איך מחזירים את החיים למרכז העיר?

מצבן של החנויות במרכזי הערים עגום למדי: הקונים מדירים רגליהם, גם בגלל אובדן האטרקטיביות והתחרות הקשה עם מרכזי המסחר והקניונים מחוץ ובתוך הערים וגם בגלל אירועי הביטחון והחשש מפיגועים. עסקים רבים נסגרו, או עומדים על סף סגירה. גם הפחתת מחירי השכירות אינה מועילה במיוחד. העיריות אינן מסייעות, בגלל מצוקות תקציביות כרוניות, וגם בשל חוסר הבנה לצרכי המגזר הזה. המדיניות הממשלתית דווקא דוגלת בשיקום רחובות ראשיים בערים, כחלק מקידום פרויקטים של התחדשות עירונית, אחד הדגלים והיעדים של משרד השיכון. משום כך תבע שר השיכון, נתן שרנסקי, כי במיזמים של פינוי ובינוי (הריסת בניינים ותיקים ובניית חדשים במקומם), יכללו גם שטחי מסחר, ולא רק שכונות מגורים. שרנסקי ביקש, אולם בפועל הדברים מתנהלים בעצלתייים. היוזמות המקומיות הן תמיד בידי העיריות. "תפקיד משרדי הממשלה הוא רק לסייע במימון תוכניות בינוי והקלות במיסוי", אומרים במשרד השיכון.

העיריות יכולות לסייע

שיקום רחובות הערים צריך להיות מבצע בפני עצמו, ולא בהכרח חלק מפרויקטים של פינוי ובינוי, אומר שמאי המקרקעין אהרון בוץ, מ"מ יו"ר לשכת השמאים. העיריות יכולות לסייע באמצעות תוכניות מוגדרות, שיכללו בין היתר, תוספת מקומות חנייה לאורך הרחובות, הפיכת רחובות לחד-סיטריים, שיפוץ מדרכות, החלפת עמודי תאורה, הצבת פסלים, התקנת שלטי ניאון וכדומה".

לשכת שמאי המקרקעין קיימה לא מכבר יום עיון בנושא. המומחים הגיעו למסקנה, כי פרק הזמן המירבי הדרוש לשינוי ושיקום רחוב חנויות הוא שנה עד שנה וחצי בלבד. בפרק זמן זה יכולה עירייה להשקיע במגוון פעולות יסודיות, החל מהורדת קווי החשמל והטלפון אל מתחת לאדמה, ועד לשיפוץ כל הבתים המוזנחים.

ההמלצה המרכזית ביום העיון היתה שיש להעניק הנחות בארנונה לבעלי חנויות, בתמורה להשתתפותם ותרומתם בתקציבי השיפוץ, על-פי מפתח שקוף והוגן שייקבע. וכן, להעמיד לרשות בעלי החנויות הלוואות ארוכות טווח ובריבית מסובסדת. ואולי ההמלצה החשובה ביותר נוגעת לשינוי תפיסה כולל שצריכות לאמץ העיריות במדיניות הארנונה: גובה המס יהיה מותנה בעתיד ברווחיות כל עסק, ולא כפונקציה של שטח החנות, כפי שנהוג כיום.

מדוע אם כן העיריות לא מרימות את הכפפה? מסתבר שגם עירייה המודעת לנושא ומעוניינת לפעול נכשלת במבחן התוצאה. לפני שנתיים הוכן בעיריית תל-אביב-יפו דו"ח מיוחד על הרחוב המרכזי, המפורסם ביותר במדינה - רחוב דיזנגוף. בדיזנגוף יש 7,716 עסקים, המשתרעים על 161.5 אלף מ"ר - מתוכם 7,830 מ"ר עומדים ריקים. כיכר דיזנגוף היא המקום עם השטח הבלתי מנוצל ביותר: בכיכר יש 121 עסקים על שטח כולל של 8,351 מ"ר, מתוכם 2,250 מ"ר (27%) אינם מנוצלים. חלומם של בעלי החנויות הוא שהרחוב יהפוך לשאנז-אליזה הפאריזאי או רחוב אוקספורד הלונדוני. בעלי החנויות התארגנו ופנו לעירייה ליזום תוכנית השקעות, שתחזיר את דיזנגוף להיות רחוב הדגל של ישראל. עד כה היו הרבה דיבורים, כותרות יפות בעיתונים ומעשים אין.

הנחה בארנונה בירושלים

לאחר שהקניונים ומרכזי הקניות הגדולים מחוץ ובשולי הערים גנבו את ההצגה מרחובות הקניות המסורתיים, הגיעו גם הפיגועים לרחובות המרכזיים.

בעקבות רצף של פעולות טרור במדרחוב בן-יהודה וברחוב יפו בירושלים, החליטה השבוע הממשלה, ביוזמת משרד השיכון, לאפשר הנחות בארנונה לחנויות במרכז ירושלים - עד לגובה של 50% מחיוב המס לשנת 2002. כמו כן, יוקצו 20 מיליון שקל לשיפור חזות מרכז העיר, ועוד 15 מיליון שקל למבצעי שיווק ואירועים. "להחזיר את החיים למרכז ירושלים - שווה כל מחיר", אומר מנכ"ל משרד השיכון, אבי מעוז.

השבוע התארגנה הפגנה של מאות בעלי חנויות בתל-אביב בדרישה להפחית את הארנונה. הם טוענים שחלה ירידה חדה בהיקף הפעילות. הם קראו לבעלי חנויות בעיר שלא להתייחס לחשבונות הארנונה שנשלחו אליהם. לטענתם, העירייה העלתה השנה האחרונה את הארנונה ב-22%-12% ואף ב-30% בחלק מהמקומות. לדבריהם, הדבר מגדיל את מצוקתם, ובשנה האחרונה נסגרו 45 אלף עסקים.

אבל הירידה באטרקטיביות של מרכזי הערים התחילה, כאמור, עוד לפני הפיגועים. הקניונים הממוזגים העמידו תחרות קשה. אך גם לכך יש פתרונות שנוסו בהצלחה בחו"ל, למשל, קיום אירועי בידור ופסטיבלים ויוזמות למבצעי מכירות משותפים.

מרכזי הערים בעולם פורחים, אומרת האדריכלית סופיה אלדור, מנהלת פרויקט התחדשות עירונית וראש אגף בינוי ערים במשרד השיכון. "בעבר היתה מגמת נהירה לערי הלוויין, אך כיום הצעירים רוצים יותר ויותר לגור דווקא במרכזי הערים ובשכונות ותיקות". הדור הצעיר מעדיף את מרכזי הערים בגלל הנגישות למרכזי בידור ותרבות, למסעדות ובתי קפה, למשרדים ומקומות תעסוקה. אך תהליך ההצערה דורש גם זריקת עידוד של הגורמים המתכננים, אומר אלברט רימי, מנכ"ל רשת התיווך סנצ'ורי-12.