זהירות, הזמנה לרצח
המטרה לחיצי הרעל של הימין הוא עכשיו יוסי ביילין, למרות ששוב אינו בצמרת מפלגתו. וכי על צמרת מפלגת העבודה יבזבזו חיצים? חבל על החיצים
במוצאי יום ג', פעמיים כי טוב, ראיתי ושמעתי בטלוויזיה פרופסור מאוניברסיטת בן-גוריון מסית לרצח. הוא בוודאי לא התכוון לכך, אבל גם מי שהסיתו נגד רבין לא התכוונו לחיסולו הפיזי. לא התכוונו, וגרמו לו. הפרופסור, אריה זריצקי שמו, דרש למנוע מיוסי ביילין להרצות בקמפוס. כארבעים עמיתים, נאמר בשידור, היו שותפים לו ברצון הזה של סתימת פה. אם פעולה כזאת מתיישבת לדעתם עם כיבוד חופש הדיבור ועם עקרון החופש האקדמי, זה מעיד עליהם לאו דווקא באופן מחמיא. אבל זו הקטנה שבסכנות. הגדולה יותר, הרבה יותר, גלומה בהנמקת ההתנגדות.
יוסי ביילין הוא פושע, אמר הפרופסור. ואל תחשבו שמדובר בפשעים זניחים. הוא האיש שהביא עלינו (קרי: על עם ישראל) את האסון הגדול, את הסכם אוסלו, שבגללו אנחנו סובלים מסבך ביטחוני עם הפלסטינים. בגללו הקורבנות, הסכנות, המשבר הכלכלי, הסבל והצורך להילחם.
אילו שמעתי את הדברים שאמר זריצקי בפעם הראשונה, ספק אם הייתי נזעקת. אלא שכבר שמעתי פעמים רבות – וכמובן, לא רק אני – אנשי ימין מגדירים את הסכם אוסלו כאסון, כחטא הקדמון, כמקור הצרות הביטחוניות ומה שנובע מהן. אשמים לא מי שפעלו להכשיל את ההסכם במהלך ביצועו, לא מי שהפרו אותו בזריעת עוד ועוד התנחלויות. אשמים מי שביקשו להביא בהדרגה לסיום הסכסוך. אשמים ה"שמאלנים". וכפי שכבר הוכח לא אחת, שקר שחוזרים עליו די פעמים, מתקבל על רבים כעובדה.
כאשר רבין שילם בחייו את מחיר ההסתה, הכל הזדעזעו. גם המאשימים והמסיתים עצמם. אבל את הלקח לא למדו. בימין שלנו עדיין משמיעים אותם דברי הבל. המטרה לחיצי הרעל של הימין שלנו הוא עכשיו ביילין, למרות ששוב אינו בצמרת מפלגתו. וכי על צמרת מפלגת העבודה יבזבזו חיצים? חבל על החיצים.
