הרב אלישיב: הרפורמים אינם יהודים

מנהיג הציבור הליטאי ו"פוסק הדור", הרב יוסף שלום אלישיב, מאמץ קו התקפה חריף נגד הרפורמים. אתמול (יום ה') הובא בפני כינוס חירום מיוחד של הנהלת "דגל התורה" בירושלים גילוי דעת של המנהיג הליטאי, ובו הוא בוחר לצטט רבנים שקבעו כי "הגדרת הרפורמים: 'הם אינם יהודים ואינם גויים'".

כמ כן ציטט אלישיב את המהר"ם שיק (שנפטר בשנת 1879), מייצג הקו הקיצוני ביותר נגד הרפורמים, שהגדיר אותם "גויים גמורים". עוד נאמר על הרפורמים ב"מניפסט" האנטי רפורמי של הרב אלישיב כי הם "החיידק הטורף של עם ישראל" ו"מפלצת גרועה מכל סוגי החילוניים למיניהם". הרב אלישיב טוען כי הרפורמים גרמו ל"שואה רוחנית" בעם ישראל.

חשוב לציין כי למרות השימוש של הרב אלישיב בציטוטים "אינם יהודים ואינם גויים" ו"גויים גמורים", הסבירו מקורבים לרב שהוא אינו באמת מתכוון לכך שהרפורמים אינם יהודים. "אי אפשר להפקיע מבן לאמא יהודיה את יהדותו, גם אם הוא רפורמי", הסביר אחד מהמקורבים, אבל הדגיש כי השימוש בציטוטים החריפים הוא מכוון.

בתגובה לדברים אמר הרב הרפורמי דוד אריאל יואל, מנכ"ל "התנועה ליהדות מתקדמת": "דווקא בתקופה בה העם נדרש לאחדות, שב הרב אלישיב וחבר מרעיו להראות פניהם האמיתיות, זורעות השנאה וההסתה. למרות שאינם שותפים בעול המדינה, הן בשרות בצבא והן בתשלומי מסים - הם זורעים שנאת חינם. הרב אלישיב ממשיך מסורת ארוכת שנים, המאפיינת את המחנה החרדי, בה מכנים קבוצות יהודיות כ'לא יהודים', החל מהגאון מוילנה, אשר כינה כך את החסידות ועד הרב שך, אשר אמר דברים זהים על חב"ד".

"בא אדם שלא מבין ברפואה ומתחיל לנתח"

ברקע דבריו של הרב אלישיב עומדת ההתנגדות החרדית לכוונת עיריית ירושלים להעביר את ניהול בית הספר "בית חינוך" בעיר, למרכז ליאו בק, המזוהה עם התנועה הרפורמית. את העובדה שהחרדים מתנגדים לחינוך הרפורמי יותר מאשר לחינוך החילוני הסביר הרב אלישיב בכך ש"החילון משמעותו היעדר, והחילוניות מהותה עגלה ריקה". מאמר המערכת של ביטאון המפלגה הליטאית "דגל התורה" הסביר בהתייחס לדברים הללו: "חינוך חילוני, על כל השלילה שבו, מתבטא בריקנות והיעדר, ולכן יש לחניכיו סיכוי להשלים את החסר, אם יזכו לאור התורה בעתיד". לעומת זאת, חינוך רפורמי, על פי "יתד נאמן", "מעניק 'רוחניות' מדומה ו'דת' מזויפת, המשתקעת בלב כמינות ועבודה זרה, שעליהן נאמר 'כל באיה לא ישובון'. לכן עלינו להתייחס אל החינוך הרפורמי כאל בית ספר מיסיונרי, כחינוך להמרת דת!".

האבחנה שעושה הזרם המרכזי בציבור החרדי בין רפורמים וקונסרבטיבים לבין חילוניים סתם, לא מוצאת חן בעיני כל החרדים. בעיתון "העדה החרדית", ביטאון הזרם הקיצוני שדוגל באי-שיתוף פעולה עם ישראל הציונית, נכתב השבוע על שיתוף הפעולה עם הציונים לעומת החרמת הרפורמים: "ואנו עומדים משתוממים... הלא כל אלו (שעושים הרפורמים, א.ב) עשו ועושים הציונים עד עצם היום הזה - ועתה מי התיר לכם לשבת איתם על שולחן אחת בכנסת?"

החרדים חוששים מהעובדה שהרפורמים מנסים להציג אלטרנטיבה ומעדיפים את "ההיעדר". לפעמים נדמה כי יחס החרדים אל הרפורמים דומה ליחסו של בעל קנאי - לגבר זר שמנסה לכבוש את אשתו. על כן המגמה בת מאתיים השנים להיבדל מהם ולהוציא אותם אל מחוץ לתחום - ליצור מצב שבו מצד אחד עומד עם ישראל לזרמיו השונים, ומן הצד השני עומדים הרפורמים והקונסרבטיבים.

מדרג "היהדות הראויה" על-פי החרדים

לפני הכינוס המיוחד שבו הובא גילוי הדעת של הרב אלישיב הסביר ח"כ הרב משה גפני את התנגדותו לרפורמים: "בא בן אדם שלא מבין ברפואה ומתחיל לנתח, הוא יכול להרוג את החולים". ואחר כך הוסיף: "אנחנו דואגים לכלל עם ישראל, לכן אנחנו מעדיפים את ההליכה עם הימין. אם היינו סקטוריאליים, היינו הולכים תמיד עם השמאל, הם נותנים לנו יותר תקציבים, ואף אחד לא עושה רעש".

דברי ח"כ גפני על העדפת הימין על השמאל, מאירים את מדרג "היהדות הראויה" על פי החרדים: במקום האחרון ובקטגוריה כמעט חיצונית עומדים הרפורמים והקונסרבטיבים. טובים מהם הרבה יותר, או מוטב לומר גרועים הרבה פחות, החילונים מהשמאל, שנתפסים כ"חילונים להכעיס", וכמי שלפחות בעבר ניסו להציג זהות יהודית אלטרנטיבית.

המעגל הרחב של "הטובים" מתחיל ב"ימין החילוני", בעיקר בשל הדימוי של הליכודניקים הספרדים-מסורתיים, (בעיתון החרדי "השבוע" נכתב לאחרונה על התפתחות התנועה הרפורמית בישראל: "חבל להם על הזמן, כאן זה לא אמריקה. כאן יש ספרדים"). למעלה יותר במדרג עומד הציבור הדתי-לאומי על כיפתו הסרוגה (אותה כיפה סרוגה שהרב שך אמר עליה פעם: "אלו הדתיים הלאומיים, זהו אותו הסיר וכולו טרף, רק שהכיפה הסרוגה מכסה"), ובעיקר הזרם החרדי-לאומי מבית המדרש של "מרכז הרב", שזוכה להערכה לא מועטה. במקום הראשון במדרג "היהודי הראוי" ניצבים, כמובן, החרדים עצמם, שגם בתוכם מתקיימת חלוקה פנימית בין חרדים סתם לבין לומדי התורה ש"תורתם אומנותם", הנתפסים כיהודים האידיאליים.

יציאת השבת

המלחמות הפנימיות בעולם החרדי ידועות בחריפותן. אחד המותקפים המרכזיים בעת האחרונה הוא הרב אהרון לייב שטיינמן, המנהיג הליטאי השני בחשיבותו, שנודע בליברליות (היחסית) שלו. בפשקווילים (כרוזים) התכופים של מתנגדיו הוא מוצג כאיום הגדול על היהדות החרדית ומכונה "רפורמי" באופן קבוע.

עד כמה ההתקפות נגדו יעילות, העידה תגובתו של נער מחסידות סאטמר, שראה במקרה את הרב הליטאי המושמץ (ראו תמונה מימין) והגיב בהפתעה: " זה הרב שטיינמן? הייתי בטוח שהוא מגולח, בלי זקן, עם כיפה סרוגה או עם כיפה מעור".