שתף קטע נבחר

מלווה חובה - מי ירוויח, מי יפסיד

ההפרש בין ריבית השוק לבין הריבית הנחותה של מלווה החובה הוא למעשה מס נוסף, שהסובלים העיקריים ממנו יהיו מאות אלפי שכירים, וגם עצמאים, בעיקר מהשכבות הפחות חזקות בחברה; שיעור המלווה יוטל על שכר הברוטו, בלי להתחשב בהוצאות של מקבל השכר; מתברר עוד כי מלווה החובה כלל לא יקטין את הגירעון בתקציב. ומי יממן את המנגנון שיוקם לצורך גביית המלווה?

נטית הלב של הדרג הפוליטי להחליף חלק מהקיצוץ הנדרש בתקציב במלווה חובה, עלולה להתגלות כטעות אומללה שתפגע במאות אלפי שכירים. כך מזהירים היום (ד') גורמים כלכליים בכירים, המכירים מקרוב את ההיסטוריה של מלוות החובה בישראל.

מלווה החובה, כשמו כן הוא – הלוואה חד-פעמית, ולא מס קבוע. לכן, אם הממשלה רוצה לממן את הגירעון בתקציבה באמצעות הלוואה, היא יכולה לעשות זאת בכלים הרגילים העומדים לרשותה – הנפקת אגרות חוב בשוק החופשי.

היתרון של מלווה החובה, מבחינת הממשלה, הוא שמלווה כזה יאפשר לה לגייס כמה מיליארדי שקלים בריבית נמוכה יותר מריבית השוק, שאת פרעונה ניתן יהיה גם לפרוש על פני פרקי זמן ארוכים יותר.

 

מסכת האבסורדים

 

ההפרש בין ריבית השוק לבין הריבית הנחותה של מלווה החובה הוא למעשה מס נוסף, שהסובלים העיקריים ממנו יהיו מאות אלפי שכירים, וגם עצמאים, בעיקר מהשכבות הפחות חזקות בחברה.

אדם מבוסס, שיש לו כסף פנוי, יכול היום לרכוש אגרת חוב ממשלתית (להלוות כסף לממשלה) צמודה למדד בריבית של 4.5%. אדם לא מבוסס, שאין לו כסף פנוי, ייאלץ, אם תוכנית מלווה החובה אכן תאושר, להלוות כסף לממשלה בריבית נמוכה יותר, נניח של 3%.

עיוות נוסף הכרוך במלווה החובה: שיעור המלווה יוטל על שכר הברוטו, בלי להתחשב בהוצאות של מקבל השכר. מצב זה ייצור את המציאות הבלתי נסבלת הבאה: כל מי שיש לו משכנתא, למשל (כמעט כל אזרחי המדינה) יהיה מצד אחד לווה (של משכנתא, נניח בריבית של 6%) ומצד שני גם מלווה (לממשלה, ובריבית נמוכה בהרבה, של משהו כמו 3%).

אבל גם בזה לא תמה מסכת האבסורדים. האבסורד הגדול מכל הוא שעל פי כל הכללים, מלווה החובה כלל לא יקטין את הגירעון בתקציב. הלוואה, בניגוד למס, אינה מצמצמת את הגירעון (שהוא הפער בין הכנסות והוצאות הממשלה), אלא משמשת למה שנקרא "מימון הגירעון".

במקרה כזה, הממשלה גם תיצור עיוות חברתי קשה וגם לא תפתור את הבעיה הקשה של הגירעון התקציבי.

 

מערך תפעול אדיר

 

בעיה נוספת: גביית מלווה חובה מחייבת הקמת מערך תפעול אדיר, שגם עולה כסף רב וגם כרוך באין ספור עיוותים נוספים.

בשני העשורים האחרונים השקיע בנק ישראל, האחראי על גביית מלוות המדינה והחזרת הכספים לאזרחים, מיליוני שקלים באיתור הזכאים השונים. בתקופת שיא פעילותו, מנה מינהל מלוות המדינה בבנק ישראל כ- 270 עובדים. כיום מונה המינהל כ- 50 עובדים בלבד, שרק כ- 20 מהם עוסקים בטיפול במלוות החובה.

החזרת מלווה החובה, שנוסה בפעם האחרונה לפני 20 שנה, תחזיר לכן את הסומק ללחיי חסידי הביורוקרטיה והמנגנונים המנופחים, אבל במקביל תיצור, כאמור, עיוות חברתי שאיתו ייאלצו להתמודד כבר הממשלות הבאות.

 

 

 

פורסם לראשונה

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שוב יפגע האזרח הקטן
שוב יפגע האזרח הקטן
מומלצים