ערב לגמרי אחר

"את הערב הזה רוני דניאל לא יאהב לראות", אומר אבישי מתיה, הוגה ומפיק "על החיים ועל המוות", מופע מיוחד לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל, שיתקיים הערב (יום א'), בשעה 22:00 , בתיאטרון תמונע בהשתתפותם של זמרים-יוצרים מוערכים לצד מוזיקאים מתחילים, משוררים ואנשי רוח. "זה לא בדיוק מופע מחאה", מסביר מתיה, "אלא ערב בו אנשים יכולים לבטא את הפחד, התקווה, והכאב שכולנו מרגישים או זקוקים לו מאז ליל הסדר האחרון".

"המופע", לדברי המארגנים, "הוא הצהרה אמנותית נגד אלימות, בעד אהבה, נגד ייאוש, בעד שלום, נגד המוות, בעד החיים", ובהתאם, רפרטואר הערב יכלול לא רק המנוני זיכרון נוגים ומקובלים, אלא שירים בעלי תכנים חתרניים יותר, כמו "לא צריך שתדליקו לי נר" של הקליק ו"משיח קרטון" של חמי רודנר, לצד הקראת שירים מאת רוני סומק, ליהי חנוך ואחרים. בנוסף לפסנתר והגיטרה המאפיינים את טקסי יום הזיכרון, ייעשה שימוש גם בכלים חשמליים. "אני גם מקווה שדווקא בערב הזה", מוסיף מתיה, "הקהל יוכל להתוודע ליצירה של אמנים מוכשרים בתחילת דרכם שטרם זכו לחשיפה, כמו אדם זילברמן, רועי הר-אבן, להקת אלג'יר ואחרים".

דני דותן, סולן הקליק לשעבר ואיש טלוויזיה בהווה, ישתתף במופע ואף יקריא שיר אהבה בשם "פיגוע המוני", אותו כתב לפני שלוש שנים, ושקיבל, לדבריו, רלוונטיות בתקופה הנוכחית: "אני רוצה למות איתך בפיגוע המוני/ להתערבב איתך בתוך האדמה/ אחרי שיאספו את הגופות/ לראות את המשפחה שלי מעל הקבר שלך/ ואת שלך מעל שלי/ אני רוצה לעלות איתך לשמיים/ כמו שני נביאים במרכבה עשויה נחושת וזהב/ להשקיף מלמעלה על השוטרים שממהרים ומזיעים/ על אנשי חסד של אמת/ אספני הציפורניים/ השדיים, השיניים/ חלקי האור והעיניים/ אני רוצה שיאסוף אותי עורב/ לא מישהו שצובר מצוות על חשבוני/ אני רוצה למות איתך בפיגוע המוני/ להתערבב איתך בתוך האדמה/ אחרי שיאספו את הגופות/ להיות חצי ממך/ חצי אני, רוצה למות איתך בפיגוע המוני".

- אתה באמת חושב שאמנים בכלל, ואמי פופ בפרט, יכולים להשפיע במשהו על הטירוף שאחז באזור?

דני דותן: "זו שאלה מאוד מורכבת. אני חושב שהפלסטינים והישראלים צריכים לחשוב אם הם רוצים להתערבב בתוך האדמה עם גופות מרוסקות. המחאה שלי היא לא נגד ממשלות. אני לא חושב שיש צודקים, אני רק חושב שיש המון טיפשים. החכמים הם אלה שאומרים שהכי נכון זה לחיות, והם צריכים להשמיע את הקול שלהם. אני לא יכול להצביע על אשמים יחידים, אני רק יכול להצביע על התופעה ולהגיד שחבל, יש מספיק אדמה ועצי זית לכולם. מאחר שכל המלחמות הן בשם דת, אני מציע שנניח את אלוהים בצד, אלוהים מסתדר לבד, הוא לא צריך אותנו. בסוף, מה שנשאר זה השירים והפסלים, במוזיאון לא ישימו את שרון וערפאת. אם מישהו עושה שיר אחד ממש טוב ומזכך, ומישהו אחר קורא אותו, אז הקסם עובד. יש המון כוח ליצירה של המין האנושי, אם יעשו את זה בלי אגו, בלי רצון להיות מפורסם, אז הוא בהחלט תורם לשינוי, אבל השינוי צריך לקרות בכל המרחב. צריכים שכולם יצטרפו. כך אני מקווה".

"חוויות שאני קרוב אליהן"

גם דן תורן ישתתף במופע עם השיר "אימפריות נופלות לאט". "זה שיר טוב ליום הזיכרון", מסביר תורן, "אני לא רואה אותו כשיר מחאה, אבל הוא מזכיר לי שטקסי יום הזיכרון המסורתיים בכיתה ד' לא גרמו לי להתקרב לרעיון, הם אפילו הצליחו להרחיק אותי. ואם אני מתעסק ביום הזיכרון אני רוצה להתקרב לזה דרך חוויות שאני קרוב אליהן. אני גם לא רואה בטקס הנוכחי כדבר יוצא דופן, אבל הוא מעניין, חשוב וזו הסיבה שאני עושה את זה".

"אני גם לא חושב ששירי פופ יכולים לעזור בהרגעת הטירוף", עונה תורן לשאלה הידועה, "אבל אמנים יכולים לעזור ולהופיע בחינם. קראתי את גיליון ה'רולינג סטון' על ה-11 בספטמבר, והאמנים שלהם טסו ממקום למקום להופיע ללא תשלום. וזה יפה. אם כי פה צריך קודם להתנדב למען האמן".

להלן רשימת האמנים והשירים שיופיעו הערב: אהוד בנאי - "ממשיך לנסוע"; חמי רודנר - "משיח קרטון"; אילן וירצברג - "לא יכולתי לעשות כלום"; יוסי בבליקי וחברים - "סוויטת יום העצמאות"; דני דותן, בלוז ראש פינה - Sometimes You Win; ורד קלפטר ויעל לוי - "חולות של זהב"; אדם זילברמן - "כותרת משבשת"; רוני סומק - "מרחוק נראות המצבות כלהקת חסידות"; מיקי שביב - "אלה הם"; ראלי צ'ופר - "חבל שאין לנו שקט"; מיקה קרני, תמי ענבר, יובל גורביץ' - "מיותרת"; דיקלה - "בוחרת להיות"; ליהי חנוך - "איך אני אגן עליו"; להקת אלג'יר - "פעמוני המאה"; דניאל סלומון - "בא מכאב"; רן עפרון - "הכל עובר"; דן תורן, ויקטוריה חנה ורע מוכיח, להקת יהושע - "טוב שבאת"; ורד הררי - "ועכשיו האור"; שלום גד - "כשהאהבה תבוא להציל אותך"; רועי הר-אבן - "רחמים"; יפעת בן דרור - "ימים טרופים"; אבישי מתיה - "בתו של האלוף המנוח". הערב יסתיים בשירת ההמנון "התקווה", שיבוצע על-ידי שלמה מזרחי, מלווה בגיטרה חשמלית.