עזוב אותך מפוליטיקה, רמי

נכון שאקטואליה מוכרת היום יותר מתמיד ואמירות אקטואליות המשולבות ביצירות אמנות יכולות להקפיץ את מערך יחסי הציבור ולחדור בקלות יתרה לעיתונות היומית, מהדורות החדשות (שקשה עד בלתי אפשרי, בימים אלה, לדחוף לתוכן אייטמים תרבותיים) ותחנות הרדיו. נכון, אבל לעתים מיותר. יצירתו החדשה של רמי באר, הכוריאוגרף והמנהל האמנותי של להקת המחול הקיבוצית, תופסת טרמפ על אמירה פסבדו-אקטואלית, לא הכרחית שכזו, בעיקר מפני שמדובר בעבודה שעומדת בפני עצמה, ללא צורך בגימיקים רעיוניים או אחרים. באר כותב בתכניה ל"שומר מסך": "לכל אחד 'שומר המסך' שלו, מסגרת ומרחב מחיה. במודע ובבלתי מודע, אנו מפעילים את 'שומר המסך'. לצערי, במיוחד בימים אלה כולנו זקוקים, הן כיחידים והן כחברה, למגן, אולי לאותו 'שומר מסך'".
המופע של הקיבוצית, שמשלב בעוצמה רבה בין הכוריאוגרפיה של באר לעבודת הווידאו-ארט המצוינת של אירית בצרי ופסקול מרגש, הוא עצמו "שומר מסך", כזה המאפשר אסקפיזם נוח למשך כשעה ורבע. האלמנטים השונים נטמעים אבל לא נבלעים אחד בשני. העבודה מדברת על מסגרות ושייכות אנושית יותר מאשר על אקטואליה קשה - שמנסה מדי פעם להתגנב לתוך היצירה, למשל באמצעות הקראת שירו של יהודה עמיחי "המקום שבו אנו צודקים" ("מן המקום שבו אנו צודקים/ לא יצמחו לעולם פרחים באביב./ המקום שבו אנו צודקים, הוא רמוס וקשה כמו חצר/ אבל ספקות ואהבות עושים את העולם לתחוח כמו חפרפרת, כמו חריש. ולחישה תשמע במקום שבו היה הבית אשר נחרב").

נשימות הופכות למכונות יריה

המופע מתחיל במסך פתוח, מזמין את הקהל להתהפנט מתנועותיה של רקדנית בודדה שמפנה לו גב. על הבמה ועל קירות האולם מוקרן בליל מספרים שנעים במעגלים בתנועה זורמת ואינסופית. הבמה המושקעת, האביזרים שלא מפסיקים להפתיע בשימושיותם (מיטות שמשמשות טרמפולינה, שלד המיטה המשמש מטפורה לסורגים) מעידים כי באר יודע משהו על חשיבות ההקפדה על פרטים. נשימות קצובות מתחלפות לרעם של מכונות יריה, ומילותיו של עמיחי הופכות לשטפי תמונות – הליקופטרים, הפצצות, גלי ענק, ידיים, עיניים. שבעת המסכים שעל הבמה שופכים על הקהל צבעים אלימים. כמו בחוק בלתי כתוב, באר מכה ומשחרר, מתקיף ומספק אתנחתא. מערבולת המספרים חוזרת, והפעם מוקרנת על גופותיהם של הרקדנים, מרגיעה את המולת התמונות הקודמות. באר משתמש, מצד אחד, בתנועות רחבות ובמשפטי תנועה ארוכים ומן הצד השני מפתיע במקטעי פראזות - מנסה לשקף, אולי, את העולם העכשווי: קצת קר ובכל זאת אנושי.
רמי באר הוא, לפני הכל, אלוף האסתטיקה, ולהקת המחול הקיבוצי בהנהגתו היא להקה בשלה, שלא מפחדת להעיז. "שומר מסך" היא עבודה עכשווית, מחוברת לחיים במילניום החדש הן מבחינת קצב והן מבחינת שפה. קטעי האנסמבל של באר חזקים כתמיד והעבודה הנוכחית מדגישה במיוחד את עובדת היותה של הלהקה כפופה לחזונו של יוצר, ולא להקה של סטארים. טוב שכך. ההחלטה לפשט בתלבושות חכמה, בעיקר על-מנת שלא להעמיס ולהכביד על העין, שנחשפת במהלך שעה ורבע לארטילריה ויזואלית כבדה. ולמרות שסגמנטים תנועתיים מסוימים חוזרים כפזמון בעבודה, מדובר ללא ספק במופע מולטימדיה מרגש.