מס על הטלפון הסלולרי: כמה זה יעלה לנו

משרד האוצר, כיודע, מתכנן לקבוע שווי של 100 שקל לטלפון הסלולרי שמעמיד המעביד לרשות עובדו. מה יהיה גובה המס הנובע מקביעה זו? מסתבר, כי על שווי הטלפון הסלולרי לא יחול רק מס הכנסה, אלא שלל מסים נוספים, בהתאם למאפייני העובד והמעביד.

בגין שווי הטלפון הסלולרי חלים על העובד מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, ולבעלי שכר גבוה – גם מס עשירים. על המעביד חלים הפרשה לביטוח לאומי, ובהתאם לאופי המעביד – גם מס מעסיקים ומס שכר.

מניתוח שעשתה חברת חילן טק, עולה כי עובד שמרוויח עד 6,000 שקל ישלם מס בגין הסלולרי בסך 39.70 שקל; עובד שמשתכר עד 19 אלף שקל ישלם מס בסך 59.70 שקל, ועובד ששכרו ברוטו עומד על עד 31 אלף שקל ישלם מס בסך 70.20 שקל בגין הסלולר. העלות למעסיק, לעומת זאת, יכולה להגיע במקרים מסוימים עד 300 שקל.

במס מעסיקים בשיעור 4% חייבים רבים מהמלכ"רים, כגון רשויות מקומיות, אוניברסיטאות ואגודות ספורט. במס שכר בשיעור 8.5% חייבים מלכ"רים, ובמס שכר בשיעור 17% חייבים מוסדות כספיים, כגון בנקים וחברות ביטוח.

גם עמיר פרץ שותף לשלל: בהתאם לכלליה של ההסתדרות החדשה, עובד החבר בהסתדרות יחויב בתוספת של 90 אג' בגין הטלפון הסלולרי (כאשר שכרו נמוך מ - 10,446 שקל לחודש, שהם התקרה לדמי חבר), ועובד החייב במס ארגון ישלם 70 אג'. כסף קטן לכל עובד, אבל כסף גדול לקופתה הריקה של ההסתדרות.

בטלפון הסלולרי הצמוד יש הנאה למעביד בזכות זמינותו הגבוהה של העובד, וגם הנאה לעובד. עם חיוב הטלפון הסלולרי במס, יתחיל, מן הסתם, מאבק בסוגיית גילום המס החל על הטבה זו. התוצאה של מאבק זה תלויה במרכז הכובד של ההנאה מהמכשיר: אם הנהנה העיקרי הוא המעסיק, סביר שיגלם את שווי ההטבה, ואם הנהנה העיקרי הוא העובד, סביר שהוא ישא בנטל המס הנוסף.

מה שבטוח הוא כי ועדי עובדים חזקים יחתרו לכך שבכל מקרה ייפול נטל המס על המעביד. בפסק דין של בית הדין לעבודה נקבע שגילום שוויו של רכב צמוד (להבדיל מהשווי עצמו) נכלל בשכר המהווה בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים. יש להניח כי הלכה זו תהיה תקפה גם ביחס לגילום שוויו של הטלפון הסלולרי.

המאמר נכתב ע"י דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן טק