האלוף איתן: הרשות מסוגלת להפסיק את הטרור
אלוף פיקוד מרכז אמר לעיתונאים כי "בכל מקום מבצעים את מה שיו"ר הרשות אומר", אבל הרשות אינה מעוניינת להפסיק את הפיגועים. קצין בכיר אומר שצה"ל יצטרך להפיק לקחים ממבצע "חומת מגן" בעיקר במישור ההומניטרי והתקשורתי
מאז שהסתיים מבצע "חומת מגן", לפני כשלושה שבועות, נעצרו עשרים מחבלים מתאבדים בדרכם לישראל, וכן מספר משלחים - כך מגלה היום (ד') אלוף פיקוד המרכז, יצחק איתן, בשיחה עם כתבים, בה סיכם את הישגי המבצע ואת לקחיו.
לדברי איתן, ארגוני הטרור מנסים להשתקם וקצב ההתאוששות שלהם תלוי בפעילות של צה"ל. "הסיבה העיקרית להיעדר הפיגועים בימים האחרונים היא סיכול הפיגועים על ידי צה"ל".
איתן ציין כי כרגע לא נראה שהפלסטינים מתכוונים להפסיק את הטרור. "להפך - אנחנו מזהים שיתוף פעולה בין גורמי רשות לבין גורמי הטרור. אני מאוד מקווה שהפעולות שלנו בשטח ימנעו את 'חומת מגן 2', כך שלא יהיה צורך במבצע נוסף".
על פי האלוף איתן, הרשות הפלסטינית ממשיכה לתפקד למרות המבצע של צה"ל. "הדבר הוכח במשא ומתן על כנסיית המולד, שם נקבעו הסכמים רק בהוראת ערפאת", אמר איתן. לדבריו, "אם תהיה החלטה של הרשות הפלסטינית להפסיק את הטרור - אני חושב שהיא יכולה לפעול. בכל מקום אנו רואים שמבצעים את מה שיו"ר הרשות אומר".
"שטחי A זהים מבחינתנו לשטחי B"
בפיקוד מרכז מעריכים כי מבצע "חומת מגן" יצר מציאות ביטחונית שונה בשטחי יהודה ושומרון. "נוצר מצב אסטרטגי חדש בו אנחנו אחראים לביטחון באופן מוחלט. שטחי A זהים מבחינתנו לשטחי B. כולם באחריות ביטחונית ישראלית, ואנחנו פועלים בהם באופן מתבקש", אומר קצין בכיר.
הקצין מעריך כי היכולת של ארגוני הטרור להשתקם כעת היא מצומצמת בשל הפעילות של צה"ל בשטחי A, ובכל מקרה צה"ל לא יאפשר לתשתיות הטרור להשתקם. לדברי הקצין הבכיר: "גם בצד השני רוצים לחיות ובסוף חייב לקרות משהו גם בצד השני. לעת עתה יש שבר מוחלט של אמון בינינו לבין הפלסטינים. יש נתק מוחלט בינינו, אבל ניתן גם לחדש את הקשרים, אם הדרג המדיני יורה לנו על כך."
הקצין הבכיר סיפר כי במבצע "חומת מגן" השתתפו סדרי כוחות חסרי תקדים של חמש אוגדות, ובהם פעלו 21 חטיבות. במבצע השתתפו למעלה מ-30,000 חיילים. לשם השוואה, ציין הקצין הבכיר, במלחמת ששת הימים השתתפו בפיקוד המרכז שמונה חטיבות בלבד. במבצע "חומת מגן" נהרגו 29 חיילי צה"ל ו-207 חיילים נפצעו. בצד הפלסטיני מעריך צהל כי היו 265 הרוגים. במרחב ג'נין נהרגו 106 פלסטינים ובמחנה הפליטים ג'נין שבו התרכזה מרבית תשומת הלב העולמית נהרגו 58 פלסטינים בהם שבעה אזרחים.
הקצין הבכיר סיפר כי תפיסת ההפעלה כללה א-סימטריה ברורה בין הכוחות של צה"ל להתנגדות הפלסטינית שהיתה צפויה בכל עיר. "בכל מקום היינו חזקים. למרות שהיתה ביקורת על עודף כוח, גם היום היינו פועלים באותה דרך, שמנעה נפגעים ואפשרה לסיים את הלחימה בתוך זמן קצר יחסית".
הקצין הבכיר התייחס גם לביקורת על הלחימה בג'נין, לפיה לא היה נכון להתבסס בלחימה במחנה הפליטים על כוחות מילואים. "ההנחה ללכת עם כוחות מילואים התבססה על התכנית האופרטיבית. כוחות המילואים היו אלה שתוכננו להלחם בג'נין. מרבית הנפגעים בעיר היו בהיתקלות אחת שקרתה לצערנו ושינתה את כמות הנפגעים לכלל המבצע. מהותית, הקרב לא היה שונה ממקומות אחרים. במקום זה היתה גם הצלחה הגדולה ביותר של צה"ל. מרבית המבוקשים שפעלו במחנה פליטים ג'נין נתפסו או נהרגו".
לדברי הקצין הבכיר, ההפתעה המרכזית של צה"ל במהלך המבצע הייתה העוצמה ועומק תשתיות הטרור בכל הערים הפלסטיניות אליהם חדר צה"ל. "לא הערכנו מספיק את עומק תשתיות הטרור. כמעט בכל מקום אליו נכנסנו היו עשרות מטענים, מלכודים, ומחרטות ובתי מלאכה שישמשו את ארגוני הטרור. היו קטעי רחוב שעל מנת לעבור היה צורך לפוצץ 40 מטענים", אמר הקצין.
"נפיק לקחים במישור ההומניטרי והתקשורתי"
לדברי הקצין, צה"ל יצטרך להפיק לקחים בעיקר בהיבט התקשורתי וההומניטרי. הקצין סבור כי בעתיד נכון יהיה לאפשר כניסה של ארגונים בינלאומיים, אמבולנסים ועיתונאים באופן מבוקר לאזורי הלחימה, בניגוד למבצע "חומת מגן".
הקין הסביר כי במחנה ג'נין לא היה צורך בצוותים רפואיים נוספים, היות שמספר ההרוגים היה נמוך יותר מטענות הפלסטינים. בנוסף, "כמות המטענים הייתה כה גדולה, שלא ניתן היה להכניס צוותים רפואיים מבלי שייפגעו. העובדה היא שכאשר אפשרנו לצוותים הרפואיים להיכנס, אחד הרופאים עלה על מטען ונפגע". עוד ציין הקצין כי "לא היה בערים הפלסטיניות רעב, לא נפגעו בתי חולים, ואפילו בבעיות שנוצרו בבתי החולים טיפל המנהל האזרחי".
עם זאת, הוא סבור כי "צריכים לפתח מרכיבי פעולה יותר טובים באשר לצוותים הבינלאומיים, ואחרי שהתעוררה כל המהומה, במבט לאחור, היינו צריכים להכניס אותם לתוך המחנה". הקצין הבכיר הוסיף כי גם את התקשורת היה נכון להכניס לזירת הלחימה. לדבריו, הסיבה לחסימת השטח בפני התקשורת בימי הלחימה הראשונים נבעה מניסיון לא טוב עם צוותי הטלוויזיה במבצע הקודם בגדה המערבית - אז הנציחו המצלמות "אמירות קשות ובלתי-משקפות של כמה חיילים".