התפוגגות האשליה
הפיגוע אתמול בנתניה הוא תזכורת כואבת: אי אפשר לקצור פירות של ממש אם למהלך הצבאי אין המשך מדיני. השקט, שנדמה ששרר פה בשבועות האחרונים, הוא אשליה ממכרת שנובעת מאינטרסים ולא מעשייה מדינית
הפיגוע אתמול בנתניה הוא תוצר מובהק של המצב המדיני האומלל, שאליו נקלע האיזור מאז מבצע 'חומת מגן'. מצב של הילוכי סרק מדיניים שאין מאחוריהם שום דבר ממשי, שלא מובילים לשום מקום, וכל תכליתם היא רק להרוויח עוד זמן, לדחות את הקץ. כולם שותפים לתרמית הגדולה הזאת של כביכול עשייה מדינית: האמריקנים, ישראל והפלסטינים.
ובינתיים, חולף לו הזמן, וההישגים הצבאיים של מבצע 'חומת מגן' הולכים ומתמוססים. הריק המדיני הוא קרקע מזון טבעית לתשתיות הטרור, שהולכות ומשקמות את עצמן למרות הלחצים שמפעילים השב"כ וצה"ל.
הפיגוע אתמול בנתניה, כמו הפיגוע לפני כעשרה ימים בראשון לציון, הוא תזכורת כואבת: אי אפשר לשבת לנצח על זרי הדפנה של מהלך צבאי, מוצלח ככל שיהיה, ולהתבשם מהאשליה שמפזר הצבא, כי את הטרור אפשר למגר במהלכים צבאיים. נכון, אי אפשר בלי מהכלים צבאיים. אבל גם אי אפשר לקצור פירות של ממש אם למהלך הצבאי אין המשך מדיני. ואם הצד הפלסטיני לא רוצה להיות שותף למהלך כזה, צריך להתחיל במהלכים חד צדיים: הפרדה.
בשלושת השבועות האחרונים, על רקע ירידה מהותית בהקיף הפיגועים בתוך הקו הירוק, נוצרה בארץ איזושהי תחושה של שקט יחסי. נדמה היה שהחיים מתחילים לחזור למסלולם. האשליה הנעימה הזו הוזנה בסמים משכרים ומשקרים שנזרקו לחלל האוויר כמו דיבורים על רפורמות ברשות הפלסטינית, על בחירות דמוקרטיות ברשות, כאילו משהו באמת מתחיל לזוז שם. בצד הישראלי התחילו למלא את האוויר בבועות ענקיות של תוכניות מדיניות: תוכנית 'סודית' של ראש הממשלה, תוכנית חדשה – רק אתמול נולדה – של שר החוץ, תוכנית מהפכנית (חוזרים לקלינטון) של שר הביטחון, וכדומה. היה נעים להתמכר.
אלא שהשקט היחסי הזה לא נובע מעשייה מדינית כלשהי. הוא תוצאה של מפגש אינטרסים זמני של השחקנים הראשיים במגרש. ערפאת זקוק לקצת שקט – קרי בלי פיגועים בתדירות גבוהה מדי בתוך הקו הירוק – כדי להוריד מעליו את הלחץ הבינלאומי וכדי שיהיה לו זמן לטפל בלחצים מבית. אין לו שום תוכניות לבצע שום רפורמות של ממש, בוודאי לא רפורמות הנוגעות לדמוקרטיה ושקיפות. הוא מנסה להרוויח זמן: אולי השלטון בישראל יתחלף, אולי יקרה משהו בעולם שישחק לידיו, ואולי בכל זאת תעשה ישראל את הטעות שהוא מייחל לה ותיכנס לעזה.
וגם אצלנו, שרון זקוק לשקט ומבקש להרוויח זמן כדי לנסות לבלום את הקריסה הכלכלית. אז מברברים על ועידה אזורית, שאולי תתקיים ואולי לא. האמריקנים זקוקים לשקט כדי לשמן את המכה שלהם על עיראק, ולא ממש איכפת להם אם השקט הזה הוא אמיתי או מדומה.
הפיגוע אתמול בנתניה החזיר אותנו, באחת, למציאות.
