כלב עם גרב שר ראפ לעת ערב

(15.4.02, 21:56) - יומני היקר שלום, הפעם ממש פישלתי. זוכר שאמרתי לך לפני כשבועיים, שדורון, העורך הנהדר והמתחשב שלי*, חילק לי מספר משחקים לביקורת בישיבת המערכת האחרונה? ובכן, בטח שכן. העניין הוא, שהייתי קצת עסוק בזמן האחרון. אתה יודע, צריך להשלים שעות שינה לקראת תקופת הבגרויות. בכל אופן, העניין הוא שאני צריך להגיש על אחד מהמשחקים האלה ביקורת מחר. תשמע, זה קצת קשה לכתוב ביקורת על כותר שבו לא שיחקת אפילו רגע אחד. אני מניח שאין ברירה ואני אהיה חייב לבחור אחד, ולשחק בו עד לשעות הקטנות של הלילה, ואז את מה שיישאר אני אעשה מחר לפני מועד הדד-ליין המאיים. אז איזה מהם נבחר? אמממ... יש פה משחק, שעל העטיפה שלו מצויר כלב עם כובע גרב. זה אפילו מתחרז, זה כנראה סימן מלמעלה. המשחק הנבחר הוא Parappa The Rapper 2.

(15.4.02, 21:59) - OK, הכנסתי את הדיסק לכונן והרצתי את המשחק. הספקתי עד עכשיו לראות את סרט הפתיחה. מסתבר, שהדמויות במשחק הן דו-ממדיות ומגוחכות לחלוטין. העולם שבו הן חיות הוא צבעוני להחריד, מה שבטח יעזור לי לשמור על עירנות בעוד מספר שעות. סרטון הפתיחה מגלה את קווי המתאר של העלילה כולה, כנראה. פאראפא, גיבור המשחק, שהוא בעצם אותו כלב עם כובע גרב, השתתף מתישהו בעבר בהגרלה כלשהי במזללה האהובה עליו. הוא זכה, ואז התברר לו שהפרס הוא אספקה לכל החיים של אטריות. לי אישית לא הייתה בעיה עם זה, אך מתברר שבשלב כלשהו העניין די נמאס על פאראפא הצעיר. לפי מה שאני הבנתי, המשבר הגיע כשחברתו של פאראפא, סאני, שהיא בעצם שמש עם פנים, הפתיעה אותו והכינה עבורו ארוחה ענקית, שמורכבת בעיקר מ... אטריות. זה היה הקש ששבר את גב הגמל, ובנקודה הזו הוא יוצא בריצה מהבית, מה שדי מבאס בדיעבד אותו ואת סאני החביבה. כנראה שהעניין די פגע בקשר ביניהם. בנות...

(15.4.02, 22:00) - אחלה, המשחק התחיל. מתברר שהוא נראה בדיוק כמו סרטון הפתיחה. הדמויות הן עדיין דו-ממדיות, צבעוניות וחמודות להפליא. העיר של פאראפא בנויה לפי אותו סגנון גרפי בדיוק. יומן, אני חייב לומר לך שלמרות שזה ברור שזוהי לא גרפיקה של קונסולה מהדור הבא, אני עדין אוהב את מה שאני רואה. הכל כל כך צבעוני, עד שזה פשוט משכר. אבל עזוב את הגרפיקה עכשיו. המשחק עצמו כבר התחיל. דמותו של פאראפא עומדת כעת על ציור סכמתי של בית העירייה, ויש לי אפשרות להזיזה רק למקום אחד, עליו רשומה הספרה אחת. כנראה שזהו השלב הראשון, בוא נבדוק את העניין.

(15.4.02, 22:04) - צדקתי, זהו באמת השלב הראשון של המשחק. מתברר שנפשם של פאראפא וחברו הדוב פי.ג'יי חשקה באיזה המבורגר טוב, אז הם קפצו למזללה המקומית. שם הם פוגשים את הבן של מנהל המקום האגדי, שנפטר לאחרונה, והוריש את העסק לבנו השמנמן. נראה לי חשוד הבחור הזה. בכל אופן, העלילה זוכה לתפנית מרעישה לאחר שהשניים מקבלים את הארוחה שלהם. הבשר בלחמנייה הופך בפתאומיות לאטריות. מוזר מאוד. מה שעוד יותר מוזר היא העובדה, שמתוך תמונתו, שתלויה על הקיר, יוצאת רוחו של בעל המסעדה האגדי. הרוח מזמינה את פאראפא למטבח, שם היא תעזור לו להכין כמה המבורגרים ללקוחות. דווקא מתאים לפאראפא החלוק, אולי מקצוע לעתיד לכלב עם כובע הגרב. בכל אופן, אני מקווה שעכשיו סוף סוף אני אפגוש כבר בקטע של משחקיות, ולא רק אצפה בסרט הזה, שבטח מתחרה על תואר העלילה הטיפשית ביותר בכל הזמנים.

(15.4.02, 22:06) - קטע המשחקיות הראשון, איזו התרגשות. איזה רדיו גדול קפץ משום מקום, והודיע לי בחגיגיות שזהו זמן האימון. למה לא. מתברר שהכותר כולו מבוסס על המשחק האגדי "המלך אמר". הרדיו התחיל לדקלם קטע של ראפ נחמד, ואני הייתי אמור לחזור אחריו. ואיך בדיוק הייתי אמור לעשות את זה? באמצעות השלט של ה-PS2 כמובן. על המסך מופיע מעין פס שכזה, שכולל בתוכו מספר נקודות מפתח עם ציורים של כפתורי השלט. המטרה במשחק היא פשוטה למדי: ברגע שפרצופו של פאראפא עובר מעל לסימן המבוקש, יש ללחוץ על הכפתור המתאים. אם תצליחו ללחוץ ברגע הנכון על הכפתור הנכון, אז פאראפא לא יזייף. לעומת זאת, אם תפספסו, או שתלחצו על כפתור אחר בכלל, אז פאראפא יעשה מעצמו צחוק. דווקא רעיון נחמד למדי, מעניין אם הוא יצליח לסחוב על גבו משחק שלם.

(15.4.02, 22:10) - אני חושב שאני מוכן, נמאס לי מהאימונים, אני חושב שהגיע הזמן לשיר ראפ עם הרוח. וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו. הרוח מתחילה בשיר שלה, בזמן שעל המסך יש די הרבה פעילות מצחיקה. כולם זזים, והרוח מתחילה להכין את ההמבורגרים, וכך עושה גם פאראפא. לאחר מספר שניות, מגיע התור שלי לחזור אחרי הרוח. אני חייב להודות, שנכון לרגעים הראשונים, זוהי לא משימה קשה במיוחד. בכל פס אני צריך ללחוץ על 2-3 כפתורים, כך שיש לי זמן לראות אותם באים, ואני לא ממש נלחץ. בכל זאת, אני רוצה לבדוק, למען הקוראים הנאמנים שלי כמובן, מה קורה בדיוק כאשר אני באמת מזייף. מתברר, שיש מד בפינה התחתונה של המסך, שמראה לי בדיוק מה הוא מצבי. אם אני ממש מפשל, אז המד, שמכיל בתחילה את המילה "טוב", מתחלף ל-"רע". הרוח הודיעה לי כשזה קרה. המוזיקה גם התחלפה כתוצאה מכך, היא נהייתה קצבית יותר. בכל אופן, לאחר שהמשכתי לזייף המד התחלף לנורא, ואז המסך גם התחיל להתמלא באטריות (מה יש להם עם אטריות לכל הרוחות?). המוזיקה שוב התחלפה לאחר מכן. מסתבר שיותר גרוע מ-"נורא" אין, כך שלאחר מכן השחקן מחויב להתחיל את השיר מהתחלה. דווקא לא עונש כזה גדול, הרוח יודעת לעשות ראפ. לא משהו ברמה מסחרית, אך מדי פעם יש כמה הברקות, למרות שהנושא לא הכי אטרקטיבי בעולם, הכנת המבורגרים כאמור (לדוגמא, גשו לאתר).

(15.4.02, 22:40) - יו, יו, יומני היקר אני רא, רא, ראפר מהשורה. בחצי השעה האחרונה סיימתי כשלושה שלבים במשחק המדליק הזה. אני לא רוצה להרוס לך את העלילה, למקרה שתרצה לשחק במשחק מתישהו (אחרי הכל, אתה יומן מוכשר מאוד), אבל אני כן יכול לומר שהיא סובבת סביב מזימה נוראית מצד ארגון רשע, שזומם להפוך את כל המאכלים בעולם לאטריות. עדין אין לי מושג למה אטריות, אך זה מסקרן. בכל אופן פאראפא, אביו, שהוא ממציא נודע, חבריו והצבא של העיר לא מוכנים לעמוד בשקט לנוכח האיום הזה, ומתחילים לחשוב על דרך לעצור את הארגון המרושע, שבראשו עומד איש מסתורי. גם גיליתי מספר דברים חדשים. מתברר, שאחרי שהשחקן מסיים שלב כלשהו, אז הוא יכול לחזור אליו שוב כדי לשפר את התוצאה, הנמדדת לפי הישגי השירה שלו. כמו-כן, כל שלב שהשחקן מסיים מציע גם אפשרות למשחק כנגד חבר. המולטיפלייר הזה פשוט למדי, ומכיל אפשרות לשני שחקנים אנושיים להתחרות זה בזה בתחרות ראפ. אני מקווה שמחר אני אקפוץ למישהו ואבדוק אם העניין כיפי, כמו שהוא נראה.

(15.4.02, 23:25) - יומן, יש גבול לכל תעלול. כבר נמאס לי מפאראפא ומכל מוריו, שמנסים ללמד אותו ראפ. אני חייב לציין, שההתלהבות הראשונית שלי מהמשחק די פגה. מתברר ש-PTR2 לא מציע הרבה לשחקן. אומנם רמת הקושי של השירים עולה בהדרגה, אך לא ניתן להגיד שהמשחק הופך למאתגר באיזשהו שלב. בנוסף, אני חייב להצביע על מחסור חמור בגיוון. מלבד מיני משחקון בונוס פשוט למדי, שמופיע לאחר שהשחקן צובר כמות כזו או אחרת של נקודות, אין במשחק הזה כלום, פשוט כולם. לעומת זאת, אני חייב לציין שהעלילה ממשיכה לשעשע אותי, אבל העובדה שאני אינפנטיל בלום שאוהב שטויות כאלה, לא אומרת שכולם יחשבו שהיא מקסימה כל כך. אך שוב, לפי דעתי היא משעשעת וכך גם מרבית השירים במשחק. ובכלל, הסאונד במשחק מוצלח למדי. ישנן מספר נעימות, שפשוט לא יוצאות לי מהראש. כעת אני כבר בשלב השביעי, ולפי מהלך העלילה, נראה שאני כבר קרוב לסוף המשחק. אמממ... נראה שאני יכול לקחת הפסקה קטנה.

(16.4.02, 00:12) - זה כבר ממש מעיק. חזרתי כרגע ממקלחת טובה, ואני חייב לציין שבכל הזמן הזה רק זמזמתי לעצמי: "פארא-פאראפא.... פארא-פאראפא...". מה אגיד ומה אומר, יש במשחק הזה נעימות ממכרות לחלוטין. כמו-כן, המשפט שפאראפא אומר לפני כל שלב (קרי "אני חייב להאמין!"), ביחד עם הקול המדליק שלו, עומד כנראה להתחרות עם "אני יכול לנסות!", במדרג המשפטים, שהחברים שלי לא יפסיקו לשמוע ממני בשבועות הקרובים. אני מקווה שזה לא יפריע לאף אחד יותר מדי, שכן אתה יודע, בכל זאת, באר-שבעיים.

(16.4.02, 00:30) - מה, כבר נגמר? מתברר שכן. אני חייב לומר לך יומן, שלמרות שאני מסיים את המשחק עם טעם טוב בפה, שכן הוא בכל זאת הוא מדליק למדי, אני חייב לציין שגם התאכזבתי מאוד. המילה גיוון רחוקה ממנו שנות אור, סיימתי אותו בפחות משעתיים ועוד שיחקתי ברמת הקושי הגבוהה ביותר, אין הרבה מה לעשות אתו אחרי השעתיים האלה ו... סיימתי אותו בפחות משעתיים. זה אומר בעצם הכל, לא? נראה לי שכן.

(16.4.02, 21:20) - עברו כבר כמעט 24 שעות מאז שסיימתי את PTR2. קצת דברי סיכום? למה לא. בסך הכל יומני, אני יכול להגיד לך שהכלב עם כובע הגרב מככב במשחק מדליק למדי. הרעיון מקורי, והמוזיקה לרוב טובה מאוד. הגרפיקה, למרות שהיא לא מתקדמת מבחינה טכנולוגית, עושה את עבודתה נאמנה ומתאימה לרוח השטותית של המשחק. אבל, וזה אבל גדול, אין פה הרבה משחק. בניגוד ל-REZ הנהדר של סגה, אני לא חושב שאפשר לשחק ב-PTR2 יותר מפעמיים, שכן החוויה חדגונית מדי. יש פה במקרה הטוב כ-6 שעות משחק, וזה בטח לא מספיק. כך, שאני יכול להמליץ לך יומני רק להשכיר אותו במקרה שאהבת את שקראת עד הלום (אמרנו כבר שאתה יומן מוכשר?). בניגוד למרבית האתרים בעולם, אני חייב להגיד לך שלפי דעתי ביחס להשכרה, PTR2 הוא באמת משחק שווה למדי. גם אין ממש סיכוי, שתאחרו עם ההחזרה שלו, כך שזה יתרון נוסף. וסתם הערה אחרונה, עדין נפלטים לי מדי פעם מספר "פארא-פאראפא" שכאלה...

ציון סופי - 65 (הוספו מספר נקודות בזכות אפקט ה"מדליקות" של המשחק)

* מה שאדם לא יעשה בשביל כמה גרושים נוספים במשכורת...

(כתבה זו נלקחה ממגזין המשחקים של Vgames.co.il)