הוגשו כתבי אישום נגד 3 חברי המחתרת היהודית

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד ירדן מורג (25), שלמה דביר (27) ועופר גמליאל (22) תושבי בת עין, על כוונה לבצע פיגוע המוני בכניסה לבית הספר לבנות בשכונת א-טור במזרח ירושלים.

השלושה מואשמים בעבירות של ניסיון לרצח ועבירות נשק. יצוין כי העונש המקסימלי על ניסיון רצח הוא 20 שנות מאסר, ועל עבירות נשק - 15 שנים. לפי הערכה, הפרקליטות לא תדרוש עונש מצטבר על העבירות, כלומר גזר הדין המקסימלי יהיה 20 שנות מאסר.

לפי כתב האישום, מאז חודש פברואר השנה תכננו דביר ויוסף בן ברוך (חשוד נוסף בפרשה שרק מחר יוגש נגדו כתב אישום), יחד עם מורג וגמליאל, לבצע את הפיגוע כדי להסב אבידות רבות בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים. בן ברוך נחשב כעת ל"מוח" שמאחורי הפרשה.

לשם קידום התכנית, נפגשו הנאשמים פעמים רבות והעלו רעיונות היכן וכיצד יש לבצע את הפיגוע. כמו כן הם אספו נתונים לקראת בחירת האתר המיועד, וערכו במספר הזדמנויות תצפיות על המקום המיועד.

במהלך אפריל הכינו הנאשמים ובן ברוך מטען חבלה מחומרים בהם הצטיידו קודם לכן, אותו התקינו בעגלה סגורה הנגררת על ידי מכונית. ב-29 במארס הם הציבו את עגלת התופת סמוך לכניסה לבית הספר לבנות בשכונת א-טור במזרח ירושלים, כאשר הפעלת המטען כוונה לשעה 7:30 בבוקר, בשעה שהתלמידות אמורות להגיע למקום. בבית הספר לומדות כ-1,300 בנות בכיתות א'-ו'.

את עגלת התופת הם החליטו לגרור למקום הפיגוע באמצעות רכב הביטחון שהועמד לרשותו של מורג בתוקף תפקידו כקצין הביטחון ביישוב בת עין. עוד נטען כי בן ברוך בחר את אתר בית הספר גם בגלל קרבתו לבית החולים מוקאסד ולתחנת מוניות.

במסגרת ההכנות לביצוע פיגוע הגיעו הנאשמים מספר פעמים לאתר, הן בשעות הלילה והן בשעות הבוקר המוקדמות, כדי, בין היתר, להכיר את המקום ועל מנת לבצע את הפיגוע בשעה יעודה בה המקום יהיה הומה אדם.

הנאשמים ובן ברוך החליטו להרחיב את המטען, שיוטמן בעגלת התופת בצירוף לבנת חבלה, שתי חביות מלאות בסולר מעורב בבנזין, שני בלוני גז גדולים ומספר ק"ג של ברגים. את המרכיבים החליטו לחבר למנגנון הפעלה שיהיה מורכב מנפץ שיופעל באמצעות שעון השהייה, שיכוון לשעה 7:25 בבוקר.

באמצע חודש אפריל סיפק בן-ברוך לנאשמים שתי לבנות חבלה שהכילו חומר נפץ מרסק מסוג TNT, במשקל של כ-250 גרם כל אחת, פתיל רועם המכיל חומר נפץ מרסק, מפסק נפץ חשמלי ושעון לצורך סגירת מעגל חשמלי בשעה היעודה. כמו כן מסר בן ברוך לנאשמים שקית ניילון ובה 3 וחצי ק"ג ברגים להגברת הרסס. על מנת להבטיח שהמטען יורכב בדרך הנכונה, ועל מנת למנוע טעויות בהפעלתו, דאג בן ברוך לבצע מראש את החיבורים המתאימים בין השעון, הנפץ, הפתיל ולבנות החבלה.

הנאשמים נערכו לביצוע פיגוע בלילה שבין ה-23 באפריל לבין ה-24 באפריל, אך דחו את תוכניתם לצורך הכנות נוספות לבוקר ה-29 באפריל.

באותו לילה, סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר, חיברו מורג ודביר את עגלת התופת לרכב הביטחון, ונסעו למחסן שבבניין בו מתגוררים הוריו של גמליאל בירושלים. את העגלה הציבו מורג ודביר סמוך לשעה 3:30 לפנות בוקר, מול כניסתו הראשית של בית הספר, ונעלו אותה בשרשרת לעמוד שניצב במקום. הנאשמים חיברו את הנפץ החשמלי למרעום בסרט דביק, וכיוונו את השעון לשעה 7:25.

כזכור, ניידת משטרה שהגיעה באקראי למקום הבחינה במורג ודביר. דביר קרא למורג לברוח, אך השוטרים שנכחו במקום מנעו זאת. למקום הוזעק חבלן שניטרל את המטען. בין עדי התביעה המובאים בכתב האישום ישנם גם תושבים מהיישוב בת-עין, וגם אמו של ירדן מורג, דליה.

"אי אפשר לומר שלא היה כלום"

דליה מורג אמרה בתגובה להגשת כתב האישום כי "אני לא יכולה להגיד שלא היה כלום. צריך לחכות ולראות אם הוא עשה את הדברים שעשה. אין לי שום בעיה שירדן שיתף פעולה בחקירה עם חוקריו, להיפך".

אתי דביר, אשתו של שלמה דביר, אומרת בתגובה: "הכל עלילה, אחרי חקירת שב"כ, כל אחד יודה במה שיגידו לו".