שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דוגמן לדוגמה
    זה נשמע כמעט בלתי אפשרי: דוגמן יפיוף ברמה בינלאומית, שהוא גם כוכב כדוריד וגם סטודנט שנה ב' למשפטים וכלכלה. אבל מה לעשות, זה התיאור של דודי בלסר אליל בנות, חתיך הורס עם ראש טוב על הכתפיים - וביישן. ההצלחה לא סיחררה אותו, הוא מעדיף טיול מוצ'ילרוס על מלונות פאר וגם עובד על תוכנית טלוויזיה בנושא

    "אם אגיש תוכנית בטלוויזיה, אביא אליה את עצמי. לא אהיה בה שחקן או כל דבר שהוא לא אני", מצהיר דודי בלסר, 25, החובש שלושה כובעים: דוגמן צמרת, כוכב כדוריד וסטודנט שנה ב' למשפטים ולכלכלה באוניברסיטת תל אביב. הביקורת על תופעת הדוגמגישים, הדוגמנים שהופכים למגישים בטלוויזיה, אינה מרתיעה אותו. אבל מנחי ערוץ הילדים יכולים להירגע, כי לדבריו גם אם יהיה בפנים, יישאר בחוץ. כלומר, יעלה על המירקע ככוכב אורח, אבל לא יצטרף לברנז'ה המשדרת. לפחות מפאת חוסר זמן.
    בלסר (על משקל קלמר), עם מראה הורס, יפה במציאות אפילו יותר מאשר בצילומי הפרסומת שלו, עם גוף חטוב המתנשא לגובה 1.88 מ', הוא מהמרואיינים שאינם נזקקים לפרקליט צמוד כשהם מתראיינים לתקשורת. מתנסח בזהירות נטולת יהירות, ולא נראה נרגש במיוחד למרות היסטריית המעריצות סביבו, בדרך כלל בנות טיפש-עשרה (בידי עדות על כיתה י"ב בתיכון רמת גני, שקיר שלם שלה מכוסה בצילומי אופנה של אליל הנוער התורן). הוא לא מתרגש גם מבחירתו שוב ושוב כדוגמן השנה.
    "אשר לתוכנית הטלוויזיה - לאט לאט, בינתיים שום דבר לא סגור לגביה", מסייג בלסר. "אני מקבל כל מיני הצעות ושוקל אותן. על הפרק תוכנית טיולים של תרמילאים בעולם. יש פניות. נצא לדרך רק אם גוף רציני יעמוד מאחורי העניין, ואם יהיה מדובר בקונספט שיהיה לי נוח איתו. לא אקח סתם משהו רק כדי לעלות על המירקע".

    ברור לך שכל העניין עשוי לעורר חיוכים. בוודאי יהיו שישאלו מה לדוגמן בינלאומי, שרגיל למלונות עתירי כוכבים, ולטיולי מוצ'ילרוס (תרמילאים) אי שם בהרי האנדים או בהימלאיה.

    "זה ממש לא מדויק. את החופשות שלי אני מבלה איך שאני מוצא לנכון. אין לי בעיה להיזרק באיזה חוף בסיני, זה הטעם שלי. טיילתי בכיף במקומות כמו נפאל, תאילנד, מקסיקו, זנזיבר".

    אבל לנפאל יצאת לצילומי פרסומת ל"נקה 7". היית מצויד בתרמיל להמשך הדרך?

    "ברור שעם תרמיל. עבודה זה עבודה, ואחריה הטיול. חופשה מבחינתי היא לא משהו שמבוסס על מלונות פאר. אני מעדיף להיות בין אנשים, ליהנות מהתרבות שלהם, לטעום מהאוכל, להריח מהריחות, לשמוע את הצלילים. מלונות פאר הם משהו נחמד וטוב, אבל דרכם אי אפשר לחוות מקום כמו שהוא. שום דבר לא מתחרה בלהתערבב עם המקום. תאמין לי שאחרי כל הזוהר בתצוגת האופנה הנוצצת, נהניתי לטייל בחופי ספרד עם אוהל וגזייה ולישון על החוף".

    שם אתה לפחות מתאוורר מהמעריצים בארץ...

    "ישראלים יש בכל מקום. אז מה. יש קצת התרגשות במפגש, לא יותר. הרי התרגלנו. אז עוברים הלאה".

    כבן של דיפלומט ראית עולם מילדותך. בתוכנית טיולים תוכל להביא טיפים מנסיונך האישי.

    "באמת התרגלתי לשהות בחו"ל מגיל מאוד צעיר. אבל אני לא בטוח אם הניסיון האישי שלי יהיה משמעותי לתוכנית. אחווה מה שאחווה ואשתדל להעביר את זה לצופים. בדרך כלל אני נהנה בטיולים. אם התחושה הזאת תעבור הלאה, זה יהיה מעולה".

    טלוויזיה היא כוס התה שלך?

    "אני אוהב דברים מסוימים, סרטים כמו 'חתונה מאוחרת' או 'אמלי'. די נמאס מהסרטים ההוליוודיים. אני מעדיף סרטים שאפשר לקחת מהם משהו. אוהב ספורט, סדרות עם תוכן, תוכניות דוקומנטריות. אני לא שולל דברים טרנדיים-אופנתיים או משהו כזה. אבל צריך שתהיה איכות בדברים שאני רואה. אופרות סבון, למשל, לא מעניינות אותי".

    אתה אוהב לראות כל סוג של ספורט?

    "כל ספורט שהוא מהרמות הגבוהות. מהספורט שלי, כדוריד, אין הרבה, אז יש כדורגל מליגת האלופות, כדורסל מהאן.בי.איי, טניס, אולימפיאדה, מונדיאל".

    ומה עם ערוץ האופנה?

    "מדי פעם. לגבי זה עניין מקצועי. מדובר בערוץ המביא תצוגות מכל העולם. יש מה לראות, מה ללמוד. נהנים מהבגדים, מהסטיילינג, מהמקומות המיוחדים שבהם מתקיימות התצוגות, עם כל האווירה שיש שם".

    צופי הערוץ בארץ ראו אותך בו?

    "כן, ראו אותי בכמה תצוגות בחוץ לארץ. למשל של ולנטינו במילאנו ושל קנזו ואיסיי מיאקי בפריז".

    תתקן אותי אם אני טועה, אבל יש רושם שדוגמנות הבנים היא תופעה הולכת ומתעצמת.

    "דווקא לא. נראה שהתופעה קצת נחלשה בשנים האחרונות. לא רואים דוגמנים גברים שהם סופר מודלס".

    איך האווירה בתצוגות הבינלאומיות האלה? על המירקע זה נראה לפעמים כמו שוק בשר אחד גדול.

    "מבחינתי הכל עבודה. לפעמים לא מתחשק לעשות אותה, אבל חוזה זה חוזה וצריך לספק את הסחורה. אני משתדל ליהנות מהעבודה הזאת ולא מתאמץ להתעמק בה יותר מדי. ברור לי שזה סוג של חוויה שלא חווים כל הזמן, אלא משהו מוגבל לתקופה מסוימת שעובר עם הגיל. מה שיפה היום, לא יפה מחר. צריך לדעת למצות את הרגע. בסך הכל מדובר באיזשהו שואו. הרי עם רוב הבגדים המוצגים אנשים לא הולכים. זה בשביל המעצב, בשביל יחסי הציבור שלו. הכל בקטע של תדמית".

    פגשת דוגמנים ספורטאים כמוך?

    "לא חסרים כאלה. אחד מהם הוא ג'ייסון שואו, דוגמן די מוביל. הוא היה מתאבק בסגנון יווני-רומי. בארץ מוכר השחיין איתן אורבך. לא נראה לי שלכישורים ספורטיביים יש משמעות בדוגמנות. כולה הליכה על המסלול".

    כבר שמענו על דוגמנים שחצו את הקווים מהמסלול אל המירקע. יש לך דרייב לכך?

    "אם היו מציעים לי תפקיד באיזה סרט בהוליווד, לא הייתי מסרב".

    ועכשיו יפן על הקו. איך זה יסתדר לך עם הכדוריד ועם הלימודים?

    "זה יסתדר. לא אסע לשם ליותר מחודשיים. בחרתי עם הסוכן שלי, רפי עגיב, את תקופת החופשה מהלימודים ומהליגה. לא אעלה על חוזה על חשבון הלימודים, שבשבילי הם צורך, משהו שפותח קצת את הראש".

    המשפטים והכדוריד בולמים לך את קריירת הדוגמנות?

    "הכל חופף. אתה פשוט עושה את הבחירה שלך לכל סיטואציה. בינתיים הכל בסדר. לא מרגיש שאני מפסיד משהו".

    ההיסטריה הגיעה גם לקמפוס?

    "שם אני לא משהו יוצא דופן. הרעש בא מגילאים יותר צעירים. לסטודנטיות יש משהו אחר בראש מאשר להתעסק עם גילויי הערצה. אני מרגיש בזה יותר במשחקי כדוריד. בנות צורחות ומעודדות, מבקשות חתימות וצילומים. לא תמיד זה נעים. לפעמים אתה מותש ועצבני אחרי משחק, בטח אחרי הפסד, רוצה להיות עם עצמך, אבל בדרך כלל אי אפשר לסרב. אם אתה יכול לעשות טוב לאנשים במינימום מאמץ, איך אפשר לא? לי, אישית, כל התופעה הזאת נראית קצת תמוהה".

    בשנים האחרונות התעצמה תופעת שלטי הענק של הדוגמנים. גם קרוב לביתך, בשיכון בבלי. מה זה עושה לך?

    "זה עושה הרבה דברים. הרי כל השלטים הם לא בדיוק משהו נורמלי. זה יכול להיות מרגש, מעצבן ומחמיא גם יחד".

    איך זה מסתדר עם הביישנות שאתה מקרין?

    "אני מודע לעניין הזה. גם די מודע למקומי בעולם. ביישנות או לא, המהומה סביבי היא משהו די מביך, שמונע ממני ללכת למקומות מסוימים. הייתי מעדיף להימנע מכל הרעש, אבל אי אפשר כל הזמן. עוצרים ברחוב, צופרים ברמזור. הכי סובלת המכונית שלי. הורידו ממנה את הסמל ואת הטסות, לקחו את האנטנה והדביקו מדבקות של אהבה".
    הוא בא לעולם כדוד בקר. בהיותו בן שלוש עקר עם משפחתו לאוסטריה והפך לבלסר בעקבות עיסוקו הדיפלומטי של אביו. מאז הוא טיפוס נודד, רואה עולם, דובר אנגלית וגרמנית שוטפת. כבן העיר ראשון לציון, מעצמת כדוריד, הוא "שורף" את המגרשים מגיל עשר. בלסר, שבגיל 16 חווה זכייה באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים, הוא מכוכבי קבוצת הפועל ראשל"צ כדוריד, שכמו מכבי תל אביב כדורסל, קוטפת אליפויות בשרשרת. "השנה איבדנו את הגביע", אומר בלסר, "אבל די הגיוני שניקח עוד אליפות - אם כי מסתמן שהשנה יותר קשה מאשר בדרך כלל". בלסר, מרכז בתפקידו, שזה אומר לא בדיוק מלך השערים ("יותר חשוב לי שאחרים יבקיעו"), דלוק על כדוריד. "זה משחק טקטי, מאוד מהיר, מאוד אגרסיבי, בעיני ספורט יפהפה". גם את שירותו הצבאי בחיל ההנדסה עבר במעמד ספורטאי מצטיין.
    זה חמש שנים הוא נמנה עם כוכבי הנבחרת הלאומית. ברור שלא הכל אידיליה. הכדוריד אינו ספורט מקצועני, ושכרו החודשי מהכדוריד נע סביב 4,000 ש"ח. משהו כמו תקציב הגרעינים והפיסטוקים החודשי של ג'ובאני רוסו.

    מתסכל?

    "פעם זה היה אולי מתסכל. כיום אני מבין שזה המצב, ואת ההכנסות שלי אני מביא מכיוון אחר. בכל זאת מדובר בכדוריד, ספורט שלא מביא הרבה קהל, גם לא הרבה פירסום, ואין לו הצדקה כלכלית".

    חשבת על כיכוב בקבוצת כדוריד אירופאית, יחד עם קריירת דוגמנות?

    "חשבתי, אבל החלטתי ללכת על לימודים בארץ, וזה מושך מבחינתי את הכדוריד ואת הדוגמנות".
    השילובים האלה רודפים אחריו לאורך כל הדרך. כשהיה בן 17, שהה במחנה אימון בווינגייט. בין האימונים קפץ לפיצרייה ושם זה קרה לו. בטי רוקאווי, בעלת אחת מסוכנויות הדוגמנות המובילות, הבחינה ביפיוף הבולס והושיטה לו כרטיס ביקור. בלסר לא הבין באותו רגע מה נפל עליו, אבל הודה בנימוס, תחב את הכרטיס לכיסו ושכח ממנו. מי שהביאה לכרטיס גאולה ולבלסר קריירה היא אחותו, נעמי. אחרי כמה חודשים ראתה את הכרטיס הזרוק ולא הניחה לאחיה, עד שהלך אל משרדה של רוקאווי. משם לקח אותו עגיב להמשך המירוץ.
    עד כה לא נתקל בצורך להציב קווים אדומים. "עוד לא קרה לי שסירבתי למשהו נחרצות מסיבות מצפון או אידיאלים". הוא גם מוכר כידוען שאינו מהזן המתהולל. את טורי הרכילות מילא כשחברתו היתה קרן מיכאלי, דוגמנית צמרת בפני עצמה. מבין צמודותיו בעבר מוכרת סנדרה רינגלר, הבלונדה של הסטיילינג מ"מהפך" של אורנה דץ. כרגע הוא בפסק זמן מרומנים, עד לניצוץ הבא.
    ובאשר לעתיד - השמיים הם הגבול, לדעתו של סוכנו. "דודי שובר בארץ את כל השיאים לגבי דוגמנים גברים, אבל הוא לא ייתן שיראו את זה עליו", מספר עגיב. "כל הזמן מגיעות אליו הצעות מ-14 סוכנויות חשובות בעולם, אבל הוא נשאר עם שתי רגליים יציבות על הקרקע. כמה שדודי עסוק, כשהוא מתבקש להגיע לילדים ולבני נוער בבתי חולים, הוא יעזוב הכל וייגש אליהם".

    דבר המעריצה

    למה הן בעצם מעריצות את דודי בלסר? למען הדיוק, גם קהילת אחינו חובבי הגברים מסמפטת את בלסר ביותר. ממש לא מזמן קראתי במדורו של מנחם שיזף ב"עכבר העיר", עד כמה התרשם לטובה מהקטלוג לגברים של "קסטרו" בכיכובו של בלסר, בתוספת תהייה רמה: האם הנתונים הגופניים שחשף בלסר אמיתיים לגמרי, או שמה מדובר בתוספת של אביזרים מלאכותיים, להשבחת המראה...
    את איבריו המוצנעים של בלסר לא שזפתי, אבל ענייני עבודה גרמו לי להחליף איתו מילים יותר מפעם אחת, ואפילו לגרור אותו לפגישה בסלון ביתי הקט. ובכן, בנות: הבחור חביב, שקט וביישן להפליא. מישהו אחר במעמדו היה יכול לטפח תכונות כמו שחצנות והשפרצה בלתי מבוקרת של סקס, בעיקר מול עיתונאיות, אבל דודי שלנו לא כזה. הוא מסרב בנימוס לראיונות, נעדר בדרך כלל מאירועים חברתיים משמימים, שומר בסולידיות על חייו הפרטיים. בקיצור, ילד טוב ראשל"צ, שלימודי משפטים וכלכלה ועולם הספורט עומדים בראש מעייניו.
    אבל מה לעשות, אי אפשר להתעלם מהנתונים הוויזואליים בהם בורך. הטבע והגנים של הוריו, לא נחסכו ממנו במקרה שלו. הוא נראה מצוין גם במציאות. גבוה, דק, שרירי במינון הנכון, חלק ובעל פרצוף מתוקי להפליא. אם תפתחו מגזינים של אופנה מחו"ל, תזפזפו בתוכניות אופנה שמקרינות תצוגות של גברים מרחבי הגלובוס ותשוו אותם לתמונותיו של בלסר - תיווכחו שהוא לא נופל ברמתו משום כוכב בינלאומי שמוביל קמפיין נחשב. אין ספק שאם ירצה, יוכל להפוך שגריר נאמן שלנו על המסלולים ומול עדשותיהם של צלמי האופנה הטובים בעולם.
    יפעת יעקובסון

    על המגש

    תאריך לידה: 22.7.77
    מזל: סרטן
    גובה: 1.88 מ'
    עיניים: ירוקות
    מגורים: בבלי, תל אביב
    מכונית: "פולו"
    תחביבים: ענפי ספורט אתגריים: סקי, סנפלינג, גלישה, מה שבא. פעם גם צנח
    לבוש: ספורטיבי, בהחלט לא לפי התצוגות. מעדיף ג'ינס וטי-שרט

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דודי בלסר
    צילום: שמואל יערי
    דודי בלסר
    צילום מתוך הקטלוג ל"קסטרו מן"
    לאתר ההטבות
    מומלצים