תביעה לפיצוי עקב תאונה: לבד או באמצעות עו"ד?

התאונה הנפוצה ביותר היא תאונת דרכים. לפי החוק, נפגעי תאונת דרכים צריכים לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בו נסעו, ולא את הרכב של הצד הפוגע. האחריות לפיצוי אינה מבוססת על השאלה מי אשם, אלא על עקרון האחריות המוחלטת. במקרים של פגיעה קלה, רבים מהמבוטחים בוחרים לפנות לחברת הביטוח בעצמם, ולא להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין. מה עדיף?

בעד פנייה לעורך-דין:

במחלקת התביעות של חברות הביטוח מתייחסים אחרת, ומהר יותר, לנפגע שמיוצג על-ידי עורך-דין. בנוסף, לנפגע קל שאינו מיוצג יוצע פיצוי נמוך יותר באופן משמעותי.

עורך-דין יכול לייעץ לנפגע איך למקסם את הפיצוי המגיע לו. למשל, לשמור קבלות, לפנות לביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה, לפנות לקופת-חולים על מנת לבצע בדיקות נוספות.

שכר הטרחה לעורך-הדין קבוע מראש ולא גבוה מדי. כך, למשל, בתיק שנסגר בפשרה ללא הגשת תביעה לבית-המשפט, שכר הטרחה לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלם לנפגע. כאשר התיק נסגר בפשרה לאחר שהוגשה תביעה לבית-המשפט, שכר הטרחה לא יעלה על 11%.

לא כל הנפגעים מודעים לכך שגם בפגיעות קלות חברות הביטוח מוציאות חקירה לבדיקת נסיבות התאונה והנזק. עורך-דין יידע את הנפגע ויוכל להמליץ לו לא לשתף פעולה. הוא גם יבהיר ללקוח שחברת הביטוח משתמשת בטופס ויתור סודיות שחתם עליו, מה שמאפשר לה לחטט בעברו הרפואי.

אם המבוטח החליט להגיש תביעה ומבקש לנהל את ההליך בבית-משפט, יש צורך בפנייה לייצוג משפטי, מאחר שבשלב זה חברת הביטוח תוציא את התיק לעורך-דין חיצוני מנוסה.

נגד פנייה לעורך-דין:

במקרה של פגיעה קלה מאוד, כשהפיצוי המבוקש נע סביב מאות שקלים, פנייה לעורך-דין אינה כדאית.

המבוטח יכול לשלוח מכתב עצמי ולקיים שיחה טלפונית עם עורך-הדין של חברת הביטוח. בנוסף, עורכי-דין העוסקים בתאונות דרכים עמוסים, ולעתים קרובות עומס זה מעכב את הטיפול.