המדריך לאינטרנט בכבלים

השנה הקרובה תעמוד בסימן המאבק בין בזק לחברות הכבלים על עתיד הפס-הרחב. במהלך החודשים מרץ ואפריל קיבלו שלושת חברות הכבלים את רשיון המפ"א (מפעיל פנים ארצי) ממשרד התקשורת, המאפשר להן לספק שירותי אינטרנט ושירותים נוספים, על-פי חוק התקשורת החדש. למרות שקשה למצוא פרטים על כך באתרי החברות, בימים אלה אפשר כבר להתחיל להתחבר - או לפחות להזמין את החיבור לאינטרנט בכבלים.
אם לדייק, את הרשיונות לא קיבלו ערוצי זהב, מת"ב ותבל, אלא חברות בת שלהן. חברות שהן "שותפויות מוגבלות" (על-פי פקודת השותפויות) ולא חברות בע"מ. זה נעשה, בין השאר, לצורך ההפרדה המבנית ומניעת בעלויות צולבות, כנדרש בחוק. החוק מחייב בעלי רשיונות מפ"א ל"גישה פתוחה", ולהפרדה חשבונאית ומבנית, בין פעילות האינטרנט לשאר פעילויות התקשורת. חברות הכבלים, שמודעות היטב לחשיבות התחום, פתרו את הבעיה באמצעות הקמת חברות הבת, ובאותה ההזדמנות אולי גם מיצבו את עצמן טוב יותר מול רשויות המס.
על-פני השטח קיימת עדיין הפרדה, אבל ברקע, חברות הכבלים פעלו במרץ כבר זמן מה לקראת האיחוד המיוחל ביניהן. האיחוד נראה כצורך דוחק מאד, שיאפשר להן לעבור לפסים של רווחיות. מבחינתנו, המשמעות העיקרית היא שתעריפי האינטרנט בכבלים שהציגה חברת ערוצי זהב, הם פחות או יותר התעריפים שנשלם בסופו של דבר. בתחרות על עתיד הפס-הרחב, יתייצבו חברות הכבלים, ככל הנראה, כחזית אחת מול בזק וה-ADSL שלה, וזה יקרה מוקדם מכפי שאנחנו עשויים לחשוב.

מתי נתחבר, כמה נשלם

הציבור הרחב יוכל כנראה להתחבר בהמוניו רק לאחר האיחוד בין חברות הכבלים, שצפוי להתרחש לקראת סוף השנה. החברה המאוחדת תציג מותג חדש (השם המסחרי עדיין לא נקבע), ותמכור אותו באופן גורף ופתוח לכלל הציבור. כלומר, מה שיש לנו כאן היא "השקה רכה", ומי שציפה לפריצת דרך מיידית עלול להתאכזב קצת. אלו מכם שהזדרזו לבקש להתחבר, עשויים ליהנות מהאינטרנט בכבלים במהלך החודשים הקרובים, ואפילו לקבל ביצועים יפים. מי שאינו כלול עדיין באף רשימה, יצטרך לחכות, ויוכל לנצל את זמן ההמתנה כדי לחשוב האם זה הולך להשתלם לו.
בתור התחלה, אפשר להסתכל על תעריפי המסלולים של ערוצי הזהב, המשקפים פחות או יותר את מה שנראה בתחום בחודשים הקרובים:
* שירות "איזי אינטרנט", 150/64Kbps, תמורת 109 ש"ח.
* שירות "איזי אינטרנט פלוס", 750/96Kbps, תמורת 119 ש"ח.
העלויות הנוספות שצריך להביא בחשבון:
* הנחה ללקוחות: 50% לארבעת החודשים הראשונים, למנויי כבלים קיימים.
* התשלום לספק האינטרנט: 150-170 ש"ח, לרוב עם הנחה בחודשים הראשונים.
* התקנת מודם: 149 ש"ח (אפשר ב3- תשלומים).
* מחיר המודם: 400 ש"ח (אפשר עד 24 תשלומים).
קל לראות שמסלול ה"פלוס" הרבה יותר משתלם. בחישוב מהיר, מדובר בהוצאה חודשית של כ300- ש"ח, הכל כולל הכל. חלק מהמתחברים, יקבלו הנחה גם מספק האינטרנט וגם מחברת הכבלים, והתשלום בחודשים הראשונים יהיה כ250- ש"ח בלבד. חשוב להדגיש כי חברת ערוצי זהב (ובעקבותיה יבואו מן הסתם החברות האחרות), הבטיחה הוזלה משמעותית של השירות כבר בחודשים הקרובים.

לחכות או להתחבר?

האם כדאי לחכות לאינטרנט בכבלים? תלוי את מי שואלים. 10% מהגולשים, לכל היותר, הם מה שמקובל לכנות Early Adaptors. אלו אנשים שמחזיקים כבר מספר שנים שני קווי טלפון, אחד לשיחות ואולי גם לפקס, והשני לאינטרנט. אנחנו מניחים שחלק גדול מהקוראים משתייכים לאוכלוסייה הזו.
מי שמחזיק שני קווים, ומחובר לאינטרנט במסלול חופשי חודשי של בזק, משלם היום 99 ש"ח לבזק, וכ-15-20 דולר לספק הגישה. יחד עם התעריף הקבוע לאחזקת הקו, מדובר בקצת פחות מ-250 ש"ח לחודש. ההוצאה החודשית הנוספת כדי לקבל אינטרנט בכבלים היא כ-10-15 דולר לחודש לכל היותר, בהנחה שמוותרים על הקו הנוסף. כלומר, תוספת העלות אינה משמעותית, ולכן אנחנו מניחים שחלק גדול מהקוראים יעברו לפס-רחב (כבלים, או ADSL, שעל-פי אותו חישוב עולה אפילו קצת פחות) במהלך השנה הקרובה.
כדי להעמיד דברים בפרופורציות, צריך לומר שלרוב הגולשים בישראל יש כיום קו טלפון אחד בלבד. שימוש בשני קווים מאפיין את העשירונים העליונים; עבור הגולשים שהכנסתם נמוכה יותר, ויש להם רק קו טלפון אחד, ההוצאה הנוספת גדולה פי שניים וחלקה בהכנסה הפנויה שלהם משמעותי הרבה יותר. מהסיבה הזו, יש להניח שהפס-הרחב לא יפרוץ באופן משמעותי עד שתהיה ירידה ניכרת במחירים.
שלי תשובה, מנכ"ל חברת פורסייט, קובע שהגבול עובר באזור ה-35 דולר לחודש, כהוצאה כוללת לגישה ולגלישה גם יחד. אם ההוצאה החודשית לא תרד מתחת ל-200 ש"ח (כלומר, מה שעולה היום חיבור במודם למי שמחזיק קו אחד בלבד), שוק הפס-הרחב יתקשה לפרוץ את הגבול של 150-200 אלף לקוחות. וזה לפני שדיברנו על תכנים לפס-רחב, שגם הם מהווים היום נקודת תורפה. הציבור מצפה לסרטונים, קליפים, שידורי מוזיקה וספורט, משחקים, קבצים להורדה ושירותי מסרים מאוחדים. מי שזקוק רק לדואר אלקטרוני וגלישה בסיסית, אינו זקוק לפס-רחב. תשובה קובע, כי העיכוב בהופעת תכנים ייעודיים, עשוי גם הוא לעכב את חדירת הפס-הרחב.
מנהלי חברות הכבלים אופטימיים מאד, אולי אופטימיים מדי. הגדיל לעשות עמי אבן, מנכ"ל ערוצי זהב, שהעריך כי ניתן יהיה לחבר עד 200 אלף מנויים לאינטרנט בכבלים לפני סוף 2003. לדבריו, ערוצי זהב עתידה לחבר עוד השנה כ45- אלף מנויים. הוא גם צפה ירידה של עד 40% במחירי האינטרנט המהיר במהלך השנה הראשונה למתן השירות. היות ואנו מתקרבים כבר לאמצע שנת 2002, החזון הזה נראה מעט מעורפל. בעלי המניות מסרבים להזרים מזומנים לקופות החברות, הבנקים לוחצים, והמצב הכלכלי עגום.
חברות הכבלים קיבלו רשיונות מפ"א בגלל חוק התקשורת החדש. לא בטוח שהן רצו שזה יקרה בעיתוי ובאופן בו זה קרה. על רקע ערפל הקרב, ננסה לתת לקוראים מספר עצות שימושיות, עד שיתבהר המצב בתחום.

לאיזו חבילה להירשם

לאיזו חבילת אינטרנט בכבלים כדאי להתחבר? כאן אין בכלל שאלה - חבילת "איזי אינטרנט פלוס" (והחבילות המקבילות לה) היא המינימום שמצדיק את ההשקעה. החבילה הזו מציעה קצבים של 750/96Kbps בתקשורת היוצאת/נכנסת בהתאמה. החבילה הבסיסית יותר, "איזי אינטרנט", איננה פס-רחב בכלל (למעשה, לפי ההגדרות המעודכנות של ארגוני תקינה כמו ITU, FCC או OECD, פחות מ200Kbps- אינם נחשבים לפס-רחב). היא זולה מרעותה ב-10 ש"ח בלבד (30 ש"ח כולל התעריף של ספק האינטרנט), ומציעה קצבים של 150/64Kbps, שזה פחות ממה שניתן לקבל היום עם ISDN.
טכנולוגיית האינטרנט בכבלים מציעה "תווך משותף" (Shared medium), כלומר, הקצבים הרשמיים, שהם בעצם הקצבים המקסימליים שנקבל, עלולים להפוך תיאורטיים מאד. לשם השוואה, בקו ISDN בקצב 128Kbps, המהירות בתקשורת היוצאת כפולה, והמהירות האפקטיבית בתקשורת הנכנסת בדרך-כלל זהה או גבוהה יותר בהשוואה ל"איזי אינטרנט". המחיר, כולל ההוצאה לספק הגישה ובהנחה שמדובר בקו נפרד, הוא החל מ-230 ש"ח. מי שיש לו כבר קו כזה, וגם קו טלפון רגיל, יכול לבצע איחוד ערוצים. בשילוב עם מודם אנלוגי רגיל, אפשר לקבל בתנאים טובים קצבים של עד 180/160Kbps. החבילה הבסיסית של אינטרנט בכבלים עולה 30 ש"ח יותר, ובשום מצב לא תיתן קצבים כאלה.
כדי לסבר את האוזן, נדגיש מספר דברים: ראשית, ל-ISDN יש את היתרונות שלו עבור מי שמחובר כבר. בטווח הקצר, הוא זול ונוח יותר עבור מי שאינו זקוק ליותר ממה שיש לו כבר, ובוודאי עדיף על חבילת "איזי אינטרנט" הבלתי משתלמת בעליל. אבל למי שמתלבט בין כבלים לבין ISDN, ומחובר בינתיים במודם, אין יותר מדי מקום להתלבטות - התחברות של לקוח חדש לקו ISDN עולה הרבה יותר. חבילת "איזי אינטרנט פלוס", נכון לעכשיו, מהירה משמעותית בתקשורת הנכנסת גם מ"איזי אינטרנט" וגם מחיבור ISDN. התקשורת היוצאת פחות חשובה ברוב השימושים הרגילים, וצריכה לעניין באמת רק את מי ששולח קבצים גדולים.
השאלה החשובה באמת בקשר לקצבים של האינטרנט בכבלים נוגעת לטווח הארוך. נכון לעכשיו, אין לשירותי האינטרנט בכבלים בעיית רוחב-פס. הם מצליחים פחות או יותר להגיע לקצבים המובטחים, ועד שמספר המשתמשים יגיע לעשרות אלפים, והמפעילים יתחילו להציע שירותי וידאו על-פי דרישה (VOD), אפשר להניח שזה לא ישתנה. במהלך השנה הקרובה כדאי לעקוב ולראות מה יקרה ולאן יתפתחו הדברים.
המודם שתבחרו עשוי להשפיע על הביצועים באופן דרמטי. מומלץ לבקש מהמתקין מודם של יצרן מוכר (כרגע ההמלצה שלנו היא על המודם של מוטורולה). בהמשך ניתן יהיה לקנות מודמים בחנויות המחשבים, אבל עדיף לחסוך את ההוצאה הזו אם אפשר.
מומלץ מאד שיהיה זה מודם USB, ולא מודם שמתחבר למחשב דרך כרטיס רשת. באין ברירה, לפחות כדאי להקפיד שהמודם וכרטיס הרשת יתמכו בקצב של 100Mbps. מודם USB, בכל אופן, משיג ביצועים גבוהים משמעותית.