מה שנאום יכול לעשות

אדוני ראש הממשלה, היום בערב תעלה לדוכן הנואמים במרכז הליכוד, והנאום שתישא יהיה אחד הגורליים בקריירה שלך. לכאורה מרכז הליכוד הוא "המגרש הביתי" שלך, אבל בכינוס האחרון רוב הקהל היה עוין לך. לא בגלל הנושא שעל סדר היום, אלא מסיבות אחרות, וכך יהיה כנראה גם היום.

איך מתמודדים עם קהל עוין? יש כללים: הנואם צריך לגרום לקהל להזדהות אתו, בהמשך להוריד את המתח באמצעות "כדור מילולי נגד כאבים", ורק אז לדבר על הנקודות שבמחלוקת.

הנושא הרשמי הערב הוא הסכמתך למדינה פלסטינית, אבל מתחת לפני השטח תוססים עוד שני נושאים, שמהם לא כדאי לך להתעלם. האחד – חברי המרכז הממורמרים על קיפוח מצדך ומצד שריך. השני - טענות שאתה אינך רביזיוניסט טהור, ובנשמתך אינך מזדהה באמת עם ערכי הליכוד הבסיסיים.

חברי מרכז הליכוד רואים בקנאה את המינויים הפוליטיים ששרי מפלגת העבודה בממשלתך מעניקים לתומכיהם. הם גם זוכרים כיצד פיטרו שרים בממשלת ברק את הבכירים שמינה השר הקודם. הקהל שלך רוצה ג'ובים, רוצה השפעה וכוח, ורוצה לעשות כסף בשיטה המפא"יניקית.

מקיאבלי כבר כתב שלעולם לא תצליח להשביע את כל התאבון של כל מי שעזרו לך לתפוס את השלטון. אבל אדוני, במקרה שלך יש רושם שאפילו לא ניסית. ולכן, חלק מהתסכול של החברים מתנקז בצורה של התנגדות אידיאולוגית לרעיונותיך המדיניים.

אדוני הנכבד, בנאומיך עד היום אתה נוהג לגשת ישר לעניין, ולדבר על הנושא החשוב. אם אתה רוצה שעמדתך המדינית תתקבל הערב על-ידי הקהל, כדאי לך להוריד את מפלס העוינות כלפיך בטרם תדבר על הנושא הראשי.

איך? כל קהל אוהב לשמוע סיפורים, במיוחד סיפור עם סיום מצחיק. כדאי שתפתח את נאומך בסיפורים מאחורי הקלעים של ביקורך האחרון באמריקה. תוכל לרתק את הקהל בסיפור טוב, וכאשר הם יתרכזו בהקשבה לדרמה, הם ישכחו קצת את כוונתם להפריע לך. אחרי הסיפור דבר רק על נקודות שאינן שנויות במחלוקת. למשל, איחולי החלמה לפצועי הפיגוע האחרון ותנחומים למשפחות ההרוגים. בכך אתה "מזריק" לתת ההכרה שלהם מסר של "ראו, אין הבדלים בינינו. יש הסכמה". כך גם לא תהיה להם הצדקה להפריע לך בקריאות ביניים.

כדאי לך גם לגרום להם להבין שאתה רגיש לכאבם. תוכל למשל לומר להם שאתה רוצה לשנות את התקנה שאוסרת מינוי פעילים פוליטיים לתפקידי דירקטורים בחברות ממשלתיות. או למשל לומר שאתה יודע שדלתך הייתה סגורה בפניהם, אבל שאתה עומד לשנות זאת (אתה יכול אפילו להתנער לגמרי מכעסם, אם תטיל את האשמה על אורי שני, שבנה "גדר הפרדה" ביניהם לבינך. הלך האיש – הלכה ההפרדה). כך תקנה את ליבם. רק אם תצליח לנטרל את כעסם הבסיסי, הם יקשיבו ברצון ואהדה לדבריך הבאים על הנושא המדיני.

ובעניין הערכים - באמצע נאומך או בסופו כדאי לך לשלב ציטוט מדברי ז'בוטינסקי או מנחם בגין. זו שיטה מקובלת להתחבר אל הקהל. הקהל יאמר לעצמו בתת-ההכרה: "הוא מכיר את תורת ז'בוטינסקי אז הוא משלנו". גם זה יכול לעזור לך לנטרל חלק מהעוינות.

באירועים כאלה בנימין נתניהו נוהג לצטט את ז'בוטינסקי. בכנס מרכז הליכוד האחרון הוא ציטט קטע מהמאמר "על חטא שחטאנו". חלק מהקסם של נתניהו כנואם הוא בכישרון שלו לצטט מדברי הגיבור התרבותי של כל קהל, משפט שגם "מתברג" היטב לנושא הנאום, וגם למקום שבו הוא נואם. ציטוט רלבנטי מקרב את הקהל אל הנואם, ומגדיל את הפופולריות שלו.

בהצלחה.

יעקב מאור, כותב נאומים שעובד בשירות שרים וראשי ממשלה