הפגנות, מחאות, זעם ושירה בציבור

ערב המחווה המדובר לזמרת יפה ירקוני התקיים אמש במועדון צוותא בתל-אביב תחת הכותרת "אמנים מצדיעים לחופש הביטוי". הערב המקורי, שתוכנן להתקיים באולם נגה מטעם איגוד אמני ישראל, בוטל לאחר הראיון עם ירקוני בגלי צה"ל שעורר סערה תקשורתית וגרר אחריו קריאות להחרמת הזמרת. ירקוני הגיעה אמש לצוותא כשהיא מלווה בשני שומרי ראש ובכניסה לאולם חיכו עשרות מפגיני ימין שאחזו בידיהם כרזות עליהן נכתב, בין השאר, "כלת פרס ישמעאל", "יקירנו באדמה ואת על הבמה" וצעקו קריאות "בוז!" ו"בושה". אולם צוותא היה מלא עד אפס מקום והנהלת האולם נאלצה להוסיף כסאות ולהציב מסך וידאו עליו הועבר המופע, שהתקיים באולם הקטן, לטובת מי שלא השיגו כרטיסים.

בחדר ההלבשה, דקות ספורות לפני שהמופע החל, אמרה ירקוני הנרגשת: "אני מופתעת, מעולם לא חשבתי שאהפוך למרכז ההתעניינות בצורה שכזו. הגעתי לערב הזה מותשת". על המפגינים בחוץ אמרה "זכותם להפגין. שכל אחד יאמר מה שהוא רוצה ומה שהוא מאמין בו, בדיוק על זה אני נלחמת. אני לא מתחרטת על כלום. מה בסך הכל אמרתי? דיברתי על הפרדה בין מדינת ישראל למדינה הפלסטינית. אני בכלל אנטי-פוליטית. כל מה שאני רוצה זה שקט. יש לי משפחה, יש לי נכדים בצבא. אני אוהבת את הארץ הזו וכל מי שאמר לי בשבועות האחרונים ללכת מפה, שיעזוב בעצמו את הארץ. הלקח היחיד שלמדתי זה לשתוק קצת. הערב אני הולכת לשיר, בלי לדבר".

את הערב הנחה אבי קורן ובין המשתתפים היו שרה'לה שרון, ריקי גל, יוסי פולק, אפרים שמיר, שלומי שבן, מיקי קם, אהוד בנאי, איציק וינגרטן, שמעון ישראלי, מתי כספי, שולה חן, עברי לידר, אהוד בנאי, רועי בר-נתן, דן תורן, מאיר סוויסה, ליאור פרחי והמוזיקאים עוזי אסנר ודנה שפיס. בחדר ההלבשה דיברו על האמנים שהחליטו שלא להופיע, וירקוני אמרה: "היו שסירבו להופיע, זה לא מפתיע אותי, אני גם לא מאוכזבת, אני מבינה. אנשים צריכים להתפרנס". יוסי בנאי, ששמו אוזכר ברשימת המופיעים, הגיע כדי לחזק את ידיה של ירקוני אבל החליט שלא לעלות לבמה. גידי גוב, שהיה האמן הראשון שתמך בירקוני פומבית, נפקד מהאירוע בשל הופעה אחרת, וגם אביב גפן, שהיה אמור להשתתף באירוע, נפקד בשל ראיון בתוכניתו של אלי יצפאן.

מגן השקמים לחוות השקמים

שרה'לה שרון אמרה: "לא מוחקים היסטוריה, ויפה היא ההיסטוריה שלנו, ההווה והעתיד. ההיסטוריה נגמרת ויפה תמיד נשארת". אבי קורן, יזם הערב ומי שהנחה את האירוע, הקריא על הבמה את שירו של דן אלמגור, העושה בימים אלה באיטליה: "איך פאשיזם נולד? כמו בצחוק. זה מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה. איך פאשיזם נולד? כמו תינוק. בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים ופתאום איזה פלא, הוא הולך לבד. איך פאשיזם נולד? הוא כבר פה". נכדה הקטן של ירקוני, ישי סוויסה, אמר: "אני רוצה להודות לכל אלה שגאים בסבתא שלי כמו שאני גאה בה", וזכה למחיאות כפיים סוערות. במהלך הערב הקריא השחקן יוסי פולק מכתב שנשלח אתמול לביתה של ירקוני, עליו חתום צבי הנדלר מנהל "אחוזת ראשונים". במכתב מודיעה הנהלת המוסד לירקוני על ביטול חוזה הפרסום איתה בעקבות התבטאויותיה ודורש ממנה להשיב את מלוא הסכום הכספי ששולם לה.

בין המחוות המרגשות במהלך הערב היתה עלייתו של מולי בר, אביו השכול של דרור בר ז"ל שנפל בג'נין . "גל הפטריוטיזם מביא אותנו לסף פאשיזם", אמר בר והוסיף: "אני כאן מפני שהתבקשתי על-ידי אנשים שאני לא מכיר לחתום על מכתב שטנה לסתימת פיות. אני כאן בשם דרור, שהיה תוצר חינוך של מדינת ישראל והאמין בדמוקרטיה. אני כאן בכדי להתריע מפני הרוחות הרעות. דרור נולד במלחמת כיפור ומת במלחמת ג'נין כשהוא בן כ"ח שנים. כ"ח זה כוח, ואנחנו משחיתים את הכוח. קשה לנו לחיות בארץ הזו ואף על פי כן, אין לנו ארץ אחרת". מחווה נוספת היתה פלקט שהכין אזרח מן השורה והוגש לירקוני במהלך המופע. על הפלקט נכתב, בין היתר: "איך הפכנו מגן השקמים לחוות השקמים?".

הקונצנזוס הוא חיה דו-ראשית

נדמה כי השירים שבוצעו במהלך הערב נטענו כולם במשמעות קצת אחרת מכרגיל. ריקי גל עם "היי שקטה", אפרים שמיר עם "שיעור מולדת", שלומי שבן עם "כולם אומרים עלייך כל מיני דברים", מיקי קם עם "אל נא תאמר לי שלום" והשחקן שמעון ישראלי ב"הארץ הזו".

הזמר מתי כספי פתח במונולוג ואמר: "יפה ירקוני עשתה טעות כשאמרה את המילה המפורשת. לדעתי היא היתה צריכה לומר 'זה מזכיר לי… משהו'. זה הרבה יותר חזק מהמילה המפורשת" - כספי רמז לדבריה של ירקוני, כי התמונות מג'נין מזכירות לה תמונות מתקופת השואה. הוא הוסיף: "כשרואים חיילים מכוונים נשק על אזרחים מרימים ידיים וזה מזכיר משהו, אנשים ישר חושבים מה זה מזכיר לנו? מלחמת לבנון? לא, אז זה היה חיילים נגד חיילים. אולי יום כיפור? לא, כי גם אז זה היה חיילים נגד חיילים. גם לא ששת הימים וגם לא מבצע סיני. היא היתה יכולה גם לומר 'זה מזכיר לי משהו מהמלחמה ההיא'. אני קצת פוחד להשתמש בחופש הביטוי אבל לפני 12 שנה היה איש ציבור אחד שהשתמש במילה שמתחלקת לשתי הברות האחת משמעותה באנגלית 'העברה' והשניה משמעותה 'ברזל'. טרנס-פר. מה שהוא התכוון בוודאי היה להעביר אנשים ברכבת העמק. אני חושב שהדבר הכי חשוב זה שכל אותם האנשים שאמרו כל מיני דברים במהלך השבועות האחרונים, ילמדו להשתמש במילה סליחה".

כספי ביצע את שירו של אהוד מנור "ימי בנימינה", כמעין מטפורה לישראל היפה שהיתה ואיננה עוד. שולה חן הקדישה את השיר "אמא" למשפחתה של ירקוני, שתמכה בה לכל אורך השבועות האחרונים ועברי לידר נתן ביצוע סוחף ל"הן אפשר". דן תורן, שביצע את השיר "ליקי", אמר: "החיה הזו שקוראים לה קונצנזוס, היא לפעמים כמו חיה דו-ראשית. כשהיא מחבקת זה יופי, אבל לעתים היא חונקת. אבירי חופש הביטוי, הם הלוחמים הראויים לשמור את הראש שלה במקום".

ירקוני: "לא חשבתי שאגיע למצב כזה"

בחלקו האחרון של הערב עלתה ירקוני לבמה ופתחה בביצוע בספרדית לשירה של זמרת החופש הארגנטינאית מרסדס סוסה, "אלפונסינה". "את השיר הזה אני שרה כבר שלושים שנה", אמרה ירקוני. "מרסדס סוסה הוגלתה מארצה בגלל שהעיזה לשיר נגד השלטון. כשהתחלתי לשיר את השיר הזה מעולם לא חשבתי שאגיע למצב שלה". לדבריה, אם היתה בוחרת בשנים עברו לדבר על היותה אלמנת מלחמה, סביר שהיו נחסכות ממנה מספר גדול של תגובות נזעמות להן זכתה מהורים שכולים בימים שלאחר הראיון לגל"צ. היא המשיכה בדואט משותף עם הזמר ליאור פרחי. מהרגע שבו עלתה ירקוני לבמה הפך צוותא לערב שירה בציבור, עם השירים "באב אל וואד", מחרוזת שירי הצ'יזבטרון ("רבותי ההיסטוריה חוזרת", "אנו הפלמ"ח") וכמובן לא נפקד מקומו של "האמיני יום יבוא". ירקוני סיימה את הערב בביצוע לשירה של להקת "גאיה" "עוד יבוא שלום עלינו" לקול מחיאות כפיים סוערות של הקהל.