פולגת: מפעל בסין ורווח ב-2002
בפולגת כבר לא מסתכלים לאחור. סגירת המפעל בעיר הפיתוח הפכה לפרק בעברה הרחוק של החברה. יצרנית החליפות והבדים צועדת קדימה להרחבת שווקיה חובקי העולם. מהפסד של 70 מיליון ש' ב-2001, היא צופה לעבור השנה לרווח של 15 מיליון ש'
חברת הטקסטיל פולגת, שבשליטת כלל תעשיות, צפויה לעבור לרווח בשנת 2002. כך נודע ל"ידיעות אחרונות". עוד נודע, כי פולגת מתכננת להקים מפעל בסין. בשלב ראשון ייצר המפעל בסין חליפות לשווקים מקומיים - אך היעד המרכזי הוא חדירה לשוק היפאני.
אם לא ישתבשו התוכניות, פולגת תסיים את 2002 ברווח נקי של 15 מיליון שקל. זאת, לאחר שרשמה בשנת 2001 הפסד של 70 מיליון שקל. העובדות היבשות מלמדות, שעם כל הצער על חיסולו הכמעט סופי של המפעל בקריית-גת ופיטורי 700 העובדים, יצרנית הבדים והאופנה המחויטת לגברים יצאה נשכרת מאוד מהסגירה ושחרור מהנטל של הוצאות הייצור הגבוהות בישראל.
עופר גלבוע, מנכ"ל פולגת, אומר כי בגלל הצמצום במפעל בקריית-גת אנשים חושבים שגם בגיר והחברה-האם שלה פולגת חוסלו. בפועל החברה התחזקה והפכנו ליצרן בינ"ל המוביל באירופה בייצור חליפות לגברים. המפעל בישראל שהיה במשך שנים מקור חיים הפך מקור להפסדים, שגרר את החברה למטה והיינו חייבים לסגור אותו. בשנתיים האחרונות היתה ירידה חזקה במחיר החליפות לגברים ומי שלא ערוך למשבר עם ייצור בארצות זולות - לא שרד. חליפה היא כנראה פריט הטקסטיל המורכב ביותר לייצור. היא מכילה 120 חלקים שונים לתפירה - 80 חלקים בג'קט ו-40 במכנסיים - ולכן עלות העבודה מהווה מרכיב חיוני במוצר.
עולים על חליפות
לצד הרווח שצפוי לחזור לשורה התחתונה של מאזני החברה, מסתבר שעם התמוטטות מיזמי ההיי-טק הצעירים, גם החליפות עושות קם-בק, בעיקר בארה"ב. לפני חודשיים פורסם, כי חברת ההשקעות האמריקנית, ליהמן-ברדר'ס, הודיעה לאלפי עובדיה שהחברה חוזרת לקוד הלבוש הישן ועולה על חליפות. רק ביום שישי מותר לעובדים לשחרר עניבות ולבוא לעבודה בלבוש ספורטיבי יותר. גלבוע אומר, כי ליהמן-ברדר'ס היא לא יחידה וזה ביטוי להתפכחות האמריקנית לאחר בום ההיי-טק, כשהעולם נוהל על-ידי צעירים בנעלי טניס וחולצות טי שירטס. בנוסף, יש כאן ביטוי למסר של אמריקה לאחר ה-11 בספטמבר - חוזרים לעסקים ולערכים השמרניים. אחרי שהחליפות נזנחו בשנים האחרונות לטובת לבוש הקג'ואל, התחזיות הן לגידול במכירות בענף.
גלבוע אומר שהוא חושש, כי ההפגנות הסוערות בקריית-גת טשטשו את העובדה שמדובר בקונצרן הגדול באירופה לייצור חליפות, שבבעלותו מפעלים בכל רחבי העולם - במצרים, ירדן, טורקיה ובקרוב גם בסין, ברומניה ובפולין. המיצוב של החברה בעולם אינו ישראלי כיום והיא פועלת באמצעות חברות-בת והנהלות בארצות השונות. גלבוע: היחודיות והיתרון של פולגת על פני המתחרים היא בשילוב של יצרנית חליפות ויצרנית חומר הגלם - הבדים - כולל פיתוח בדים חדשניים. פולגת-תעשיות מחזיקה ב-51% בשותפות עם גוניי מטורקיה לייצור בדים, שבבעלותה מפעלים בטורקיה ובקריית-גת. מכירות הבדים של החברה המשותפת הסתכמו בשנה שעברה ב-120 מיליון דולר ואפשרו לפולגת להציע ללקוחתיה חבילה שלמה, החל מהבד והעיצוב ועד המוצר המוגמר.
אין צורך בניקוי יבש
פולגת רושמת בימים אלו שני פטנטים על בדים שפיתחה לחליפות: המפכני שבהם - בד צמר רחיץ שניתן לכיבוס במכונת הכביסה הביתית, וחוסך הצורך בניקוי יבש שהיה הכרחי עד-כה. מלבד אי-הנוחות הכרוכה במסירת החליפה לניקוי יבש מדובר גם בעלות גבוהה. הפיתוח הזה של פולגת החל להימכר במרקס-אנד-ספנסר. הפטנט השני הוא בד קל ויוקרתי בעלויות ייצור נמוכות. גלבוע אומר שאין בענף אפילו חברה אחת שיש לה בעלות על מקורות הבדים. גלבוע, עורך-דין בהשכלתו שפנה לעסקים, הגיע לפולגת לפני שנתיים בלבד. במשך 6.5 שנים, עד שנת 1986, שימש כמנהל דלתא-טקסטיל באנגליה ולאחר מכן שימש כמשנה למנכל קבוצת עזריאלי ועסק בשיווק המגדלים בתא. לפולגת גויס על-ידי רימון בן-שאול, מנכ"ל כלל-תעשיות לשעבר, שלקח על עצמו את הפיכת פולגת לחברה רב-לאומית והיה מי שחתם על הסכם השותפות עם יצרנית הבדים הטורקית.
גלבוע: "כשרימון קיבל אותי הוא אמר שיש בפולגת אתגר. לא ידעתי עד כמה גדול יהיה האתגר. לקחת את בגיר, שהיתה עם מוצר ומוניטין מצוין אבל מאוד מקומית, ולהפוך אותה לרב-לאומית זה לא פשוט". בשנתיים האחרונות עברה פולגת תהליכים מאסיביים של רה-ארגון, יותר מאשר בכל 15 השנה האחרונות. 40% מעובדי ההנהלה הבכירה הם מנהלים חדשים ורוב הגדרות התפקידים לא היו קודם. החברה חולקה לשלוש חטיבות, כל אחת אחראית על השוק שלה כשהמיקוד הוא שוק לקוח, מספר גלבוע. מכירות החברה-הבת, בגיר, הפועלת בעיקר בשוק הפרייבט-לייבל (ייצור עבור מותגים פרטיים של רשתות קימעונאיות גדולות) הסתכמו בשנת 2001 ב-100 מיליון דולר, מתוכם רק 5% בישראל, 60% מרקס-אנד-ספנסר ו-20% בארהב - שוק הצמיחה של בגיר. בארה"ב מייצרת כיום בגיר עבור רשת ברוקס-ברדרס, מהמובילות בארהב בתחום החליפות. לפני שנה וחצי בלבד חדרה גם לרשת הענק האמריקנית ג'ייסי-פני ובאחרונה קיבלה מהרשת ציון ספק מספר 1. בשנה שעברה הסתכמו המכירות בשוק האמריקני ב-20 מיליון דולר והשנה הם צפויים לעלות ל-25 מיליון דולר. פולגת מאמינה, כי תמשיך לצמוח בקצב מהיר בשוק זה. כדי להרחיב את פעילותה היא מצויה כעת במו"מ לרכישת מותג משל עצמה שבו תפעל בארהב והכוונה היא להתחיל בייצור עד סוף השנה. באנגליה שכרה החברה זכויות על המותג פייר-בלמן, מעצב צרפתי, לצד המותג שהיא מייצרת עבור מרקס-אנד-ספנסר.
כעת פוזלת פולגת גם לשוק היפאני, שוק החליפות הגדול בעולם, שנשלט עד-כה על-ידי חברות סחר יפאניות גדולות. פולגת מאמינה, כי נוצר שינוי מבני שיאפשר לה לחדור לשוק באמצעות המפעל בסין שתקים עד סוף שנה זו. בישראל ימשיך המפעל בקריית-גת להצטמצם. כיום, לאחר פיטורי כ-700 עובדים, מועסקים במפעל 300 עובדים, מתוכם 150 עובדי ייצור ו-150 עובדי לוגיסטיקה שישארו לצד המטה שימשיך לפעול מקרית-גת. עתידם של 150 עובדי הייצור עדיין בסימן שאלה. גורלם תלוי בהצלחת החברה לחדור לנישה יוקרתית בארה"ב של חליפות לאירועים מיוחדים. אם תצליח, עובדי הייצור יישארו. במקרה שתיכשל בחדירה, תיאלץ החברה לפטר את העובדים עד סוף השנה. גלבוע מקווה שהציבור יבין שהיינו עם הגב לקיר ולא היתה אפשרות שלא לסגור את המפעל, אם רוצים להמשיך ולקיים את פולגת כקונצרן רב-לאומי. מדינת ישראל צריכה להיות גאה בחברה בהצלחתה בעולם ובעובדה שאת רווחיה היא מזרימה לישראל. חבל שכשממשלת ישראל חתמה על הסכמי סחר לחשיפה של התוצרת הישראלית ליבוא מתחרה, לא דאגו אז לפיתוח חלופות תעסוקה שיידרשו בבוא היום, כמו בענף הטקסטיל.