עם ראשי הגוש המזרחי בשנות ה- 80 במטרה להקל על חיי היהודים החיים במדינות הגוש, כמו גם להכשרת הקרקע בפני חידוש היחסים הדיפלומטיים בינן לבין ישראל. מנכ"ל הקונגרס היהודי, ישראל זינגר, אמר בשעתו כי בלי ברונפמן לא היה נרשם כל הישג לארגון. "רק השם שלו פותח לנו את כל הדלתות", אמר זינגר.

ואולם, לא כל ההנהגה היהודית בארה"ב מעריכה את ברונפמן ואת פועלו. כאשר ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, רצה לראותו כיו"ר ועדת הנשיאים התעוררה התנגדות גדולה והרעיון נפל. ההתנגדות נבעה מן העובדה, שחלק גדול מן היהודים המשפיעים בארה"ב חושבים שברונפמן ריכז בידיו ממילא עוצמה גדולה מדי.

ברונפמן לא רק פעיל בשדולות למען ישראל, אלא גם נותן מכספו ותורם למען מוסדות שונים בארץ, כמו גם למפלגות ולפוליטיקאים. בכל הקשור לתרומות לפוליטיקאים, הסכומים המשמעותיים שהוציא ברונפמן למטרה זו היו דווקא בארה"ב ולא בישראל, כאשר תרומותיו לשתי המפלגות הגדולות שם הסתכמו במאות אלפי דולרים. בישראל, בכל מקרה, ידוע ברונפמן בקרבתו לצד השמאלי של המפה הפוליטית.

כבר מספר שנים שברונפמן מקדיש מזמנו למען העלאת חשיבותה של המסורת היהודית. הוא עצמו החל בשלב מסוים לשמור על מטבח כשר ולהקפיד לערוך קידוש. בעיניו, החזרה למסורת היא הדרך היחידה להציל את הקהילה היהודית מהכחדה תוך שנים, בעקבות נשואי יהודים עם שאינם יהודים. "חייבים לעשות משהו", אמר ברונפמן בראיון לעיתונות ב-1996, "אם זה יימשך בקצב הנוכחי – אנחנו ניעלם".