זכויות יוצרים לכל

פריחת תוכנות שיתוף הקבצים באינטרנט עימתה את ראשי תאגידי הבידור העולמיים עם מציאות חדשה ולא נעימה: כל גולש יכול להעתיק חינם כל פיסת מידע בקליק אחד, בין אם מדובר בשיר של U2, סיפור של ריימונד קארבר או משחק פיפ"א 2002.

הנוחות הטכנולוגית הפכה את הגניבה לנורמה שרוב הגולשים אינם מקדישים לה מחשבה יתרה. הפיתוי להעתיק גדול, הסיכון להיתפס אינו מוחשי ומנגד, חוקי זכויות היוצרים הופכים נוקשים יותר ויותר וטכנולוגיות שאמורות למנוע העתקה פיראטית הוכנסו לשימוש בשנים האחרונות.

ההסכם הכתוב בין צרכני תרבות ליוצרים ותעשיית הבידור והתרבות, לפיו האחרונים ייצרו ויפיצו אמנות (מלים, לחן, ציור, ספר, תסריט ועוד), והראשונים ישלמו עבורה, הופר לראשונה באינטרנט באופן גורף, על ידי מיליונים שהורידו שירים, משחקים וסרטים חדישים חינם וללא כל עכבות, באמצעות תוכנות שיתוף קבצים. על פי חוקי זכויות היוצרים הנהוגים בישראל ובמדינות רבות בעולם, היה עליהם לשלם עבור יצירות אלה או להמתין 70 שנה לאחר מות היוצר כדי ליהנות מהן חינם.

אולם, הגולשים קצרי רוח ואינם מתעניינים בחוקי זכויות היוצרים. השאלה היא אם בכל המקרים יש להעדיף את טובת בעלי הקניין על פני טובת הציבור. למשל, על פי החוק האמריקאי, זכויות יוצרים חלות על תוכנה במשך 95 שנים. כלומר, כאשר מערכת ההפעלה Windows 95 של מיקרוסופט תהיה זמינה חינם לכל דורש, סביר להניח שאף מחשב בסביבה לא יהיה די מיושן כדי להפעילה.

סימפוניה שתחובר על ידי גאון מוזיקלי, מקבילו המודרני של בטהובן, למשל (אשר אינו שכיר של תאגיד כלשהו), כאשר הוא בן 20, תימסר לרשות הציבור הרחב רק כ-150 שנים לאחר מכן, בהנחה כי הוא חי עד גיל 80.

בדיוק כאשר האינטרנט מאפשר למספר רב של בני אדם להתחבר וליהנות ממבחר יצירות ללא כל הגבלה, חוק זכויות היוצרים מונע מהם לנצל את המדיום הזה למטרות חיוביות", הצהיר פרופ' לורנס לסיג, מומחה למשפטים מאוניברסיטת סטנפורד, באחד מהכינוסים הרבים בו השתתף בחודשים האחרונים.

פרופ' לסיג הוא אחד מהדוברים הבולטים שתובעים להגמיש את חוקי זכויות היוצרים הקיימים, בטענה שהם מקריבים את האינטרס הציבורי הרחב ואת זכות הציבור ליהנות מיצירות רבות, לטובת כמה בעלי עניין שמחזיקים בזכויות היוצרים של יצירות אלה.

פרופ' לסיג, בשיתוף פעולה עם אקדמאים מאוניברסיטאות יוקרתיות נוספות כמו דיוק, הארוורד ו-MIT השיק בשבוע שעבר את Creative Commons (מתחמים ציבוריים של יצירה), פרויקט מקוון ללא מטרות רווח שמיועד להגמיש את החסמים שמציבים, לדעתם, חוקי זכויות היוצרים הקיימים על זרימה חופשית של מידע ויצירה ברשת.

אמנים, סופרים, מוזיקאים ויוצרים אחרים שמעונינים להפיץ את עבודותיהם מבלי להכפיפן לחוקי זכויות יוצרים נוקשים יוכלו להיעזר בפלטפורמה של Creative Commons לשם כך. משתמשים יוכלו להשתמש ביצירות שמופצות באמצעות Creative Commons מבלי להפר זכויות יוצרים של אחרים.

במה מדובר?

פרויקט ה-Creative Commons מבוסס על תפישה שקרויה "תכנים פתוחים", ששואבת מרעיון הקוד הפתוח. לפי תפישה זו, כל יצירה (מאמר, תמונה, אודיו ווידאו) שמתפרסמת תחת רשיון זכויות יוצרים גמיש (למשל, GNU) ניתנת להעתקה, שינוי ולהפצה מחודשת חינם בהתאם למגבלות הרשיון.

מקימי Creative Commons טוענים כי חוקי זכויות היוצרים בארה"ב, בישראל ובמדינות אחרות במערב כוללניים מדי, נוקשים יותר ויותר ומוחלים אוטומטית על כל יצירה, והתוצאה היא שפחות ופחות יצירות נשארות במתחם הציבורי, בו כל צליל, מלה או תו אינם מופרטים לפיסות של קניין והון אלא חופשיים לשימוש כל אדם, ממש כמו החול, השמיים או הים.

הוגי הפרויקט מניחים שיוצרים רבים מעדיפים להפיץ את יצירותיהם תחת רשיון זכויות יוצרים גמיש יותר אך אינם יכולים לעשות כך בשל היעדר חלופה נוחה לשימוש. במקביל, עד כה אין בנמצא מכניזם פשוט שיאפשר לגולשים לגלות מהם תנאי זכויות היוצרים שחלים על כל קובץ (שיר, קטע וידאו או סיפור).

פרופ' לסיג וחבריו מבקשים לטפח מאגר חלופי של רעיונות, מלים, תמונות ומוזיקה המוגנים ברשיון זכויות יוצרים גמיש, אשר המשתמשים יחושו חופשיים להשתמש בהם חינם מבלי לעבור על החוק. בדרך זו, הם מאמינים, תגדל כמות התכנים הזמינה חינם לכל הגולשים והאנושות והקידמה ירוויחו מכך.

"מי שמקבל ממני עצה, זוכה ברעיון שלי מבלי שהדבר יגרע ממני, כפי שמי שמדליק את הנר שלו באמצעות הנר שלי זוכה באור מבלי להחשיך אותי", מצטט דף השאלות והתשובות של הפרויקט את תומאס ג'פרסון כדי להסביר שרעיון אינו "מתבזבז" ככל שיותר אנשים משתמשים בו.

האם פרויקט ה-Creative Commons שולל את מושג הקניין הרוחני? "לא", נכתב באתר, "הנימוק לשמירה על קניין רוחני הוא קידום המדע והאמנויות. גם אנחנו מעונינים לקדם את המדע והאמנויות אך מאמינים שמטרה זו תושג אם נסייע ליוצרים להתאים את רשיונות זכויות היוצרים על פי העדפותיהם האישיות".

"המורכבות הגדלה והולכת של חוקי זכויות היוצרים מקשה יותר ויותר על המשתמשים שמבקשים לדעת האם מותר להעתיק יצירה או לשנותה. הפרויקט יפעל במסגרת הקיימת של חוקי זכויות היוצרים כדי להפחית את החסמים שהם מציבים על היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית.

איך זה עובד?

מתנדבי ה-Creative Commons מפתחים יישומים מבוססי רשת, שיאפשרו לכל יוצר להגדיר בכמה צעדים פשוטים את התנאים להפצת היצירה (אודיו , וידאו , טקסט או תמונה) והשימוש בה. היוצר יוכל להחליט אם היצירה תופץ לכל דורש ללא כל הגבלה או תחת רשיון מותאם אישית של ה-Creative Commons.

על פי רשיון זה, היוצר יוכל להגדיר אם להתיר למשתמשים להעתיק, להפיץ מחדש, להציג או לבצע את היצירה בתנאי ששמו יוזכר, להתיר לאחרים להשתמש ביצירה למטרות בלתי מסחריות בלבד, להרשות לאחרים להשתמש ביצירה בתנאי שהיא תוצג מלה במלה ולא יופצו יצירות המבוססות עליה, להתיר למשתמשים ליצור עותקים של היצירה למטרות אישיות בלבד, או לאפשר לאחרים להפיץ עבודות המבוססות על היצירה המקורית בתנאי שתופץ עם רשיון הזהה לרשיון של היוצר (Copyleft).

תנאי הרשיון יוטבעו כמידע בקוד של היצירה (metadata) וכל גולש, שמשתמש בכל פלטפורמה, יוכל לקרוא את התנאים הללו וללמוד על ההגבלות החלות על היצירה. כך יוכלו חוקרים, אמנים, מוזיקאים ואחרים לאפשר לאחרים להעתיק, לשנות ולהפיץ מחדש את עבודותיהם בעוד הם אינם מוותרים על זכויות היוצרים שלהם.

"לראשונה, המחשבים יוכלו לזהות ולהבין את תנאי הרשיונות הללו ויקלו על אנשים לשתף ביניהם יצירות", מסר פרופ' לסיג, יו"ר ה-Creative Commons, בהצהרה שפורסמה ביום ה' עם השקת האתר, "למשל, מוזיקאי מתחיל יוכל להשתמש בפלטפורמה שלנו כדי להפיץ את המוזיקה שלו חינם כאשר בתמורה הוא יזכה לקרדיט עם כל השמעה. סופר מתחיל שמבקש הכרה ציבורית עשוי להיעזר ב-Creative Commons כדי לאפשר למשתמשים לקרוא את סיפוריו חינם ולהעתיקם". תלמיד שבונה אתר אינטרנט יוכל להעתיק גרפיקה מהרשת מבלי לחשוש מפני תביעה.

ראשי Creative Commons מנהלים מגעים עם יוצרים, מנועי חיפוש, תוכנות שיתוף קבצים וגופים אחרים במטרה להגדיל את תפוצת היצירות עם הרשיונות של Creative Commons. אתר הפרויקט יכלול מנוע חיפוש ליצירות המבוססות על הרשיונות האלה.

בשלב זה, לא ניתן להפיץ יצירות באמצעות הרשיונות של Creative Commons. יישומי הפרויקט עדיין בשלב פיתוח וצפויים להיות זמינים לשימוש הציבור רק בסתיו הקרוב. השקת הפרויקט ביום ה', במסגרת כנס של הוצאת הספרים הטכנולוגית אוריילי, מיועדת כדי להסביר לציבור הגולשים על Creative Commons ומטרותיו.

הפרויקט זוכה למימון של המרכז למען המתחם הציבורי (Center for the Public Domain) ובית הספר למשפטים של סטנפורד. לא מדובר בארגון אנרכיסטי או אזוטרי. במועצת המנהלים של Creative Commons יושבים אישים כמו ברברה פוקס, ארכיטקטית בכירה לקריפטוגרפיה וניהול זכויות יוצרים (DRM) בחטיבת WebTV של מיקרוסופט ואריק מילר מיוזמת הרשת הסמנטית של הקונסורציום של הוורלד ווייב ווב (W3C), ארגון שמפתח סטנדרטים לאינטרנט.