שתף קטע נבחר

קבלת פנים ניצית

את פני ראש הממשלה מקבל הקונגרס הניצי והאוהד ביותר מאז 1948, המגלה חשדנות, עוינות והסתייגות כלפי תהליך אוסלו, האו"ם, אש"ף, מדינות ערב ומעורבות בינלאומית

94 מתוך 100 סנטורים ו-352 מתוך 435 צירי בית נבחרים מקדמים את פני ראש הממשלה במסר ברור המהדהד במסדרונות הכוח הפוליטי בוושינגטון: הממשל יכול לאיים על ישראל, אך אין לו מנדט לממש את האיום! הרוב החריג בהיקפו אישר בשבוע שעבר החלטה בין-מפלגתית – בתמיכת רפובליקנים ודמוקרטים, שמרנים וליברלים, ניצים ויונים – המעלה על נס את "המאבק המשותף נגד הטרור שנכפה על ארה"ב וישראל", ומוקיעה את הטרור הפוליטי בהנהגת ערפאת.

את פני ראש הממשלה מקבל הקונגרס הניצי והאוהד ביותר מאז 1948, המגלה חשדנות, עוינות והסתייגות כלפי תהליך אוסלו, האו"ם, אש"ף, מדינות ערב ומעורבות בינלאומית. הקונגרס אינו רואה בישראל נושא חוץ קלאסי, אלא נושא ערכי, אסטרטגי ודתי - פנימי וחיצוני כאחד. על קיר הקונגרס מתנוסס תבליט שיש גדול של משה רבנו, ובמרכז הסמל הלאומי של הקונגרס וארה"ב (הנשר) מתנוסס מגן דוד המורכב מ-13 מגיני דוד קטנים, המייצגים את 13 המדינות המקוריות של ארה"ב. זוהי מורשת האבות המייסדים של ארה"ב, ששאבו השראה מהתנ"ך וחלקם אף למד עברית.

מנהיג הרוב בבית הנבחרים, דיק ארמי מטקסס, קורא לתת לישראל לנצח ולספח את יהודה ושומרון. מצליף הרוב, תום דילאיי מטקסס – שהוא המחוקק החזק ביותר בקונגרס – מכריז: "הייתי ביו"ש ובגולן ולא ראיתי שטחים כבושים, אלא שטחים ישראליים... מלחמתה של ישראל היא מלחמתנו… אל לדמוקרטיות לנהל מו"מ עם טרוריסטים". שניהם – המייצגים את האגף הניצי – ממחישים את הפער העמוק הקיים בין השקפת העולם של רוב המחוקקים לבין מדיניות מחלקת המדינה, המנותקת גם מדעת הקהל בארה"ב.

בניגוד לכנסת, מהווה הקונגרס זרוע שלטונית שוות כוח לרשות המבצעת (ממשל). הוא אינו תלוי בנשיא ובחברי הקבינט, אלא בבוחרים. קלינטון רצה לקצץ בסיוע החוץ לישראל ובתקציב "החץ", אך הקונגרס מנע זאת. בוש האב סירב לפצות את ישראל על נזקי "מלחמת המפרץ", אך הקונגרס אישר סיוע חירום בסך 650 מיליון דולר, העברת נשק בסך 700 מיליון, שיפוץ נמל חיפה בסך 15 מיליון ועוד. הקונגרס, ולא הממשל, הוא "בעל המאה" בוושינגטון, וללא תמיכתו עלול הנשיא להפוך ל"ברווז צולע". זה היה גורלו של בוש האב, כאשר הובס בבחירות 1992.

המלחמה בטרור עומדת אמנם בראש סדר העדיפויות של בוש, אך הוא כבר שקוע במערכת הבחירות של נובמבר 2002, שתיקבע את גורל בית הנבחרים, שליש הסנאט ו-36 מתוך 50 המושלים, כולל אחיו, מושל פלורידה בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה. סקר דעת קהל של "גאלופ" מאפריל מראה ששיעור התמיכה של מצביעי בוש בנשיאם דומה לתמיכתם בישראל.

האם ישכיל ראש הממשלה לרתום לעגלתו את ידידינו בקונגרס, בציבור ובממשל בארה"ב, כדי לדבוק בנכסי צאן ברזל רעיוניים וביטחוניים, או שמא ייאגף אותם משמאל ויתפרק מנכסים חיוניים ארוכי טווח תמורת פיצוי דיפלומטי ופיננסי קצר טווח?

 

יורם אטינגר, יועץ עסקי לענייני ארה"ב-ישראל, לשעבר ציר לענייני קונגרס בשגרירות בוושינגטון

 

 

 

 

 

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים