הערב: בכורה ל"העבד" בתיאטרון גשר

הערב תועלה בתיאטרון "גשר" בכורה בינלאומית להצגה "העבד", עיבוד ראשון לבמה על-פי ספרו של חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס זינגר. את גרסת המחזה כתב יבגני אריה, המנהל האמנותי של התיאטרון ובמאי ההצגה. "העבד" היא אחת ההפקות היותר מרתקות שהעלה "גשר" עד כה, ולו בשל הסיכון שבעיבוד ראשון לאחת מיצירות הספרות החשובות ביותר של בשביס זינגר. זוהי הפקה עשירה ברעיונות בימתיים, בניואנסים תיאטרליים ובתלבושות שמעניקות להפקה עומק יוצא דופן, גם עבור התיאטרון היסודי כל-כך של יבגני אריה.
המחזה נכתב בשפה הרוסית ותורגם לעברית על-ידי בן בר-שביט. בתפקידים הראשיים מופיעים ישראל (סשה) דמידוב בתפקיד יעקב, ויבגניה דודינה בתפקיד ונדה. עוד משתתפים בהפקה נטשה וויטולביץ'-מנור, לאוניד קניבסקי, יחזקאל לזרוב, רות חיילובסקי ואנדריי וסילייב.

חוסר סובלנות ביהדות כמו בנצרות

במחזה כמו בספר, מתלווה הקהל ליעקב, תלמיד חכם בפולין של המאה ה-17 שנמלט מכפרו, יוזפוב, לאחר פרעות שבמהלכן נרצחו תושביו היהודים, ביניהם משפחתו של יעקב. הוא נתפס ונמכר כעבד לאיכר פולני בכפר שבהרי הקרפטים. תוך דבקות באורח חיים דתי ככל שניתן בלב הקהילה הגויה שבצילה הוא מתגורר, מתאהב יעקב בבת אדונו הגוי, ונדה, ולמרות האיסורים הדתיים נכנע לפיתוי שבאהבה האסורה. השניים מקיימים את אהבתם למורת רוחם של הגויים ומסכנים את חייהם בשל כך. לאחר שנים של חיים כעבד מגיעים לעיירה בה הוא גר נציגים יהודים מכפר הולדתו, פודים אותו מאדונו ומחזירים אותו אל חיק הקהילה היהודית שניצלה מהפוגרומים, זאת מבלי שהספיק להיפרד מוונדה. השמחה על החירות לא מצליחה להשכיח את האהבה והוא חוזר לקחת אותה אליו. גם בכפר היהודי הם נתקלים בחוסר סובלנות ושנאת זרים, עוינות ודחיה, תלישות וחוסר שקט. במחזה כמו בספר, התשוקה וההתמודדות עם האמונה מול המציאות היומיומית שלעתים דוחפת את האדם לפינות נפש חשוכות מעלה אינספור שאלות בנושאי הקיום והאלוהות.

כבוד ליצירה הספרותית

עיצוב הבמה פשוט לכאורה אך מושקע, לא משתלט אבל בעל נוכחות. הכימיה הבימתית בין דודינה לדמידוב נדירה, וסצינת האהבה בין שניהם משוחקת בעירום מלא - ואולי בפעם הראשונה בתיאטרון הישראלי זהו עירום מעודן, נכון, לא פרובוקטיבי או מתריס אלא מתבקש וטבעי. ההפקה עצמה זורמת, ואינה מאפשרת לצופה להישאר אדיש. יחזקאל לזרוב, בתפקיד ראשון בתיאטרון "גשר", מגלה איכויות חדשות ומצליח להפגין נוכחות בימתית מרשימה. "העבד" עובר ברגישות רבה ובכבוד גדול ליצירה המקורית, ונישא בגאון על כתפיהם המיומנות של השחקנים - בעיקר אלו של דודינה, שמי שאהב אותה בהצגות קודמות יתאהב סופית בהפקה הנוכחית.