תרופות בלי הכרה: מרשם לסכנה
17 רוקחים בבתי-מרקחת שונים קיבלו מלקוחות מרשמים ובהם שתי תרופות, שבנטילתן בו-זמנית יש בעיה או אף סכנה בריאותית; רק שני רוקחים שאלו שאלות, נתנו הנחיות או הזהירו את האזהרות המתבקשות; היתר מכרו את התרופות ללא שאלות או הנחיות; בארה"ב רוקחים מחויבים על-פי חוק לתת ללקוחות ייעוץ ולהזהיר בעת הצורך; בישראל, מתברר, מתפקדים רבים מהרוקחים כזבנים ולא יותר; בדיקת המרכז למחקרים צרכניים
בימים אלה מתנהלת מלחמה גדולה על הוצאת התרופות ללא מרשם ממקומן המסורתי, מאחורי דלפקי הרוקחים בבתי-המרקחת (כשרק הרוקח רשאי להגיש אותן ללקוח), למכירה חופשית על המדפים ואולי גם מחוץ לבתי-המרקחת, ואפילו על מדפי הסופרמרקטים. משרד הבריאות אמור להנפיק עד 1 ביוני הנחיות אילו תרופות ניתן יהיה להוציא, ואיפה יהיה
מותר למכור אותן. הרוקחים וארגון תלם, המאגד את יצרני התרופות ללא מרשם, לוחצים להשאיר, לפחות בשלב ראשון, את מכירת התרופות ללא מרשם על המדפים בבתי-המרקחת בלבד. הטענה: הצרכנים הישראליים לא מורגלים במכירת תרופות באופן זה, לא מודעים ולא נוהגים לקרוא את העלונים המצורפים לאריזות התרופות, ועדיין זקוקים לייעוץ ולתיווך המקצועי של הרוקחים.
ואולם בדיקה שלנו מעמידה בסימן שאלה את ערכו של התיווך הזה של הרוקחים בנוגע למכירת תרופות בכלל, לאו דווקא תרופות ללא מרשם. בסיוע ייעוץ מקצועי של רוקח הרכבנו ארבעה זוגות של תרופות מרשם, שנטילתן במקביל כרוכה בבעיה (למשל, החלשת האפקט של אחת התרופות) או אף מסוכנת לבריאות. רוקח מקצועי שמקבל מרשם ובו צמד תרופות כזה אמור לשים לב, לברר ולהזהיר או להנחות כנדרש. במהלך חודש מארס נכנסו סוקרים של המרכז למחקרים צרכניים, בראשות דוד עידן, ל-17 בתי-מרקחת עם מרשם המכיל אחד מזוגות התרופות הנ"ל, ורכשו אותו. בין בתי-המרקחת היו גם פרטיים, גם סניפים של קופות-חולים, וגם בתי-מרקחת של רשתות הפארם.
רק בשני בתי-מרקחת מתוך ה-17 שאלו הרוקחים שאלות והזהירו את האזהרות המתבקשות בקשר לנטילת צמדי-התרופות הבעייתיים שבמרשם. בשמונה בתי-מרקחת מכרו ללא היסוס שלושה זוגות תרופות שלקיחתן יחד היא בעייתית ודורשת הנחיות מיוחדות. חמור מזה: בשבעה בתי-מרקחת מכרו בלי להניד עפעף שתי תרופות שלקיחתן יחד עלולה להיות מסוכנת, ובמקרים של שימוש לאורך זמן - אף קטלנית. רק רוקח אחד הרים גבה, שאל ואף העיר בכתב על הסיכון.
בנוסף, רוב הרוקחים אפילו לא סיפקו לסוקרים הנחיות איך ומתי לקחת את התרופות.
דוד עידן, מנכ"ל המרכז למחקרים צרכניים: נקודת המוצא שלנו היתה שהרוקחים בבתי-המרקחת אינם מוכרי תרופות, כמו שירקן מוכר ירקות, אלא הם יועצים מומחים, ועל כן תפקידם להתריע ולהזהיר. זה לא מה שקרה.
ביותר מדי בתי-מרקחת עובדים רוקחים כמו זבנים בסרט נע, מודה הרוקח הווארד רייס, לשעבר יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל והיום חבר ההנהלה. בחלק מהמקרים כי הם מתוגמלים בבונוסים על-פי כמות המרשמים שימכרו, ובחלק אחר כי הם גם מוכרים משחת שיניים וגרביים, ואיך יהיה להם זמן להתעניין בתרופות?
הסכנה הכרוכה בנטילת תרופות הסותרות זו את זו היא אחד מכאבי הראש הגדולים של הרפואה המודרנית, והיא נמצאת בקו עלייה. ככל שהאוכלוסיה מאריכה ימים, עולה מספרם של הסובלים ממחלות כרוניות הנוטלים תרופות דרך קבע, וחשופים לסיכון של השפעות בין-תרופתיות שליליות. אבל גם אנטיביוטיקה, שלוקחים בכל גיל, עשויה לאבד את יעילותה אם היא נלקחת עם תרופות סותרות.
2,500-2,000 איש מתים מדי שנה בישראל בגלל אי שימוש נכון בתרופות, כולל תרופות סותרות, מעריך רייס.
במחצית מהתרופות שאנשים לוקחים, הם אינם יודעים איך לקחת אותן. בארה"ב, הנחשבת למדינה המפותחת ביותר בפיקוח על התפקוד המקצועי של רוקחים, העלה מחקר שנערך בשנים 1996-97 כי 112 אלף אנשים מתים מדי שנה בגלל שימוש לא נכון בתרופות ותרופות סותרות. למשק האמריקני נגרמים עקב כך הפסדים של 72 מיליארדי דולרים בשנה.
לפני שנה חזרו על הבדיקה: מספר המתים לא ירד, רק העלויות התבררו כגבוהות אף יותר - 170 מיליארד דולר בשנה.
עלות זו נובעת מימי אשפוז מיותרים, אובדן ימי עבודה וביקורים נוספים אצל רופאים. בארה"ב אכן ממליצים לצרכנים לבחור את הרוקחים שלהם לא פחות בקפידה מכפי שהם בוחרים את רופאיהם.
על-פי דעתו המקצועית של רייס, אסור למכור לפציינט תרופת מרשם בלי לברר קודם-כול האם הוא נוטל תרופות נוספות, ומהן. עלוני ההסבר המצורפים לאריזות התרופות אינם צריכים לפטור את הרוקחים מחובתם זו. חלק נכבד מהצרכנים איננו קורא את העלונים, ולא במקרה: לרוב אלה עלונים בלתי ידידותיים, המנוסחים בצורה מסורבלת, בשפה גבוהה, ומשובצים ביטויים ומונחים מקצועיים לא מוכרים. כמה צרכנים שאינם בוגרי בית-הספר לרוקחות או לרפואה מבינים מה פירוש פעילות רפואית: עיכוב הצמתת טסיות דם? (ובשפה של בני אדם - עיכוב קרישת דם). ומה על האוכלוסיה הגדולה של אנשים שאינם קוראים בשטף עברית, אנגלית או ערבית, שפות העלונים?
יתרה מזאת, יש מקרים שבהם גם קוראי עברית שוטפת ומקצוענים לא יוכלו לקרוא את העלונים: בקופת-חולים כללית, למשל, מכרו לסוקרת את התרופה ציפרוגיס בתוך שקית של הקופה, עם אזהרות כלליות שמתאימות לכלל התרופות, וללא הוראות המתייחסות לתרופה הספציפית. בקופת-חולים מכבי מכרו את התרופה פוסיד אפילו בלי נייר אזהרות, אלא בשקית של בית-המרקחת בלבד.
תוצאות הבדיקה שערכנו: