מסלולי טיולים בהרים
אזור ההר במרכז סיני עתיר פסגות יפהפיות, בוסתנים נעלמים, וקרוב יותר לשמים. הבדואים חמים יותר וישרים יותר והתחושה - תסלחו לי - רוחנית יותר"
| הר משה וסנטה קתרינה |  | כפר מילגה | | מסלולים | | |
תיאוריות סוציולוגיות פשטניות נוהגות להבחין בין "אנשי ההר" ו"אנשי החוף". הראשונים, בדרך-כלל קשוחים, מסתגרים, חשדנים וגרומים. האחרונים - סימפתיים, מתיידדים בקלות, נהנתנים ושמנמנים. החוף הוא מנוחה ושיחה חמה בין אנשים, ההר הוא מאבק בפגעי הטבע ובבדידות.
גם בסיני, ההבחנה בין הר לים ברורה ותקפה, אבל אופיה אחר. בחוף יש אכן שלווה וידידות, אבל הרבה מסחרה והעמדת פנים האופיינית לאזורי תיירות - המשא ומתן המניפולטיבי הידוע בין נותני שירותים למי שמשלמים עבורם. אנשי ההרים מתקיימים גם הם בעיקר מתיירות, אבל יש להם עוד מקורות פרנסה - עדרים ובוסתנים - והם באמת מקומיים ולא שכירים ממצרים שבאים לסיני לעבוד. ככאלה, הבדואים של ההר דווקא יותר חמים, יותר ישרים, פחות מתבקששים, וגם אוכלוסיית המטופלים שלהם קצת שונה: אנשים שאוהבים ללכת, לגלות פינות חמד, קבוצות קטנות ומגובשות, או בודדים שנעים, בדרך-כלל, להיתקל בהם בבריכה, בצל בוסתן סמוי מן העין.
גם הנוף עושה את ההבדל: אזור ההר הגבוה במרכז סיני עתיר פסגות יפהפיות, בוסתנים נעלמים, וקרוב יותר - תסלחו לי על ההתפייטות - לשמים. יש כאן באמת איזו תחושה רוחנית שאיננה בחוף. ההתבודדות כאן אחרת, וקל מאוד להבין למה דווקא באזור הזה עבר העם היהודי את החוויה הרוחנית העמוקה ביותר שלו - מתן תורה (אם זה באמת היה שם, וגם על כך הדעות חלוקות).
פורסם לראשונה 14/04/2002 16:07
הר משה וסנטה קתרינה
מי שרוצה לטייל בהר הגבוה - שישריין יום אחד לפחות. אבל כמו שבחוף לוקח לפחות יום שלם להתחיל להתרגל לקצב ולרוח של סיני, כך גם בהר - עדיף כמה שיותר, אפילו בפעם הראשונה.
איך מגיעים: כ-35 קילומטרים דרומה מנואיבה, בדרך לדהב, מתפצל הכביש ימינה לסנטה קתרינה. מכאן, עוד 85 קילומטרים, על כביש אדמדם, בנוף הררי שמנתק מיד מאווירת הסתלבט וגרירת הרגליים של החוף, אל הפסגות הגבוהות של סיני. הנוף באמת - ובמקרה הזה באמת אי אפשר בלי מה שנשמע כמו קלישאה - עוצר נשימה.
כדאי לעצור בדרך: בבקעות החוגגים, ליד אתר הנוואמיס, ליד סלע הכתובות. ואם אין לכם גזייה משלכם, לאורך הכביש, בצל הצוקים שבצד הדרך, יש סוכות של בדואים שישמחו לארח אתכם, וגם יציעו טיול גמלים קצר בסביבה. כעשרה ק"מ לפני סנטה מחסום דרכים: ימינה לתעלה ולקהיר, שמאלה אל ההר.
הסיור הקלאסי והקצר באזור הוא להר משה ולמנזר סנטה קתרינה. בבוקר, בכניסה למנזר, כבר מחכים האוטובוסים לקבוצות התיירים היורדים בשעה זו מההר. הדיל של אלה כולל, בדרך-כלל, הגעה בערב, לינה חטופה, ב-2:00 לפנות בוקר מעירים אותם, ב-3:00 לפנות בוקר הם עולים על גמל (כ-60 לירות לגמל), שמעלה אותם עד סמוך לפסגת הר משה.
זה מאורגן כך שבשעת הזריחה, עייפים ומיוזעים, הם מתרגשים על פסגת ההר, ואחר-כך יורדים ממנו בדרך שכוללת מאות מדרגות סלע אל המנזר שמתחת. זה מסלול יפה, מרגש, בעיקר הירידה מההר, אבל יש בהרים מקומות מרגשים לא פחות, ואני לא ממש מת על המנזר החבוי בין ההרים. היחס לישראלים לא אוהד במיוחד, המקום תיירותי מדי לטעמי. צריך לקחת בחשבון את שעות הפתיחה המצומצמות של המנזר: מ-9:00 בבוקר עד 12:00.
חזור למעלה
כפר מילגה
הכפר הסמוך למנזר ממוקם בבקעת א-רבה. שם, על פי המסורת, חיכו בני ישראל למשה, שם הקימו את עגל הזהב. לכפר קוראים מילגה, ותושביו, בני שבט הג'בליה, דוברים עברית טובה בדרך-כלל וזוכרים לטוב את ימי השלטון הישראלי בסיני.
בקצה הכפר נמצא משרדו של שיח' מוסה. כל ילד יראה לכם אותו, ומי שרוצה סיור אחר בהרים – צריך לפנות אליו.
חזור למעלהלפי התקנות המצריות, אין לטייל בהרים ללא מדריך מקומי. ושיח' מוסה הוא בעל הבית על כל העניין הזה. הוא סדרן העבודה של המדריכים, הוא גובה את הכסף, על פיו יישק דבר. השיח' הוא גבר צעיר, ממולח, דובר עברית שוטפת, הוא מחבב את המטיילים הישראלים, וכמוהו גם רוב תושבי הכפר.
אגב, במילה "מדריך" (דליל, בערבית), אל תצפו למדריך לידיעת הארץ - זה יכול להיות גם נער בן 15 שתקן, אבל הוא מכיר את השבילים והוא ידאג שלא תתברברו. אם הוא נחמד ואתם נחמדים, הוא גם מספר סיפורים. בלילה הוא אופה לכם פיתות על הטאבון, מכין לכם מדורה וישן אתכם או עוזב אתכם לנפשכם. הוא מוצא לכם את מקום הלינה. לפעמים תפגשו שם קבוצה קטנה אחרת, ונעים להתחבר.
כמה זה עולה יום טיול קומפלט בהרים עולה 20 דולר לאדם. 'קומפלט' פירושו הכול: התשלום לדליל, התשלום לשיח', גמל שסוחב לכם את הציוד, אוכל לכל היום, עץ למדורה, מזרונים קלים ללינה בלילה. את שקי השינה אתם מביאים אתכם.
אם אתם דואגים לעצמכם לאוכל, העסק הולך לפי הפירוט הבא: משלמים סכום חד-פעמי של 50 לירות לשיח', משלמים 50 לירות ליום לדליל, משלמים 50 לירות לכל גמל. ככל שהקבוצה יותר גדלה, אם כן, המחיר יותר זול.
עם השיח' סוגרים על המסלול: הוא מציע מגוון של מסלולים, מיום אחד ועד עשרה ימים. לוקח בחשבון היכן תלונו (בבוסתנים בהרים, לעתים ליד בריכה, תמורת שתי לירות לגולגולת לבעל הבוסתן שגם יעשה לכם תה), מארגן את המסלול, כך שבשעות החום תנוחו בצל (חובה, הוא אומר), ולוקח בחשבון גיל, כושר ומצב משפחתי.
השיח' גם מארגן לינה: ליד המשרד שלו הוא הכשיר מתחם שבו אפשר להקים אוהלים, יש לו שלושה חדרי אבן שאפשר ללון בהם, יש מים ומטבח לשימוש עצמי. הכול תמורת עשר לירות לראש.
הטל' של שיח' מוסה: 470457 - 69 - 20, סלולרי - 13575 - 64 - 010, ויש לו גם פקס: 470042 - 069. אפשר להתקשר מהארץ, וכל כמה שזה לא ייאמן - הכול דופק כמו שעון.
במרכז הכפר מילגה יש שורה של חנויות מכולת שאפשר להשיג בהן הכול, מסרטי צילום וטמפונים, ועד גבינות דניות ופול בקופסה. קונים מה שרוצים ונשמעים גם להמלצות של הדליל: הוא יגיד לכם כמה קמח, סוכר ומלח הוא צריך כדי להכין לכם פיתות בערב, וזה מה שתעשו.
האזור של סנטה הוא לא אזור לגסטרונומים. במרכז הכפר יש שתי מסעדות, האורז והצ'יפס סבירים, אבל בקשר לבשר ראוי לבדוק ולא להתפתות. פיתות טריות ודי תפלות נאפות במאפייה מקומית סמוכה. בהר חיים בעיקר על שימורים. היצע הירקות והפירות דל עד עגום. אם לנים בשטח, אפשר לקנות משמשים ושזיפים טעימים וזולים מבעלי הבוסתנים.
מסלולים
מסלול בן יום
1. עולים מהכפר בנקב אבו ג'יפה (כשמו כן הוא: עלייה די קשה אבל הכרחית), ואדי שג (בוסתנים, משמשים, בריכת מים, ואדי טאלה. חמש-שש שעות הליכה "בזולה" כפי שאומר השיח'. 2. ואדי אל ארבעין, ראס צפצפה וחזרה - שמונה שעות. 3. ואדי טלע וואדי שאג.
חזור למעלהמסלול בן יומיים אבו ג'יפה, ואדי שאג, לינה בואדי זוותין, ג'בל עבאס באשא, חזרה דרך ואדי שאג. שמונה שעות הליכה, אפשר לצאת אחר הצהריים, כשקריר, לחזור למחרת בצהריים.
מסלול בן שלושה ימים אבו ג'יפה, ג'בל עבאס באשה, לינה בתחתית הג'בל, גולת אל אזרק (בריכה מטמטמת בלב ההרים, מים בצבע טורקיז) לנים בוואדי תניה, חוזרים. הזריחה מעבאס בשה יפה יותר מזו שעל הר משה.
מסלול בן ארבעה ימים זה המסלול לשער העולם. שיאו הוא ג'בל באב (שער), ושער העולם הזה הוא סוף העולם. אבו ג'יפה, ואדי שאג, ג'בל קשוב, פארש רומנה, גולת אל אזרק, ואדי תניה, עבאס באשה, ואדי שאג וחזרה דרך ואדי טלע.
לרבים מאיתנו השמות אינם אומרים כלום. כל המסלולים מבוססים על קומבינציות רבות מספור שאפשר לעשות בין פסגות ההרים, הבריכות הנסתרות, הוואדיות והבוסתנים. קחו כמה שנים, תתחילו לבקר בעקביות, תגלו מה המקום החביב עליכם. בכל מקרה, לראות באמצע ההרים שני ברושים זקופים, עץ שקד לידם, ובריכת שחייה קטנה לא רחוק אחרי שעתיים של זיעה - שווה.
לפנייה לכתב/ת 
סנטה קתרינה. לא אזור לגסטרונומים
צילום: צבי גילת
בכפר מילגה זוכרים לטוב את ימי השלטון הישראלי בסיני
צילום: צבי גילת
קל להבין למה דווקא באזור הזה עבר העם היהודי את החוויה הרוחנית העמוקה ביותר שלו - מתן תורה
פרסום שימושי
מומלצים
