שתף קטע נבחר

דיסטורשן זה דבר יפהפה

"היהודים", עוד רגע עם אלבום חדש, מוכרים עשרות-אלפי עותקים בלי רדיו. איך עושים את זה, למה חשוב להישאר אמיתיים ולמה האלבום הוא כמו המדינה. ראיון הכנה

רציתם מטאל? קיבלתם. שלוש וחצי שנים אחרי אלבומם השני של "היהודים", שנשא את שמם, מוציאים תום ואורית פטרובר ושות' את "תענה לי", הסנונית הראשונה מתוך אלבום חדש, "פחד מוות", שייצא לחנויות לקראת הקיץ. הסינגל, סוג של בלדת מטאל, אולי רחוק מלהיות כוס התה עם נענע של עורך הרדיו הממוצע והוא אפילו נמתח על פני יותר משמונה דקות. אבל לפחות בכל הקשור לצלילים השולטים בעולם, "היהודים" מוציאים את אלבומם בזמן מצוין, כשההבי-מטאל לסוגיו (נו-מטאל, ראפ-מטאל וסתם מטאל) שוטף את אמריקה ואפילו שולט בעשירייה הראשונה של הבילבורד.
את הזמן שעבר מאז אלבומם השני בילו "היהודים" בהופעות, כתיבת שירים ובעבודה על האלבום החדש, שנמשכה יותר משנה. האלבום יעסוק, לדברי תום פטרובר, במציאות המוכרת: "יש באלבום 12 שירים והוא מסתכל על דברים אחרת, ממה הם מורכבים, מהמצב האישי שלי, בקטן, בפינתי, במה שסובב אותנו, וגם במצב אצלנו במדינה, שזו תחושה קשה לכולם, גם לנו. הדיסק ייקרא 'פחד מוות' ויש לזה סיבה. המצב הפוליטי לא גרם להשראה, אבל גם לא יכולתי להתעלם ואני מרגיש כמו שכולם מרגישים, ואני כותב את מה שכולם מרגישים".

- הנו-מטאל זכה לפריחה נהדרת השנה. אהבת את מה ששמעת?

"כן, אהבתי את מה שקורה, כל מיני, גם לימפ ביזקיט, גם את ההפקה של לינקין פארק, אבל עדיין, כשאתה כותב שיר, אתה יוצא ממקום לא מוסבר, אתה לא מתחיל לגשת לז'אנרים, אלא השיר מוביל אותך לכיוון. אם השיר ידרוש סופר-פאואר, אז ניתן לו את זה, ואם יש צורך בבלדה, אז זה מה שיהיה, המילה פאואר לא מפחידה אותנו ודיסטורשן זה דבר יפהפה. מצד שני, אני לא חושב שכיסחנו למען הכיסוח".

- אתה מפיק מוזיקלית גם את האלבום החדש. לא התחשק לך להיעזר במישהו נוסף?

"במובן מסוים אני לא לבד, על העיבודים אחראים כולם. הפעם זה היה ארוך מהרגיל. היו עליות וירידות, והפרנציפ היה לא להתפשר, אם כי לפעמים חייבים להתפשר. האמת היא שלא היה מפיק שחשבתי לעבוד איתו, ההפקה נראית לי טבעית, ואני רוצה לעשות את העבודה בעצמי".
אלבום הבכורה של היהודים, "מציאות נפרדת", נמכר עד היום בכ-65 אלף עותקים, והאלבום השני מכר יותר מ-30 אלף עותקים, למרות התעלמות רדיופונית שהפכה את סיפור הלהקה למיתולוגיה ישראלית קטנה. הפארסה הזו הגיעה לשיאה כשהיהודים נבחרו בשנת 99' ללהקת השנה בגלי צה"ל, למרות שכמעט ולא הושמעו בתחנה הצבאית.

- הסינגל הנוכחי, "תענה לי", נמשך יותר משמונה דקות. ויתרתם מראש על הרדיו?

"אנחנו אוהבים לנגן, אנחנו מתעסקים במוזיקה וזה מה שאנחנו עושים. בשיר הזה לקחנו את הזמן, וכשסולו היה צריך להיות ארוך אז זה מה שהיה. אנחנו מושפעים ממטאל ומדברים אחרים וזה הכיוון שלנו".

- ובכל זאת?

"קשה לי להאמין שניכנס לרדיו, זה מאוד יפתיע אותי. מצד שני הופתענו בעבר. אין לי ציפיות, אם ישמיעו נשמח, מה גם שהשירים מספיק טובים כדי להיות מושמעים. למזלנו יש לנו קהל, הדיסק הראשון הרי עומד על 65 אלף עותקים ואנחנו מצליחים לראות את הקהל בהופעות. מה שהעורכים מחליטים מקובל עלינו".

- בדיעבד, מה היה לכם שלא היה לעשרות להקות רוק לא-רדיופוניות?

"אין לי מושג, אומרים לנו הרבה דברים ועדיין זה לא אומר שזה נכון. צריך לבדוק את עצמך, אנחנו מנסים לשמור על עצמנו בקטע הזה. וקל לנו לשמור על עצמנו כי לא הפכנו למשהו של כלל הציבור. זה שלא נחשפנו עזר לנו לשמור על עצמנו. אנחנו בני אדם, לא רואים אותנו כל יום בטלוויזיה. אנחנו רואים אנשים בהופעה ומחזירים להם אהבה. אנחנו אמיתיים ועושים את מה שאמיתי. זאת אומרת, לא לחפף בטקסטים, אנחנו בוחנים כל דבר מאתיים פעם, אנחנו מתייחסים לאלבום שלנו כמו שראש ממשלה מתייחס למדינה שלו. אז יכול להיות שמה שעובר זה האמת, חוסר הפשרה, ולא נעים לי, אבל אולי גם השירים".

- אתה ואורית חיים ועובדים ביחד כבר שנים. זה לא קשה?

"זה ענק".

- פרט.

"זו עבודה שהאמוציה שולטת, כי מוזיקה זה רגש ולא משנה באיזה כלי מדובר, גרון או מיתר. יש המון אמוציות ותחושות, ואני חושב שבדבר הזה אנחנו ביחד. אנחנו מחזיקים אחד את השני, ולא יכולתי למצוא מישהי שתעזור לי יותר מאורית".

- בראיה רטרוספקטיבית, כשאתה חוזר אל תחילת הדרך, כשהכל נראה קשה ובלתי אפשרי, האם היה רגע מסוים אחד שאחריו הרגשת שהכל משתנה לטובה?

"לא היה רגע אחד, אלא הכל נבנה בהדרגה. היו בהתחלה רגעים קשים, אפילו מאוד קשים, וההחזר הראשוני היה שהאלבום לא מתקבל בכלל, כמו מוקצה מחמאת מיאוס, גם חברת התקליטים (הד ארצי) נלחצה, אבל בד בבד החלטנו שאנחנו יוצאים להופעות ובאופן קבוע, ולאט לאט הקהל גדל. התגובות של הקהל היו כל כך חזקות, שזה נתן את הביטחון, ממש חומת מגן, שמה שאנחנו עושים זה נכון. אני זוכר שבהופעה אחת בא אלי חייל, חיבק אותנו, התחיל לבכות ואמר 'אתם מחזיקים אותי'. זה קרע אותך. שום השמעה ברדיו לא יכולה לעשות את הדבר הזה, זה הפידבק, שנגעת במקומות שנוגעים גם בך. זה נשמע רגשני, אבל הקהל נתן לנו את האמונה".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
היהודים. לא כיסחנו למען הכיסוח
לאתר ההטבות
מומלצים